היי בנות, נעמה כאן. חייבת לשתף אתכן במשהו קצת מביך, אבל גם סופר-משחרר. תודו שכולנו שם, לפחות מדי פעם: גלילה אינסופית באתרי קניות, עגלה וירטואלית מתפוצצת, ופוף! – עוד חבילה מגיעה בדואר. רק שהפעם… הפעם זה כבר היה מוגזם.
זוכרות את הסוודר המושלם ש"חייב" להיות לי לחורף? כן, זה שהגיע בדיוק אותו דבר כמו שלושה אחרים בארון שלי. נכון, טיפשי. אבל רגע, מה אם אני אגיד לכם שהסוודר הזה, הוא זה שגרם לי להתעורר?
(פאוזה קצרה. תנו לזה לחלחל.)
אני מדברת על הפיתוי הבלתי נשלט של קניות אונליין. זה לא רק על בגדים או נעליים; זה על הצורך הזה, הריק הזה שמרגיש כאילו "חייבים" למלא אותו במשהו… ומה יותר קל מלהקליק על "קנה עכשיו"?
אבל רגע, לפני שנתחיל להלקות את עצמנו (כי גם אני עשיתי את זה), בואו נדבר על למה זה קורה מלכתחילה. הרי אנחנו נשים חכמות, מצליחות, שיודעות מה הן רוצות… אז איך אנחנו נופלות בפח הזה כל פעם מחדש?
למה בכלל אנחנו קונות כל כך הרבה אונליין?
קודם כל, הנוחות. באמת, אין מה להתווכח. בלחיצת כפתור הכל מגיע עד הבית. אבל זה יותר מזה. אתרי קניות משתמשים בפסיכולוגיה מתוחכמת – צבעים, תמונות, מבצעים מוגבלים בזמן… הכל שם כדי לגרום לנו להרגיש שאנחנו מפסידות משהו אם לא נקנה עכשיו.
אבל זה לא רק טקטיקות שיווקיות. הרבה פעמים, קניות אונליין הן בריחה. בריחה מסטרס בעבודה, מריב עם בן הזוג, משיעמום מוחלט. וזה בסדר, כולנו צריכות מפלט מדי פעם. אבל כשזה הופך להרגל קבוע, זאת כבר בעיה.
אחת הכתבות שקראתי בנושא (ואני מבטיחה לחלוק איתכן את המקורות בהמשך) דיברה על הקשר בין קניות אונליין לדופמין – אותו הורמון שאחראי על תחושת העונג. כל קנייה קטנה גורמת לנו להרגיש טוב, אבל התחושה הזו חולפת מהר, ואז אנחנו רוצות עוד, ועוד, ועוד… זה כמו מעגל קסמים ממכר.
אבל הנה משהו שמפתיע – ד"ר אדם אלטר, בספרו "בלתי ניתן לעמוד בפניו: עליית הטכנולוגיה הממכרת והעסק שמחזיק אותנו מכורים" (Irresistible: The Rise of Addictive Technology and the Business of Keeping Us Hooked), מסביר איך הטכנולוגיה בכלל, כולל אתרי קניות, מעוצבת כדי לגרום לנו להתמכר. זה לא רק אשמתנו!
אוקיי, הבנו. אז איך יוצאים מזה?
פה כבר מגיע החלק הפרקטי. מה עושים כשמרגישים את הצורך הזה לקנות, להקליק, למלא את העגלה הווירטואלית? אני גיליתי כמה דברים שעבדו בשבילי, ואשמח לחלוק איתכן:
- מודעות זה הצעד הראשון. כן, קלישאתי, אבל נכון. פשוט שימו לב מתי אתן מרגישות את הצורך לקנות. האם זה קורה כשאתן משועממות? עצובות? לחוצות? ברגע שתבינו מה הטריגר, תוכלו להתמודד איתו בצורה טובה יותר.
- טריק ה-24 שעות. ראיתן משהו שאתן "חייבות" לקנות? מעולה. הוסיפו אותו לעגלה, ואז… צאו מהאתר. חזרו אליו רק אחרי 24 שעות. ברוב המקרים, תגלו שפתאום אתן כבר לא כל כך רוצות את זה.
- תקציב – חבר טוב. קבעו לעצמכן תקציב קבוע לקניות אונליין, ואל תחרוגו ממנו. זה יכול להיות סכום קטן יחסית, העיקר שתהיה לכן מסגרת. ואם חרגתן? אל תלקו את עצמכן, פשוט תנסו להשתפר בחודש הבא.
- מלאו את הריק בדברים אחרים. במקום לקנות, נסו לעשות משהו שבאמת משמח אתכן. לצאת עם חברות, לקרוא ספר טוב, לעשות ספורט, לצייר, לרקוד… כל דבר שעושה לכן טוב על הנשמה.
- גמילה דיגיטלית. מדי פעם, קחו הפסקה מאתרי קניות. יום אחד בשבוע, שבוע אחד בחודש… כמה שאתן יכולות. תגלו שזה משחרר בצורה מדהימה.
רגע, מה אם אני באמת צריכה משהו?
פה כבר מגיעה השאלה החשובה. מתי קנייה היא באמת הכרחית, ומתי היא רק תגובה רגשית? אני מצאתי שעוזר לעשות רשימה של מה שאני באמת צריכה, ולא רק רוצה. ואז, כשאני נכנסת לאתר קניות, אני מתמקדת רק ברשימה הזו.
וזה בסדר, לגמרי בסדר, לפנק את עצמך מדי פעם. אנחנו עובדות קשה ומגיע לנו. אבל תשאלו את עצמכן – האם הקנייה הזו באמת תשמח אותי לטווח ארוך, או שהיא רק תחושה חולפת?
תובנה אחרונה, ודי…
המאבק בפיתויי הקניות אונליין הוא לא קרב שאפשר לנצח בו לגמרי. זה תהליך, מסע של גילוי עצמי והבנה של מה באמת משמח אותנו. אני עדיין קונה אונליין מדי פעם, אבל עכשיו אני עושה את זה ממקום מודע יותר, ממקום של בחירה ולא ממקום של צורך כפייתי.
ואתן? איך אתן מתמודדות עם הפיתויים האלה? אשמח לשמוע את הסיפורים שלכן, את הטיפים שלכן, את התובנות שלכן. כי בסופו של דבר, אנחנו כאן אחת בשביל השנייה. ❤️
אז, מה הסוודר הבא שלכן? (סתם, צוחקת…)
