אוקיי, בואו נדבר על זה רגע ברצינות. כולנו מכירים את זה: אותו קולגה בעבודה שתמיד חייב להעיר, השכן שמחליט לשפץ בדיוק כשאת מנסה להתרכז, או אפילו בן משפחה שתמיד מצליח ללחוץ על הכפתורים הנכונים. אנשים מעצבנים. הם חלק בלתי נפרד מהחיים, ואי אפשר לברוח מהם. אבל אפשר ללמוד איך להתמודד איתם, בלי לאבד את השפיות (או את החברים שלך).
אני נעמה, ואני ממש לא גורו להתמודדות עם אנשים מעצבנים. ממש לא. היו לי לא מעט התפרצויות זעם קטנות (או גדולות) בעבר, ואני עדיין לומדת איך לשמור על קור רוח. אבל למדתי כמה דברים בדרך, וחשבתי לשתף אותם איתכן. כי האמת? כולנו באותה סירה, וזה תמיד יותר קל כשמשתפים.
למה הם עושים את זה?!
אחת השאלות הראשונות שאנחנו שואלים את עצמנו, נכון? "למה הוא/היא חייב/ת להיות כל כך מעצבן/ת?". טוב, התשובה היא לרוב לא מרושעת כמו שאנחנו מדמיינים. הרבה פעמים, אנשים מעצבנים פשוט לא מודעים לאיך שהם נתפסים. הם אולי מנסים לעזור, או שהם חושבים שהם מצחיקים, או שהם פשוט לא יודעים איך לתקשר בצורה יעילה יותר.
ויש גם את האפשרות השנייה – שהם מודעים. כן, לפעמים אנשים נהנים מלתסכל אחרים. זה נותן להם תחושת כוח. אבל גם במקרה הזה, התגובה שלנו היא המפתח.
וזה רגע התובנה שלי: הם יכולים להיות מעצבנים, אבל לנו יש את הכוח לבחור איך להגיב.
אז איך בעצם מגיבים? כמה כלים בארגז
1. קחו נשימה (עמוקה!). זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה עובד. כשאת מרגישה שהעצבים מתחילים לעלות, עצרי רגע. נשמי עמוק. ספרי עד עשר. תני לעצמך רגע להתאפס. זה יאפשר לך להגיב ממקום יותר רגוע ושקול, ולא ממקום של תגובה אימפולסיבית.
2. אמפתיה. גם להם יש חיים. אני יודעת, קשה לגלות אמפתיה כלפי מישהו שמעצבן אותך, אבל תנסי. תזכרי שאולי הם עוברים משהו קשה, או שהם פשוט לא יודעים איך להתנהג אחרת. זה לא מצדיק את ההתנהגות שלהם, אבל זה יכול לעזור לך להבין אותה, ולהגיב ממקום יותר סבלני. זוכרת את הציטוט של סטיבן קובי? "Seek first to understand, then to be understood" - מנסים קודם להבין, ואז להבין אותך.
3. הצבת גבולות. כן, מילה קשה. זה אולי הכי קשה, אבל גם הכי חשוב. תלמדי להגיד "לא". תלמדי להביע את הצרכים שלך בצורה ברורה ואסרטיבית. אל תפחדי להציב גבולות, גם אם זה אומר להתעמת עם אנשים. את לא חייבת לרצות אף אחד, וזכותך להגן על עצמך.
4. הומור! (במינון הנכון). לפעמים, הדרך הכי טובה להתמודד עם אנשים מעצבנים היא פשוט לצחוק על זה. תנסי למצוא את ההומור במצב, או להגיב בצורה משועשעת. זה יכול להוריד את המתח, ולעזור לך לשמור על פרספקטיבה.
5. שינוי נקודת מבט. זה משהו שלקח לי זמן להבין. במקום להתמקד במה שהאחר עושה, נסי להתמקד בתגובה שלך. מה זה אומר עלייך שזה מעצבן אותך? מה זה מלמד אותך על עצמך? האם יש משהו שאת יכולה לשנות בעצמך כדי להגיב בצורה טובה יותר?
פעם, קראתי מחקר על ויסות רגשי וגילוי שאם את מנסה לדחות מחשבה, את רק מחזקת אותה. אז במקום להגיד לעצמך "אני לא אתעצבן", נסי לחשוב "אני בוחרת איך להגיב, למרות שאני מרגישה ככה". קצת משנה את הכל, נכון?
6. מתי לברוח. יש מקרים שבהם פשוט אין מה לעשות. אם את מרגישה שאת נמצאת במערכת יחסים רעילה, או שאת לא מצליחה להתמודד עם ההתנהגות של מישהו, לפעמים הדרך הכי טובה היא פשוט להתרחק. זה לא אומר שאת נכנעת, זה אומר שאת בוחרת בעצמך.
לסיכום (אבל לא באמת סיום):
התמודדות עם אנשים מעצבנים היא מיומנות שנרכשת עם הזמן. אין פתרונות קסם, ויהיו ימים שבהם תרגישי שאת פשוט לא מצליחה. וזה בסדר. תזכרי לתת לעצמך קרדיט על המאמץ, ותמשיכי ללמוד ולצמוח.
אני יודעת שאני עדיין לומדת. זה מסע אישי, ובטח יש עוד המון דברים שאני צריכה לגלות. אבל בינתיים, אלה הכלים שעוזרים לי.
ועכשיו תורי לשאול - מה הטיפ שלך להתמודדות עם אנשים מעצבנים? שתפי אותי בתגובות, כי באמת אכפת לי לדעת! אולי ביחד נמצא את הפתרון המושלם (או לפחות נצחק על זה).
