אוקיי, בואו נדבר על מריבות ליליות. אתם יודעים, אלה שמתחילות סביב השאלה מי לקח את השלט ונגמרות בשתיקה רועמת וחוסר נעימות? אני מודה, הייתי שם. לא פעם אחת.
זה התחיל אצלי בערך לפני שנה. אני והשותף שלי, דניאל, מצאנו את עצמנו רבים על שטויות – מי שטף כלים יותר, למה הוא לא הוריד את הזבל, למה הסדרה שאני רוצה לראות "משעממת רצח" (ציטוט). איפה זה תפס אותי? בשעתיים לפנות בוקר עם כוס שיבולת שועל ביד, מנסה להבין איך הגענו למצב הזה.
חשבתי לעצמי – חייבת להיות דרך אחרת. משהו יותר בוגר, יותר יעיל, יותר...בריא. אז התחלתי לחקור.
התחנה הראשונה: מחקר על שינה
קפצתי ישר למים העמוקים. מחקרים על שינה, הורמוני סטרס, השפעה של ריבים על איכות השינה. וואו. לא ידעתי כמה נזק אני עושה לעצמי (ולזוגיות שלי) עם הוויכוחים הליליים האלה.
אחד המקורות הכי מעניינים שמצאתי היה מאמר בכתב העת "Sleep Medicine Reviews". הם טוענים שריב לפני השינה משפיע על היכולת של המוח לעבד זיכרונות בצורה תקינה. במילים אחרות, אתם לא רק הולכים לישון עצבניים, אתם גם עלולים לשכוח דברים חשובים!
וזה שינה לי את כל התמונה.
ענבל והקסם מהבוידעם: טיפים מחברות וחכמת רחוב
אחרי שלמדתי קצת על המדע, התחלתי לדבר עם חברות. חברה שלי, ענבל, ניסתה את זה לפניי – ונחשו מה? היא חזרה עם עיניים פעורות כמו ילד שמצא קסם בבוידעם. היא טענה שהיא מצאה טכניקה פשוטה אבל גאונית ליישוב ריבים לפני השינה.
- כלל ה-10 דקות: אם אתם רבים, הקציבו 10 דקות לדיון. אם לא הגעתם להסכמה, עצרו. תמשיכו בבוקר. זה נשמע פשוט, לא? אבל זה עובד. זה נותן לכם מרחב נשימה ומזכיר לכם שהעולם לא יקרוס אם הריב לא ייפתר באותו רגע.
- "אני מרגיש/ה...": במקום להאשים ("אתה תמיד..."), תנסו לדבר על הרגשות שלכם. זה מוריד את רמת ההגנה ומאפשר שיחה פתוחה יותר. אני מודה, הייתי סקפטית, אבל זה עובד פלאים.
- חיבוק לפני השינה: כן, זה קלישאתי, אבל גם סבתא שלי הייתה אומרת שחיבוק פותר הרבה בעיות. וסבתא תמיד צדקה, לא? חיבוק משחרר אוקסיטוצין, הורמון האהבה, ויכול לעזור להרגיע את המתח.
פוסט הפייסבוק המפתיע (והשיעור שלמדתי מסבתא)
ואז, יום אחד, נתקלתי בפוסט בפייסבוק של פסיכולוגית בשם ד"ר טל כהן, שדיברה על "הטיית השליליות". היא הסבירה שהמוח שלנו נוטה להתמקד בדברים השליליים, במיוחד כשאנחנו עייפים.
הם טוענים שזה עובד. אולי. תלוי מי אתה, איפה אתה, ומה בדיוק ניסית לנקות. אבל מה שהיא אמרה על הטיית השליליות – זה כבר היה משהו אחר.
זה גרם לי לחשוב על סבתא שלי. היא תמיד אמרה: "לפני שאת הולכת לישון, תחשבי על שלושה דברים טובים שקרו לך היום." בהתחלה הייתי בטוחה שזה שטות. אני אפילו זוכרת את הרול-אייז שעשיתי. ואז ניסיתי. ואז עוד פעם. ואז קניתי עוד בקבוק (של יין, אם להיות כנה).
הקטע הוא, שזה באמת עוזר. זה מעביר את המיקוד מהדברים השליליים לדברים החיוביים, וזה יכול לעשות הבדל עצום במצב הרוח לפני השינה.
מה עובד בשבילי? (ובשביל דניאל)
אז מה עשיתי בפועל? שילבתי את הטיפים של ענבל, את החוכמה של סבתא ואת התובנות של ד"ר כהן.
- יצרנו "שעת שיחה" קבועה: כל ערב, חצי שעה לפני השינה, אנחנו יושבים ומדברים על היום שלנו. לא על הריבים, לא על הבעיות, פשוט על מה שעבר עלינו.
- משחקי תודה: לפני השינה, אנחנו משחקים "משחק תודה". כל אחד אומר שלושה דברים שהוא אסיר תודה עליהם. זה יכול להיות משהו גדול ("אני אסיר תודה על זה שיש לי עבודה") או משהו קטן ("אני אסיר תודה על הקפה הטעים שהיה לי הבוקר").
- חיבוק ונשיקה: לא משנה מה קרה במהלך היום, אנחנו תמיד נותנים אחד לשני חיבוק ונשיקה לפני השינה. זה מזכיר לנו שאנחנו אוהבים אחד את השני, גם כשאנחנו כועסים.
סיכום? לא ממש. יותר כמו התחלה חדשה.
אני לא אומרת שמצאתי את הפתרון המושלם. עדיין יש לנו ריבים, כמובן. אבל עכשיו אנחנו יודעים איך ליישב אותם בצורה בריאה יותר, לפני שאנחנו הולכים לישון.
ואולי זה כל העניין – לא למנוע את הריבים, אלא ללמוד איך להתמודד איתם בצורה טובה יותר.
מה אתכם? יש לכם טיפים ליישוב ריבים לפני השינה? אשמח לשמוע בתגובות! אולי גם אני אלמד משהו חדש...
