אוקיי, בואו נדבר על זה. באמת נדבר על זה. על הכסף הזה שאנחנו משקיעות בגאדג'טים... ומה בסוף קורה איתם? הם נערמים במגירה, נכון? או גרוע מזה, אנחנו משתמשות בהם פעם אחת ואז שוכחות שהם קיימים.
האמת, אני צריכה להתחיל מההתחלה. לפני כמה שנים, הייתי בטוחה שאם רק יהיה לי את הבלנדר הזה שקוצץ ירקות ב-3 שניות, החיים שלי יהיו מושלמים. מושלמים! דמיינתי את עצמי מכינה סלטים גורמה כל יום, חיה בריא ונהנית מכל רגע. ניחשתן נכון - הוא שכב בארון עד שהעברתי אותו הלאה. זה היה רגע התפכחות.
הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה שוב. אבל אז הגיע האינסטגרם.
(אגב, יש מחקרים שמראים שפרסומות באינסטגרם משפיעות עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבות. משהו בתמונות המושלמות האלה גורם לנו להאמין שאנחנו צריכות את זה גם. נכון מפחיד?)
ופתאום הייתי חייבת את המכשיר הזה שמסלסל שיער בלי חום (השיער שלי כל כך עדין!), ואת המנורת לד הזו שגורמת לעור שלי להיראות זוהר (מבטיחים תוצאות תוך שבוע!). נשמע מוכר?
אבל רגע, מה קורה כשקונים משהו רק בגלל ש"צריך"? זה משפיע על תחושת הערך שלנו, על האושר היומיומי. קנייה מתוך צורך אמיתי לעומת קנייה מתוך לחץ חברתי – זה הבדל עצום.
אני שואלת את עצמי – האם הכלים האלה באמת משפרים את החיים שלנו, או שהם פשוט משמרים איזו תחושה של חוסר?
לפני כמה חודשים נתקלתי בכתבה ב"ניו יורק טיימס" על מינימליזם ואיך זה משפיע על האושר שלנו. זה נתן לי הרבה חומר למחשבה. (אגב, מצאתי אותה כאן: [קישור לדוגמה]). זה לא אומר שצריך לזרוק הכל, אבל זה אומר שאולי כדאי לבדוק מה אנחנו באמת צריכות.
ואז הבנתי משהו: אני לא באמת צריכה את כל הגאדג'טים האלה. אני צריכה זמן. זמן לעצמי, זמן להיות עם האנשים שאני אוהבת, זמן לעשות דברים שאני באמת נהנית מהם.
זו לא ביקורת על אף אחת, כן? אני יודעת כמה זה מפתה. אני עדיין מתפתה לפעמים! אבל עכשיו, לפני שאני מוציאה כסף על משהו חדש, אני עוצרת ושואלת את עצמי:
האם זה באמת ישפר את החיים שלי, או שזה סתם עוד רגע חולף של סיפוק מיידי?
האם אני קונה את זה כי אני באמת צריכה, או כי מישהו שכנע אותי שאני צריכה?
ומה הכי חשוב – האם הכסף הזה לא יכול לשמש לדברים חשובים יותר?
אגב, גיליתי גם שיש קבוצות פייסבוק שמחליפות גאדג'טים יד שנייה. זה פתרון מעולה!
(אני יודעת, קצת קשה לי ליישם את זה לפעמים, כי אני אוהבת דברים חדשים ומבריקים! אבל אני עובדת על זה).
עכשיו אני מנסה להיות יותר מודעת לבחירות שלי. אני מנסה לקנות דברים שאני באמת צריכה, דברים שישמשו אותי לאורך זמן, דברים שיהפכו את החיים שלי לקצת יותר טובים. ולא, זה לא אומר שאני מושלמת. עדיין יש לי מגירה מלאה בדברים ששכחתי שקיימים. אבל אני לומדת. ואני מקווה שגם אתן.
אז...מה דעתכן? יש לכן גאדג'ט מיותר במיוחד שאתן מתביישות להודות שקניתן? שתפו אותי! אולי יחד נמצא דרך להשתמש בו... או לפחות לצחוק עליו קצת.
