אני זוכרת את התקופה אחרי הצבא, כשגרתי בדירה קטנה בתל אביב וכל ערב, אחרי משמרת מתישה בעבודה, הייתי מוצאת את עצמי יושבת על המיטה, בוהה בקיר ושואלת את עצמי: "זהו זה? זה כל מה שיש?".
התחושה הזאת, של ריקנות מוחלטת אחרי יום ארוך, מוכרת לך?
חשבתי שאחרי הצבא, כשאני אהיה חופשייה לעשות מה שאני רוצה, החיים יהיו כמו מסיבה אחת גדולה. אבל במקום זה, מצאתי את עצמי תקועה בלופ אינסופי של עבודה-בית-שינה, בלי שום מטרה אמיתית באופק.
ואז, יום אחד, קראתי ציטוט של ויקטור פרנקל, פסיכיאטר ניצול שואה שאמר: "מי שיש לו 'למה' לחיות, יכול לשאת כמעט כל 'איך'". זה היכה בי כמו ברק.
הבנתי שאני כל כך עסוקה ב"איך" – איך לשלם את החשבונות, איך להתקדם בעבודה, איך להיראות טוב באינסטגרם – ששכחתי לגמרי לשאול את עצמי "למה".
מה באמת חשוב לי? מה נותן לי משמעות? מה גורם לי לקום בבוקר עם חיוך?
זה לא היה קל למצוא את התשובות. בהתחלה הרגשתי אבודה לגמרי. אבל לאט לאט, התחלתי להתנסות בדברים חדשים, לחקור את התשוקות שלי ולחפש דרכים לתרום לעולם.
גיליתי שאני אוהבת לכתוב, שאני נהנית לעזור לאחרים ושאני מרגישה הכי חיה כשאני יוצרת משהו חדש.
השיחה הקטנה הזאת עם עצמי, שהתחילה כשאלה נואשת בקיר, הפכה למסע מרתק של גילוי עצמי.
אני רוצה להציע לך לעצור רגע ולשאול את עצמך את אותן השאלות. לא מתוך מצוקה, אלא מתוך סקרנות. לא מתוך ייאוש, אלא מתוך תקווה.
מה את באמת רוצה? מה באמת משמח אותך? מה את יכולה לתת לעולם?
אני יודעת שזה מפחיד. אני יודעת שזה דורש אומץ. אבל אני מבטיחה לך שזה שווה את זה.
כי ברגע שתמצאי את ה"למה" שלך, ה"איך" כבר יסתדר מעצמו.
למה זה כל כך חשוב לדבר על זה עכשיו?
כי אנחנו חיים בעידן שבו הכל נראה מושלם מבחוץ. כולם מציגים את החיים הכי טובים שלהם ברשתות החברתיות, ואנחנו מתחילים להאמין שכולם מאושרים ומצליחים חוץ מאיתנו.
אבל האמת היא שכולנו מתמודדים עם אתגרים, עם ספקות ועם תחושות של חוסר. כולנו מחפשים משמעות, כולנו רוצים להרגיש שאנחנו עושים משהו חשוב בעולם.
ולכן, השיחה הקטנה הזאת, השיחה האמיתית, הפתוחה והכנה עם עצמנו, היא כל כך חשובה.
אז איך עושים את זה?
אני לא אגיד לך שיש לי נוסחה קסומה. אין דבר כזה. אבל אני יכולה לחלוק איתך כמה דברים שעזרו לי:
- הקדישי זמן לעצמך: תכנני זמן קבוע ביום או בשבוע שבו את יכולה להיות לבד עם המחשבות שלך. זה יכול להיות טיול בטבע, מדיטציה, כתיבה ביומן או סתם ישיבה בשקט עם כוס תה.
- התנסי בדברים חדשים: צאי מאזור הנוחות שלך ונסה דברים שתמיד רצית לעשות. זה יכול להיות לימוד שפה חדשה, ציור, ריקוד או התנדבות בעמותה.
- דברי עם אנשים שמעוררים בך השראה: חפשי אנשים שחיים חיים משמעותיים ושאלי אותם איך הם עושים את זה. אל תפחדי לבקש עזרה או עצה.
- קראי ספרים ומאמרים שמעוררים מחשבה: יש כל כך הרבה חוכמה בעולם הזה, ואת יכולה ללמוד ממנה הרבה. אני ממליצה על הספר "אדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל (מקור 1) ועל מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית (מקור 2).
- היי סבלנית: זה לוקח זמן למצוא את ה"למה" שלך. אל תתייאשי אם את לא מוצאת אותו מיד. תהני מהדרך ותזכרי שכל צעד קטן מקדם אותך לעבר המטרה שלך.
אוקיי, נעמה, אבל מה אם אני לא מצליחה?
זה בסדר גמור. לא תמיד אנחנו מצליחים. לפעמים אנחנו מרגישים תקועים, מבולבלים או מתוסכלים.
גם לי קורה שאני חוזרת לנקודת ההתחלה ושואלת את עצמי: "מה הטעם בכל זה?".
וזה בסדר. זה חלק מהמסע.
הדבר החשוב הוא לא לוותר. להמשיך לחפש, להמשיך ללמוד ולהמשיך להתפתח.
כי החיים הם לא יעד, הם מסע. והמשמעות נמצאת לא בסוף הדרך, אלא בכל צעד וצעד שאנחנו עושים בדרך.
אז אני מזמינה אותך לעצור לרגע, לנשום עמוק ולשאול את עצמך את השאלה הזאת: מה נותן לי משמעות?
ואז, פשוט ללכת בעקבות הלב שלך.
אני כאן, איתך, בכל צעד וצעד.
אשמח לשמוע מה התשובה שלך. מה הדבר הזה שגורם לך להרגיש חיה?
(מקור 1: פרנקל, ויקטור א. (1946). אדם מחפש משמעות. הוצאת דביר.)
(מקור 2: Seligman, M. E. P., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology: An introduction. American Psychologist, 55(1), 5–14.)
