אוי, כמה פעמים מצאתי את עצמי שם! יושבת מול מישהו, מרמזת בעדינות, מצפה לניצוץ בעיניים שיאותת שהוא הבין. ואז... כלום. וואקום. כאילו דיברתי סינית. 🤯
זה מתסכל, נכון? את מתחילה לתהות אם את שקופה, או גרוע מזה – משעממת. אבל רגע לפני שאת ממהרת להאשים אותו בחוסר רגישות מוחלט, עצרי. אולי הבעיה היא לא בו. אולי הבעיה היא ברמזים עצמם.
למה רמזים לא תמיד עובדים?
אני זוכרת תקופה שבה הייתי בטוחה שכולם מבינים את ה"רמזים" המתוחכמים שלי. ניסיתי להיות עדינה, לא רציתי להלחיץ. טעות! מה שקרה זה שבמקום להעביר את המסר שלי, יצרתי בלבול מוחלט.
פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו "תאוריית המיינד" (Theory of Mind). זו היכולת שלנו להבין שאחרים חושבים, מרגישים ותופסים את העולם בצורה שונה מאיתנו. לפעמים, אנחנו מניחים שאחרים יודעים את מה שאנחנו יודעים, או מבינים את הכוונות שלנו, וזו טעות.
לפעמים, אנשים פשוט לא רואים את הדברים כמונו.
מחקרים מראים שלגברים ונשים יש לעיתים קרובות סגנונות תקשורת שונים. נשים נוטות להיות יותר עקיפות, בעוד גברים נוטים להיות יותר ישירים. זה לא אומר שאף צד צודק או טועה, זה פשוט הבדל. (מקור: Deborah Tannen, "You Just Don't Understand: Women and Men in Conversation")
אבל זה לא רק מגדר. אנשים שונים גדלים בתרבויות שונות, עם מוסכמות חברתיות שונות. מה שנחשב "רמז" בתרבות אחת, יכול להיות פשוט משהו שאף אחד לא שם לב אליו בתרבות אחרת.
אז מה עושים?
האמת? צריך להתחיל לדבר כמו בני אדם. כן, אני יודעת, מפחיד! אבל תחשבי על זה – מה יותר חשוב, שהוא יבין את הרמז שלך ויפעל לפיו, או לשמור על מסתורין ולסבול בשקט?
אני יודעת, קל לי להגיד. גם אני פעם פחדתי לדבר ישירות. חששתי שאצא נואשת, תובענית, לא יודעת מה. אבל מהר מאוד הבנתי שזה עדיף על לתסכל את עצמי ואת הצד השני.
תקשורת ישירה היא לא חולשה, היא כוח.
טיפים לתקשורת ישירה (אבל עדיין נעימה):
- התחילי ב"אני": במקום להגיד "אתה תמיד...", נסי "אני מרגישה..." או "אני צריכה..." זה עוזר למנוע האשמות ולהתמקד ברגשות שלך.
- היי ספציפית: אל תגידי "אני רוצה יותר תשומת לב." תגידי "אני אשמח אם תתקשר אליי יותר במהלך היום, זה גורם לי להרגיש קרובה אליך."
- בדקי הבנה: בסוף השיחה, שאלי "האם הבנת מה שאני מנסה להגיד?" או "יש לך שאלות?" כדי לוודא ששניכם נמצאים על אותו דף.
- היו סבלניים: לאנשים לוקח זמן להתרגל לסגנונות תקשורת חדשים. אל תצפי לשינוי מיידי.
התובנה המפתיעה?
הנה משהו שאף אחד לא מספר לך: לפעמים, אנשים כן מבינים את הרמזים שלך, אבל הם פשוט לא רוצים לפעול לפיהם. כן, זה יכול להיות כואב. אבל זה גם חשוב לדעת. זה מאפשר לך לקבל החלטה מושכלת – האם את מוכנה להישאר במערכת יחסים שבה הצרכים שלך לא נענים, או שאת רוצה לחפש משהו אחר?
האמת? אין לי תשובות קסם. כל מערכת יחסים היא שונה, ומה שעובד עבור זוג אחד, לא יעבוד עבור זוג אחר. אבל אני יכולה להגיד לך מניסיון אישי, שתקשורת פתוחה וישירה היא הבסיס לכל מערכת יחסים טובה.
האם את מוכנה לתת לזה ניסיון?
אני יודעת שזה לא קל, אבל אני מאמינה בך. ואני כאן כדי להקשיב ולתמוך. מה את חושבת? שתפי אותי בתגובות שלך, או בסיפורים שלך. בואי ננהל את השיחה הזו יחד.
