פעם, בהרצאה על תקשורת בין-אישית, שמעתי מישהו אומר: "אנשים לא מקשיבים כדי להבין, הם מקשיבים כדי לענות." זה היכה בי כמו פטיש. הייתי בטוחה שאני מקשיבה היטב, אבל האמת הייתה שאני כבר מגבשת את התגובה שלי בזמן שהאדם השני עדיין מדבר. קרה לכם?
מסתבר, שההבדל בין לשמוע להקשיב הוא עצום. לשמוע זה תהליך פיזיולוגי, לקלוט צלילים. להקשיב, לעומת זאת, זה פעולה אקטיבית, הדורשת ריכוז, אמפתיה, ובעיקר - ניסיון להבין את מה שנאמר מעבר למילים עצמן.
אז איך עושים את זה? איך מקשיבים באמת? לאורך השנים, ניסיתי שיטות שונות. חלקן עבדו, חלקן פחות. אבל מה שלמדתי בסופו של דבר, זה שאין פתרון קסם. זה תהליך מתמשך של למידה, ניסוי וטעייה, ובעיקר - של להיות קשובים לעצמנו.
האם באמת הקשבתי לעצמי?
אחד הדברים הראשונים שהבנתי הוא, שקשה מאוד להקשיב לאחרים אם אנחנו לא מקשיבים לעצמנו. איך אפשר להבין את הרגשות של מישהו אחר, אם אנחנו לא מחוברים לרגשות שלנו? מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מראים שאנשים שמודעים לעצמם ולרגשותיהם, נוטים להיות טובים יותר בתקשורת בין-אישית (Mayer & Salovey, 1997).
זוכרים את הפעם ההיא שהייתי בטוחה שאני יודעת בדיוק מה החברה שלי צריכה, אבל בפועל דחפתי לה פתרון שלא התאים לה בכלל? זה קרה כי לא הקשבתי באמת למה שהיא אמרה, הייתי עסוקה בלהיות צודקת. זה מלמד שיעור חשוב: הקשבה אמיתית מתחילה בהנחה שאנחנו לא יודעים הכל.
למה אנחנו לא מקשיבים?
יש כל כך הרבה הסחות דעת בעולם המודרני. טלפונים, מיילים, הודעות... קשה להתרכז במשהו אחד לאורך זמן. אבל גם בלי כל אלה, יש לנו נטייה טבעית לשפוט, לבקר, ולתת עצות. כל אלה חוסמים את היכולת שלנו להקשיב באמת.
פעם, עבדתי עם מנהל שהיה מאוד אסרטיבי, תמיד ידע מה צריך לעשות. הוא היה בטוח שהוא מקשיב, אבל בפועל הוא פשוט חיכה לתורו לדבר. גיליתי את זה כשניסיתי להסביר לו על בעיה מורכבת בפרויקט. הוא קטע אותי באמצע המשפט עם פתרון שכבר חשב עליו מראש, פתרון שלא התייחס בכלל לבעיה האמיתית.
איך משנים את זה? איך עוברים מהקשבה שטחית להקשבה עמוקה?
הכלים שלי להקשבה מעמיקה:
- היו נוכחים: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה אחד הדברים הכי קשים לעשות. שימו את הטלפון בצד, תפסיקו לחשוב על מה תאכלו לארוחת ערב, פשוט תהיו שם.
- שאלו שאלות פתוחות: במקום לשאול שאלות שניתן לענות עליהן ב"כן" או "לא", שאלו שאלות שמזמינות את האדם השני לשתף יותר. למשל: "מה גרם לך להרגיש ככה?" או "מה חשבת על זה?".
- אמפטיה, אמפטיה, אמפטיה: נסו להבין את נקודת המבט של האדם השני, גם אם אתם לא מסכימים איתה. זה לא אומר שאתם צריכים להסכים עם הכל, אבל זה אומר שאתם צריכים לנסות להבין.
- הימנעו משיפוטיות: זה אולי הדבר הכי קשה לעשות, אבל זה גם הכי חשוב. נסו לא לשפוט את האדם השני על מה שהוא אומר או על איך שהוא מרגיש. פשוט תקשיבו.
- החזירו במילים שלכם: כדי לוודא שהבנתם נכון את מה שנאמר, נסו לחזור במילים שלכם על מה ששמעתם. למשל: "אז בעצם אתה אומר ש...". זה גם נותן לאדם השני הזדמנות לתקן אתכם אם טעיתם.
אבל הנה משהו שאולי לא שמעתם: לפעמים, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לא להגיד כלום. פשוט להיות שם, להקשיב, בלי לנסות לתקן, לייעץ, או לפתור את הבעיה. זה נכון במיוחד כשמדובר ברגשות קשים. לפעמים, כל מה שאנשים צריכים זה מישהו שיקשיב להם, בלי לשפוט אותם.
מה קורה כשמקשיבים באמת?
הקסם האמיתי קורה כשמצליחים להקשיב באמת. פתאום, אנחנו שומעים דברים שלא שמענו קודם. אנחנו מבינים דברים שלא הבנו קודם. אנחנו רואים את העולם מנקודת מבט אחרת. וזה משנה הכל.
אני זוכרת שיחה שהייתה לי עם אמא שלי לפני כמה שנים. תמיד הייתי ביקורתית כלפיה, תמיד חשבתי שאני יודעת יותר טוב. אבל באותו יום, החלטתי פשוט להקשיב. בלי לשפוט, בלי להפריע, בלי לנסות לתקן אותה. ובפעם הראשונה, שמעתי אותה באמת. הבנתי כמה היא עברה, כמה היא הקריבה, וכמה היא אוהבת אותי. זה היה רגע משנה חיים.
לא הכל ורוד, וזה בסדר
אבל בואו נהיה כנים, זה לא תמיד קל. יש רגעים שבהם אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים יותר. שאנחנו חייבים להגיד משהו, לייעץ, או לתקן. וזה בסדר. אנחנו בני אדם. אנחנו לא מושלמים. אבל מה שחשוב זה להיות מודעים לכך, ולנסות להשתפר כל פעם מחדש.
אז מה עכשיו? איך לוקחים את כל זה ומיישמים אותו בחיים? אני לא יודעת. באמת. אני לא חושבת שיש תשובה אחת נכונה. אבל אני כן יודעת שזה שווה את המאמץ. כי כשמקשיבים באמת, אנחנו לא רק מבינים יותר טוב את האחרים, אנחנו גם מבינים יותר טוב את עצמנו.
ועכשיו, אני רוצה לשמוע אתכם. מה התובנות שלכם לגבי הקשבה? מה עובד בשבילכם? אשמח לשמוע בתגובות.
מקורות:
Mayer, J. D., & Salovey, P. (1997). What is emotional intelligence? In P. Salovey & D. J. Sluyter (Eds.), Emotional development and emotional intelligence: Educational implications (pp. 3-31). Basic Books.
