האמת? ישבתי מול מסך הקניות הזה, עמוס לעייפה, ותהיתי – מה לעזאזל קורה פה? איך הגעתי למצב שאני קונה דברים שאני באמת לא צריכה? זה לא רק אני, נכון?
פעם חשבתי שאני חסינה. שאני קונה רק מה שצריך, מה ששימושי. היום? טוב, בואו נגיד שהארון שלי מלא ב"מציאות" שלא ראו אור יום. מה השתנה? וחשוב יותר - איך יוצאים מהלופ הזה?
אז צללתי פנימה, ניסיתי להבין את המנגנון הזה. והאמת, גיליתי כמה דברים מפתיעים. זה לא רק שיווק מתוחכם (למרות שגם הוא משחק תפקיד, כן?). זה משהו עמוק יותר, שקשור לרגשות שלנו, לערכים שלנו – או למה שאנחנו חושבים שהערכים שלנו צריכים להיות.
הרגש קונה, ההיגיון משלם (ושותק)
דבר ראשון, בואו נדבר על רגשות. כולנו רוצים להרגיש טוב, נכון? בין אם זה שמחים, בטוחים, או אפילו קצת יותר מגניבים. ומה קורה כשאנחנו מרגישים קצת "למטה"? ניחשתם נכון – קניות. מחקרים מראים שקניות יכולות לשחרר דופמין במוח, אותו חומר כימי שגורם לנו להרגיש טוב. זה כמו "תיקון" מהיר.
אבל רגע, יש מלכוד. ה"תיקון" הזה הוא זמני. אחרי שההתלהבות הראשונית שוככת, אנחנו נשארים עם מוצר שאנחנו לא צריכים, חשבון אשראי נפוח – ותחושה לא נעימה בבטן. אוי, המוכר ההוא צדק, אני באמת צריכה את הנר הזה, ואת השלושה ספרים שקשורים למיסטיקה.
עוד דבר: הרבה פעמים אנחנו קונים כדי "לסמן וי" על משהו בחיים שלנו. למשל, אם אנחנו מרגישים לא מספיק "יצירתיים", נקנה ציוד אמנות שאף פעם לא נשתמש בו. אם אנחנו רוצים להיראות "יותר בריאים", נקנה שייקר יוקרתי (שיישב בארון). זאת קנייה שמבוססת על ה"אני" שאנחנו רוצים להיות, לא ה"אני" שאנחנו באמת. והאמת? זה כואב.
מאיפה הידע המפתיע הזה?
אז מאיפה כל התובנות האלה? לא רק ממחקרים אקדמיים (למרות שקראתי גם אותם, כן?). אחת התובנות הכי משמעותיות שלי הגיעה דווקא משיחה עם חברה שהיא מאמנת אישית. היא הסבירה לי איך הרבה פעמים הקניות שלנו הן בעצם ניסיון לפצות על חוסרים רגשיים, או לברוח מבעיות אמיתיות. זה גרם לי לחשוב אחרת על הכל.
רגע, מה עושים עם כל זה?
אוקיי, אז הבנו למה אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים. השאלה הגדולה היא – מה עושים עם זה? איך משנים את הדפוס הזה?
- מודעות: זה אולי נשמע קלישאתי, אבל הצעד הראשון הוא פשוט לשים לב. לשים לב לרגשות שעולים לפני שאנחנו קונים משהו. לשאול את עצמנו – האם אני באמת צריך את זה, או שאני מנסה למלא איזשהו חלל?
- עצירה: עצרו. תנשמו עמוק. לפני שאתם לוחצים על כפתור ה"קנה עכשיו", תנו לעצמכם יום-יומיים לחשוב על זה. הרבה פעמים, הרצון הראשוני פשוט יחלוף.
- מקורות חלופיים: אם אתם מזהים שאתם קונים כדי להרגיש טוב, תנסו למצוא דרכים אחרות לעשות את זה. פעילות גופנית, זמן עם חברים, יצירה – כל דבר שיכול לתת לכם את אותו בוסט רגשי, בלי החשבון אשראי הנפוח.
אבל רגע, זה לא כל הסיפור…
חשוב להגיד – לפעמים, קניות הן פשוט כיף. אין בזה שום דבר רע. הבעיה מתחילה כשזה הופך להיות מנגנון בריחה, או דרך לפצות על חוסרים אמיתיים.
ואם להיות כנה, אני עדיין לא מושלמת בזה. עדיין קורה לי שאני קונה דברים שאני לא צריכה. אבל אני עובדת על זה. אני מנסה להיות יותר מודעת, יותר קשובה לרגשות שלי.
ואולי, בסופו של דבר, זה כל העניין. להיות יותר קשובים לעצמנו. להבין מה באמת חשוב לנו. ולקנות בהתאם.
אז מה אתן אומרות? איזה קניות אתן הכי מצטערות עליהן? שתפו אותי, אני ממש רוצה לדעת!
