אוי, כמה פעמים מצאתי את עצמי עומדת מול מדף עמוס במוצרים ש"יפתרו לי את כל הבעיות", תוהה איזו בעיה בדיוק הם אמורים לפתור? כאילו, עד לפני רגע חייתי לי בשלווה, אבל פתאום אני מבינה שהחיים שלי קטסטרופה בלעדיהם. נשמע מוכר?
זה קרה לי עם מכשיר הפנים האולטראסוני ההוא (שנמצא עכשיו בארון, מודה), עם קורס ה"ניהול זמן מושלם" (שגרם לי רק להרגיש יותר לחוצה) ועם תוכנת הדיאטה שאמורה הייתה לשנות לי את החיים (וששינתה לי רק את חשבון הבנק).
אז איך הם עושים את זה, לעזאזל? איך מצליחים לשכנע אותנו שאנחנו צריכים משהו שעד לפני שנייה לא ידענו שחסר לנו?
אז בואו נצלול פנימה, בלי מסכות ובלי פילטרים. מבטיחה לכם, זה הולך להיות מסע מעניין.
הפחד כמוכר הכי טוב
אחת השיטות הכי חזקות היא לשחק על הפחדים שלנו. כן, כן, אלה שמסתתרים שם עמוק בבטן, שאנחנו מנסים להדחיק. פרסומות רבות משתמשות בטקטיקה הזו. קחו לדוגמה את שוק מוצרי האנטי-אייג'ינג. "הקמטים האלה יהרסו לך את היופי!" "הכתמים האלה יגרמו לך להיראות זקנה!" – מילים קשות, אני יודעת, אבל זה בדיוק מה שהם מנסים להגיד לנו, בין השורות.
פחד הוא כוח עצום. כשאנחנו מפחדים, אנחנו הרבה יותר פתוחים להצעות, גם אם הן לא באמת הגיוניות.
ה"טרנד" כנשק סודי
זוכרים את ה"טרנד" ההוא שכולם היו חייבים להשתתף בו? אתגר קרח, פוקימון גו, ומה לא. אנחנו יצורים חברתיים, ואנחנו רוצים להרגיש שייכים. שיווק חכם מנצל את הצורך הזה. כשכולם עושים משהו, אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים גם. אחרת, נישאר מאחור. זה נקרא "אפקט העדר", והוא חזק מאוד.
אבל האם באמת רצינו את הפוקימון גו הזה? האם באמת האמנו שזה ישנה את החיים שלנו? או שפשוט פחדנו להרגיש מחוץ לעניינים?
הפער בין "האידיאלי" ל"מציאות"
הפרסומות מציגות לנו תמונה אידיאלית של החיים: בית מושלם, גוף חטוב, זוגיות מאושרת, קריירה מצליחה. ואז, הן מראות לנו את הפער בין התמונה הזו לבין המציאות שלנו. "החיים שלך לא מושלמים כמו בתמונה? קנה את המוצר שלנו, והוא יפתור את הבעיה!"
מקור מעניין שמדבר על זה הוא הספר "The Happiness Trap" של ד"ר ראס האריס. הוא מסביר איך החברה המודרנית יוצרת ציפיות לא ריאליות לאושר, ואז מציעה לנו פתרונות שטחיים שלא באמת עובדים. (Harris, R. (2007). The Happiness Trap: How to Stop Struggling and Start Living: A Guide to ACT. Exisle Publishing).
אני זוכרת תקופה שהייתי אובססיבית לגבי עיצוב הבית שלי. רציתי שהבית ייראה כמו מגזין עיצוב. בסוף, מצאתי את עצמי מבזבזת המון כסף על דברים שלא באמת הייתי צריכה, ומרגישה יותר לחוצה מאשר שמחה. זה היה רגע שבו הבנתי שאני נופלת למלכודת הזו.
"מומחים" מטעם
איך אפשר בלי מומחים? תמיד יהיה מישהו עם תואר מרשים שיגיד לנו שהמוצר הזה "מוכח מדעית" או "מומלץ על ידי רופאים". אבל האם באמת בדקתם מי עומד מאחורי המחקר? האם באמת הרופא הזה ניסה את המוצר בעצמו? הרבה פעמים, מדובר בשיווק מתוחכם, לא יותר.
לפעמים, "מומחה" הוא רק שם קוד למישהו שקיבל תשלום כדי להגיד דברים טובים על המוצר. לא תמיד קל לדעת את האמת, אבל חשוב להיות סקפטיים ולשאול שאלות.
אז מה עושים?
אוקיי, הבנו איך הם עובדים עלינו. אבל מה אנחנו יכולים לעשות כדי להימנע מליפול למלכודת?
- עצרו רגע ושאלו את עצמכם: האם אני באמת צריכה את זה? האם זה יפתור בעיה אמיתית, או שזה רק יגרום לי להרגיש יותר טוב לרגע?
- תחקרו: אל תסתמכו רק על מה שהפרסומת אומרת. חפשו ביקורות אמיתיות, קראו מחקרים (אם יש כאלה), ודברו עם אנשים שניסו את המוצר.
- הקשיבו לעצמכם: מה הבטן שלכם אומרת? אם משהו מרגיש לכם לא נכון, סביר להניח שהוא לא נכון.
- היו מודעים: תזכרו שהפרסומות מנסות למכור לכם משהו. הן לא באמת דואגות לאושר שלכם.
בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר במודעות עצמית. ככל שנהיה יותר מודעים לטקטיקות השיווקיות, ככה יהיה לנו יותר קל לעשות בחירות מושכלות.
ואולי, רק אולי, נצליח לחסוך קצת כסף ולשמור על השפיות שלנו בדרך.
אבל רגע, לפני שאנחנו מסיימים, יש לי שאלה אליכם: מהו המוצר האחרון שקניתם שלא באמת הייתם צריכים, ואיך גרמו לכם לחשוב שאתם חייבים אותו? שתפו אותי, אני סקרנית לשמוע!
