האמת? קצת מביך לחשוף את זה, אבל הדייט הכי גרוע שלי הפך לאחד השיעורים הכי חשובים בחיים שלי. לא רק בחיים הרומנטיים, אלא בכלל. זה היה כמו לקבל סטירה מצלצלת של מציאות, אבל כזו שהעיפה ממני אבק של פנטזיות וציפיות שווא.
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. קבעתי עם בחור שנראה ממש חמוד באפליקציה, דיברנו קצת, והוא נשמע אינטליגנטי ומצחיק. כשהגעתי לדייט, הוא איחר בחצי שעה, ואז התברר שהוא בכלל לא דומה לתמונות שלו. אבל אמרתי לעצמי, "טוב, קורה". מה שקרה אחר כך היה פשוט סיוט מהלך. הוא דיבר רק על עצמו, קטע אותי כל הזמן, והיה פשוט גס רוח.
אחרי שעה, כבר רציתי לברוח. אבל אז, קרה משהו מוזר. התחלתי לצפות. לא בגלל שנהניתי, אלא בגלל שרציתי לראות כמה נמוך הוא עוד יכול לרדת. זה היה כמו צפייה בתאונה דרכים בהילוך איטי. וזה הוביל אותי לתובנה מפתיעה: לפעמים, הדברים הכי גרועים יכולים ללמד אותנו הכי הרבה.
מה למדתי מהדייט הזה?
- לסמוך על האינטואיציה שלי: כבר בהודעות הראשונות, היו כמה דברים שהרגישו לי קצת מוזרים. אבל התעלמתי מזה, כי רציתי להאמין שהוא "האחד". זו טעות קלאסית שאנחנו עושות לפעמים, נכון? אנחנו מתעלמות מדגלים אדומים קטנים, בתקווה שהם ייעלמו מעצמם. זה לא עובד ככה.
מקורות מראים שאינטואיציה היא לא סתם תחושה בטן, אלא תוצאה של עיבוד מידע תת-מודע (Bechara et al., 1997).
- להגדיר גבולות ברורים: הדייט הזה גרם לי להבין עד כמה חשוב לי להגדיר גבולות ברורים. מה אני מוכנה לקבל, ומה לא. זה לא אומר להיות קשוחה או ביקורתית, אלא פשוט לדעת מה מגיע לי.
הגדרת גבולות היא לא אנוכיות, זו שמירה עצמית. כמו שאמרה החוקרת המפורסמת ברנה בראון, "גבולות ברורים הם סימן של אהבה עצמית וכבוד."
- לסלוח לעצמי: אחרי הדייט, הרגשתי מטומטמת. איך בכלל הסכמתי לבזבז את הזמן שלי על דבר כזה? לקח לי קצת זמן להבין שלא עשיתי שום דבר רע. פשוט נתתי צ'אנס למישהו שלא היה ראוי לו. וזה בסדר. כולנו עושים טעויות.
היכולת לסלוח לעצמנו היא חיונית לבריאות הנפשית שלנו. מחקרים מראים שסליחה עצמית קשורה לרמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה (Thompson et al., 2005).
אבל השיעור הכי גדול שלמדתי מהדייט הנורא הזה היה משהו אחר לגמרי. משהו שהפתיע אותי אפילו יותר מהדייט עצמו.
ההפתעה האמיתית?
הבנתי שאני אחראית לאושר שלי. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל עד אותו רגע, תמיד חיפשתי אישור מבחוץ. רציתי שמישהו יבחר בי, יאהב אותי, יגרום לי להרגיש שלמה. הדייט הזה גרם לי להבין שזה לא עובד ככה. האושר שלי לא יכול להיות תלוי באף אחד אחר.
אז מה עשיתי? התחלתי לעבוד על עצמי. התחלתי לעשות דברים שאני אוהבת, להשקיע בעצמי, וללמוד איך לאהוב את עצמי באמת. זה היה תהליך ארוך ולא תמיד קל, אבל זה היה שווה את זה.
אני לא אומרת שצריך לצאת לדייטים גרועים בכוונה. ממש לא! אבל אם כבר קורה לכן דבר כזה, תנסו לראות את הצד החיובי. תזכרו שכל חוויה, אפילו הכי נוראית, יכולה ללמד אותנו משהו על עצמנו ועל העולם.
ואם אני צריכה לסכם הכל במשפט אחד?
אז זה יהיה: אל תפחדו מהדייטים הגרועים. הם יכולים להיות הזרז לשינוי הכי גדול בחיים שלכן.
אז שתפו אותי, מה היה הדייט הכי גרוע שלכן ומה למדתן ממנו? אני באמת רוצה לשמוע!
