אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. עומדת במטבח, מוקפת בערמות כלים מלוכלכים, בוהה בחוסר אונים מוחלט. חשבתי לעצמי: "חייבת להיות דרך אחרת!" נמאס לי לבזבז את החיים שלי בניקיון. רציתי בית שמטפל בעצמו, כזה שאוכל להתפנות לדברים שבאמת חשובים לי.
אז התחלתי לחקור. קראתי ספרים, מאמרים, בלוגים – כל מה שיכולתי למצוא על אוטומציה ביתית, עיצוב חכם וטכניקות ניקיון יעילות. בהתחלה, זה נראה כמו חלום רחוק. חשבתי שזה משהו שקיים רק בסרטי מדע בדיוני. אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שאפשר ליישם חלק מהעקרונות האלה גם בבית "רגיל".
ההבטחה הרגשית שלי אליכן היא שתרגישו הקלה. לא הקלה של "יש לי עכשיו בית מושלם", אלא הקלה של "אני מבינה את הכוחות הפועלים פה ואני יכולה להתמודד איתם". ההבטחה הפרקטית היא שתלמדו כמה טריקים קטנים, אבל משמעותיים, שישנו את היחסים שלכן עם הבית.
אבל לפני שאמשיך, אני רוצה להיות כנה. אני לא מומחית. אני כמוכן – אישה שמנסה למצוא את האיזון בין קריירה, חיי חברה ובית נקי (יחסית!). עשיתי טעויות, ניסיתי שיטות שלא עבדו, והיו גם רגעים של תסכול עמוק. אבל מכל הטעויות האלה למדתי משהו חשוב.
בית שמנקה את עצמו הוא לא מטרה, הוא תהליך.
איפה טעיתי בהתחלה?
התחלתי בציפייה לא מציאותית. חשבתי שאם אקנה את כל הגאדג'טים הכי חדשים, הבית שלי יהפוך אוטומטית למקום נקי ומסודר. טעות! קניתי שואב אבק רובוטי מפואר (שבסוף נתקע כל הזמן מתחת למיטה), מכונת שטיפת רצפות אוטומטית (שמשאירה סימנים) ועוד כמה דברים שלא ממש שינו את המצב.
אז הבנתי שאני צריכה להתחיל מהבסיס – מההרגלים שלי. קראתי על כך בספרו של ג'יימס קליר, "הרגלים אטומיים" (Clear, J. (2018). Atomic Habits: An Easy & Proven Way to Build Good Habits & Break Bad Ones. Avery). הוא מדבר על הכוח של שינויים קטנים והדרגתיים. זה נשמע פשוט, אבל זה עובד! התחלתי לסדר את המיטה כל בוקר, לשטוף את הכלים אחרי כל ארוחה ולנקות את השיש במטבח לפני שאני הולכת לישון.
פתאום, הבית התחיל להרגיש קצת יותר בשליטה.
השינוי הזה לא היה מיידי. היו ימים שהייתי עייפה מדי, או עסוקה מדי, ופשוט ויתרתי. אבל לא הרמתי ידיים. המשכתי להתמיד, לאט לאט, עד שההרגלים האלה הפכו לחלק מהשגרה שלי.
אגב, קראתי פעם מחקר מעניין על הקשר בין סדר בבית לבריאות נפשית (Saxbe, D. E., & Repetti, R. (2010). No place like home: Residential quality affects parents' psychological distress and amount of time spent with children. Journal of Family Psychology, 24(6), 681–689). הוא הראה שאנשים שחיים בבתים מסודרים נוטים להיות פחות לחוצים ויותר שמחים. לא יודעת אם זה נכון לגבי כולם, אבל זה בהחלט נכון לגבי.
אז מה עובד באמת?
אחרי הרבה ניסוי וטעייה, גיליתי כמה דברים שעוזרים לי לשמור על הבית שלי נקי ומסודר, בלי לבזבז על זה יותר מדי זמן:
- למנוע מלכלוך להצטבר. זה אומר לנקות מייד אחרי שמשהו מתלכלך, במקום לחכות ל"יום ניקיון" שבו אני צריכה להשקיע שעות.
- לסדר כל דבר במקום שלו. אני משתדלת להחזיר כל דבר למקום שלו מיד אחרי שאני מסיימת להשתמש בו. זה עוזר למנוע מבלאגן להצטבר.
- להשתמש במוצרים יעילים. אני משתמשת במוצרי ניקוי טבעיים ויעילים, כמו חומץ, סודה לשתייה ושמן אתרי. הם לא רק ידידותיים לסביבה, אלא גם חוסכים לי כסף.
- לפשט את החיים. אני מנסה לקנות פחות דברים, ולפשט את החיים שלי ככל האפשר. ככל שיש לי פחות דברים, ככה יש לי פחות מה לנקות ולסדר.
למה זה כל כך חשוב לי?
אני יודעת שזה אולי נשמע שטחי, אבל הבית שלי הוא המקום שבו אני מרגישה הכי בטוחה ונינוחה. כשהבית שלי נקי ומסודר, אני מרגישה יותר רגועה ושלווה. אני יכולה להתרכז בדברים שחשובים לי, בלי להרגיש מוטרדת מהבלאגן מסביב. הבית שלי הוא לא רק מקום לישון בו, הוא גם מקום שאני יכולה לבטא בו את עצמי, לארח חברים ומשפחה ופשוט להרגיש טוב.
אבל זה לא רק עניין של אסתטיקה. זה גם עניין של בריאות. בית נקי הוא בית בריא יותר. הוא פחות חשוף לאלרגנים, חיידקים ועובש. זה חשוב במיוחד אם יש לכם ילדים קטנים או בעלי חיים בבית.
האמת היא, לפעמים אני עדיין מתעצלת. לפעמים אני מוצאת את עצמי שוב מוקפת בערמות כלים מלוכלכים, בוהה בחוסר אונים. אבל עכשיו אני יודעת שזה בסדר. אני יודעת שאני לא צריכה להיות מושלמת. אני רק צריכה להמשיך לנסות, לעשות את הכי טוב שאני יכולה, ולהזכיר לעצמי למה זה כל כך חשוב לי.
בסופו של דבר, הבית שמנקה את עצמו הוא לא רק עניין של טכנולוגיה או הרגלים. זה עניין של גישה. זה עניין של להיות מודעים למה שקורה סביבנו, לקחת אחריות על הסביבה שלנו, ולמצוא את האיזון הנכון בין ניקיון לחיים.
אני עדיין לומדת. אני עדיין מנסה דברים חדשים. ואני מזמינה אתכן להצטרף אלי למסע הזה. מה הטיפ שלכן לבית יותר נקי ורגוע? אשמח לשמוע בתגובות!
