האמת? פעם הייתי בטוחה שאני יודעת הכל על מערכות יחסים. קראתי את כל הספרים, הקשבתי לכל הפודקאסטים, וידעתי בדיוק מה "צריך" לעשות. ואז, שוב ושוב, מצאתי את עצמי באותן מערכות יחסים כושלות, שואלת את עצמי מה לעזאזל קורה פה.
נשמע מוכר?
אז, אחרי הרבה דמעות, תסכולים, וכוסות יין (או שתיים… או שלוש…), הבנתי משהו: הבעיה לא הייתה בידע שלי, אלא במה שלא ידעתי על עצמי.
הבנת הילד הפנימי שלי שינתה לי את החיים, במיוחד במערכות יחסים.
במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את המסע שלי - מסע שמתחיל בשאלה הפשוטה: מי הילד הזה שמתחבא בתוכך, ואיך הוא משפיע על האהבה שלך?
מה זה בכלל "הילד הפנימי" הזה?
המונח "ילד פנימי" נטבע על ידי הפסיכולוג קרל יונג, והוא מתייחס לחלק בתוכנו שנושא את כל החוויות, הרגשות והאמונות שרכשנו בילדות. (מקור: Jung, C. G. (1968). The Archetypes and the Collective Unconscious. Princeton University Press). הילד הפנימי הזה, גם בגיל 30 או 50, עדיין חי בתוכנו, ולמרות שאנחנו מודעים באופן הגיוני לכך שדברים השתנו, הילד הזה יכול להגיב בצורה לא רציונלית למצבים מסוימים.
הוא לא תמיד חמוד ומתוק. לפעמים הוא מפוחד, כועס, או אפילו פגוע.
ואז שאלתי את עצמי – איך הילד הזה משפיע על מערכות היחסים שלי?
הקשר המפתיע בין הילדות שלך לזוגיות שלך
תחשבי על זה רגע: איך היית כילדה? היית ילדה ביישנית שהייתה צריכה לרצות את כולם כדי לקבל אהבה? או ילדה מרדנית שרצתה תשומת לב בכל מחיר?
התשובות לשאלות האלה הן רמזים גדולים לאיך את מתנהלת היום בזוגיות.
לדוגמה, אחת החברות הכי טובות שלי גדלה בבית שבו אף פעם לא היה מספיק. לא משנה כמה היא הצליחה, תמיד אמרו לה שהיא יכולה לעשות יותר. מה את חושבת? זה לא השפיע על מערכות היחסים שלה?
היא תמיד הרגישה שהיא צריכה להוכיח את עצמה לבן הזוג שלה, תמיד דאגה שהוא יעזוב אותה אם היא לא תהיה "מספיק טובה".
טראומת ילדות, קטנה ככל שתהיה, לעיתים קרובות משפיעה עלינו בתת מודע. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מצאו קשר ישיר בין סגנונות התקשרות בילדות (attachment styles) לבין דפוסי התנהגות במערכות יחסים בבגרות (מקור: Bowlby, J. (1969). Attachment and Loss, Vol. 1: Attachment. Attachment and Loss. New York: Basic Books).
וזה בדיוק מה שהבנתי על עצמי. גדלתי בבית אוהב, אבל גם מאוד ביקורתי. תמיד הרגשתי שאני צריכה להיות מושלמת כדי לקבל את האישור של ההורים שלי.
אז מה קרה? מצאתי את עצמי בוחרת שוב ושוב גברים שהיו ביקורתיים כלפיי, מתוך תת מודע. זה היה מוזר אבל כל כך הגיוני. כאילו שחזרתי על הסיפור המוכר של הילדות שלי.
רגע, עכשיו את בטח חושבת לעצמך: "אוקיי, הבנתי את הרעיון. אז מה עושים עם זה?"
לרפא את הילד הפנימי שלך - זה אפשרי!
הנה האמת: אין פתרונות קסם. אבל יש דרכים לעבוד עם הילד הפנימי שלך, ולהפסיק לחזור על אותן טעויות באהבה.
- התבוננות פנימה: הקדישי זמן להבין את הילדות שלך. מה היו החוויות המרכזיות שלך? מה למדת על אהבה ויחסים? כתבי ביומן, דברי עם חברה טובה, או אפילו פני למטפל.
- קבלה עצמית: תני לעצמך את האהבה והחמלה שמגיעות לך. תזכרי שאף אחד לא מושלם, וזה בסדר לעשות טעויות.
- הצבת גבולות: למדי להגיד "לא" לדברים שלא עושים לך טוב. זה נכון במיוחד במערכות יחסים. אם את מרגישה שאת מוותרת על עצמך כדי לרצות את בן הזוג שלך, זה סימן שמשהו צריך להשתנות.
- בחירה מודעת: בפעם הבאה שאת מרגישה משיכה למישהו, תנסי לעצור רגע ולשאול את עצמך: למה אני נמשכת אליו? האם הוא מזכיר לי מישהו מהעבר שלי? האם אני בוחרת בו מתוך צורך לא מודע לרפא פצע ישן?
זה לא קל, אני יודעת. אבל זה שווה את זה.
וזהו, שתדעי, לא מסע חד פעמי. אני עדיין לומדת ומגלה על עצמי דברים חדשים כל הזמן. אבל הדבר הכי חשוב הוא שאני כבר לא מפחדת מהילד הפנימי שלי. אני מקשיבה לו, מנסה להבין אותו, ואוהבת אותו.
ואת? מוכנה להכיר את הילד הפנימי שלך? אולי תופתעי ממה שתגלי. אשמח לשמוע בתגובות!
