אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. סופי שבוע משפחתיים. רק המחשבה על זה מעוררת בי רצון עז להתחפר מתחת לשמיכה עם נטפליקס ופיצה. אבל היי, משפחה זה משפחה, ואיכשהו תמיד מוצאים את עצמנו שם, נכון?
אני זוכרת פעם אחת, לפני כמה שנים, נסעתי לסוף שבוע אצל ההורים עם רשימה מפורטת של "נושאי שיחה מנטרלים" – מזג האוויר, הגינון של השכנים, אפילו מחירים של עגבניות. חשבתי שאני גאון. מהר מאוד מצאתי את עצמי בעיצומו של ויכוח סוער על פוליטיקה עם דוד שלי. כאילו, למה לעזאזל עגבניות לא עבדו?!
אז, מה למדתי מאז? שאסטרטגיות הישרדות מתוחכמות הן נחמדות, אבל מה שבאמת עוזר זה שינוי גישה. לא שינוי שלהם, חלילה, אלא שינוי שלנו.
אז איך עושים את זה? הנה כמה תובנות שאספתי, עם קורטוב של הומור עצמי:
1. תורידו ציפיות – זה לא גן עדן, זו משפחה.
תקשיבו, אני יודעת שזה נשמע ציני, אבל זה הכרחי. אל תצפו שכולם יתנהגו לפתע כמו מלאכים. אל תצפו שהדודה הקולנית תשתוק, או שהאח הביקורתי יחמיא לכם על הבחירות בחיים. זה פשוט לא יקרה. קבלו את זה מראש. זה משחרר, אני מבטיחה.
פסיכולוגים חברתיים, כמו סוזן פיסק, חוקרים שנים את התופעה של "הטיה אישושית" – הנטייה שלנו לחפש מידע שמאשש את מה שאנחנו כבר חושבים. מה שאומר שאם אתם באים עם ציפייה שלילית, כנראה שתמצאו אותה. נסו הפוך.
2. מצאו את "האי שלכם" – מקום מפלט קטן.
בין אם זה הגינה, פינת קריאה שקטה, או אפילו סתם שירותים (אל תשפטו אותי!), תמצאו מקום שבו אתם יכולים לנשום עמוק ולהתנתק לרגע. אפילו 10 דקות של שקט יכולות לעשות פלאים.
אני אישית אוהבת לצאת לסיבוב הליכה קצר עם הכלב (אפילו אם זה הכלב של ההורים שלי). האוויר הצח והתנועה עוזרים לי להתאפס. אבל היי, כל אחד והאי שלו. העיקר שתהיה לכם אפשרות להתרחק קצת מההמולה.
3. "הקשיבו, אבל אל תקנו" – תנו לאחרים לדבר, גם אם אתם לא מסכימים.
אוקיי, זה אולי הטיפ הכי קשה ליישום, אבל גם הכי חשוב. במקום להיכנס לוויכוחים סוערים (כמו שאני עשיתי עם העגבניות!), תנסו פשוט להקשיב. תנו לאחרים להביע את דעתם, גם אם אתם חושבים שהם טועים לחלוטין.
זה לא אומר שאתם צריכים להסכים איתם, כן? זה פשוט אומר שאתם בוחרים לא לבזבז אנרגיה על קרב מיותר. זוכרים את המאמרים על "תקשורת לא אלימה"? שווה קריאה לפני סוף השבוע.
4. תמצאו את הטוב – גם אם הוא קטן.
אולי האוכל טעים, אולי הילדים משחקים יפה ביחד, אולי סתם כיף לראות את כולם. תנסו להתמקד בדברים הטובים, הקטנים ככל שיהיו. זה יעזור לכם להעביר את הזמן בצורה נעימה יותר.
תחשבו על זה כמו על עדשות משקפיים. אתם יכולים לבחור להסתכל על העולם דרך עדשות של ביקורת ותסכול, או דרך עדשות של הכרת תודה ואופטימיות. הבחירה בידיים שלכם.
5. תזכרו – זה זמני.
זה אולי הדבר הכי חשוב שתזכרו. סוף השבוע המשפחתי הזה הוא זמני. הוא יסתיים. אתם תחזרו הביתה. תשובו לשגרה שלכם.
אז, במקום להילחם בזה, תנסו פשוט לזרום עם זה. תנשמו עמוק, תחייכו, ותזכרו שזה לא לנצח.
רגע, מה לגבי השיחות הבלתי נמנעות על קריירה, זוגיות וילדים?
אוקיי, בואו נהיה כנים. אף אחד לא אוהב את השיחות האלה. אבל הנה טריק קטן שלמדתי: תהפכו את השיחה עליהם. במקום לענות ישירות על שאלות חודרניות, תשאלו שאלות בחזרה.
"אמא, את שואלת אותי על זוגיות? איך הלך לך עם אבא כשאת היית בגיל שלי?" זה משנה את הדינמיקה לחלוטין, ואפילו יכול להוביל לשיחות מעניינות (ולפעמים אפילו מצחיקות!).
תובנה מפתיעה לסיום:
הנה משהו שאולי לא חשבתם עליו: סופי שבוע משפחתיים הם גם הזדמנות. הזדמנות להתחבר למשפחה שלכם, ללמוד עליהם דברים חדשים, וליצור זיכרונות (טובים, אני מקווה!). כן, זה יכול להיות מעצבן ומתיש, אבל זה גם יכול להיות משהו מיוחד.
אני לא אגיד לכם שפתאום תתחילו לאהוב סופי שבוע משפחתיים. אבל אני כן אגיד לכם שאפשר לשרוד אותם – ואפילו ליהנות קצת בדרך.
אז, מה דעתכם? מה הטיפים שלכם להישרדות בסופי שבוע משפחתיים? שתפו אותי בתגובות! אני אשמח לשמוע.
