אני זוכרת את עצמי יושבת מול ערימת משחקי קופסה מאובקים, מבולבלת. איך זה שפעם היינו מבלים שעות בצחוקים ובכיף משותף, ועכשיו כולם תקועים במסכים שלהם? האם באמת איבדנו את היכולת להתחבר אחד לשני?
האמת? הייתי סקפטית. חשבתי ש"משחקים משפחתיים" זה קלישאה נוסטלגית, משהו שעבד פעם אבל לא רלוונטי בעולם הדיגיטלי של היום. טעיתי.
המסע שלי למציאת משחקים שמחברים משפחות התחיל מכישלון אחד גדול. ניסיתי לכפות "ערב משחקים" על המשפחה שלי, עם חוקים נוקשים ותחרותיות מוגזמת. התוצאה? ריבים, תסכול ובעיקר הרבה פרצופים חמוצים. שם הבנתי שמשהו חייב להשתנות.
אז מה עשיתי? התחלתי לחקור. קראתי מחקרים על חשיבות המשחק להתפתחות רגשית וחברתית (כן, יש דבר כזה!). למדתי ממאמר שפורסם ב-"Journal of Family Psychology" שמשחק משותף מחזק את הקשרים המשפחתיים ומפחית מתחים. מעניין, לא?
אבל יותר חשוב מהכל, הקשבתי. הקשבתי לילדים שלי, לבן הזוג שלי, ואפילו לעצמי. הבנתי שמה שהיה חסר לנו זה לא רק משחק, אלא מרחב בטוח, נעים וכיפי שבו אנחנו יכולים להיות אנחנו, בלי שיפוטיות ובלי ציפיות.
המשחק הוא רק תירוץ.
אז מה עבד בסוף? הנה כמה תובנות שלי, מגובות בניסיון אישי וקצת מחקר:
1. לא כל משחק מתאים לכל משפחה (וזה בסדר!).
מה שאוהבים אצלכם בבית? האם אתם תחרותיים או יותר בקטע של שיתוף פעולה? האם אתם אוהבים אסטרטגיה או משחקים קלילים יותר? חשוב לבחור משחקים שמתאימים לאופי של המשפחה שלכם.
לדוגמה, גיליתי שהילדים שלי ממש אוהבים משחקי תפקידים. זה נותן להם הזדמנות לבטא את עצמם ולדמיין עולמות חדשים. בן הזוג שלי, לעומת זאת, מעדיף משחקי אסטרטגיה מורכבים. אני? אני פשוט אוהבת לראות אותם נהנים.
2. גמישות היא שם המשחק (תרתי משמע!).
שכחו מחוקים נוקשים ותחרותיות מוגזמת. תנו לילדים להמציא חוקים חדשים, לשנות את הכללים, ואפילו סתם לקשקש על הלוח. העיקר זה הכיף המשותף.
זוכרים את ערב המשחקים הכושל ההוא? אז, החוקים היו מקודשים. היום? אנחנו צוחקים על הטעויות שלנו, משנים את החוקים באמצע המשחק, ואפילו עוצרים באמצע כדי לאכול פיצה. הרבה יותר כיף ככה.
3. זמן איכות, לא כמות.
אל תנסו לדחוס שעתיים של משחקים ללו"ז הצפוף שלכם. גם 20 דקות של משחק משותף יכולות לעשות את ההבדל.
אני משתדלת להקדיש לפחות 15 דקות ביום למשחק עם הילדים. לפעמים זה סתם לשחק ב"אבן נייר ומספריים", לפעמים זה משחק קופסה קצר, ולפעמים זה פשוט לצחוק ביחד על שטויות. העיקר זה להיות שם, מרוכזת ונוכחת.
4. הקשיבו, הקשיבו, הקשיבו.
הילדים שלכם מספרים לכם הרבה על עצמם דרך המשחק. שימו לב למה הם אומרים, איך הם מתנהגים, ומה הם מרגישים.
פעם, בזמן משחק דמיוני, הבן שלי גילם דמות של ילד שמרגיש בודד. זה היה רגע קטן, אבל הוא גרם לי להבין שהוא מתמודד עם קשיים חברתיים בבית הספר. זה פתח לנו פתח לשיחה כנה ומשמעותית.
5. אל תפחדו להיות מטופשים.
שימו בצד את הרצינות ותתפרעו קצת. תעשו פרצופים מצחיקים, תשמיעו קולות מוזרים, ותצחקו על עצמכם. הילדים שלכם יאהבו את זה.
אני מודה, לקח לי זמן להשתחרר. בהתחלה הרגשתי קצת מטופשת, אבל אז הבנתי שהילדים שלי פשוט רוצים לראות אותי נהנית. עכשיו אני הראשונה שמציעה לעשות תחרות ריקודים מגוחכת באמצע המשחק.
אבל רגע, זה לא רק על הילדים. זה גם עלינו, ההורים. המשחק הוא הזדמנות מצוינת לשחרר לחצים, להירגע ופשוט ליהנות מהרגע.
מתי בפעם האחרונה הרשיתם לעצמכם להיות ילדים?
מצאתי מאמר מעניין ב-"Psychology Today" שמדבר על החשיבות של משחק למבוגרים. מסתבר שמשחק יכול לשפר את היצירתיות, להפחית מתחים ואפילו לחזק את מערכות היחסים שלנו. מי היה מאמין?
אז מה למדתי מכל זה? שלמשחקים יש כוח לחבר בין אנשים, אבל הם לא פתרון קסם. הם רק כלי, וחשוב לדעת איך להשתמש בו נכון. הכי חשוב זה להיות סבלניים, להקשיב, ופשוט ליהנות מהמסע.
אני עדיין לא יודעת הכל, ותמיד יש לי מה ללמוד. אני עדיין עושה טעויות, ולפעמים גם אני מתעצבנת. אבל אני גם יודעת שאנחנו בכיוון הנכון.
אני רואה את זה בעיניים של הילדים שלי, בצחוק המתגלגל שלהם, ובחיבוקים החמים שהם נותנים לי בסוף ערב משחקים מוצלח. אני רואה את זה גם בעצמי, בתחושת הסיפוק והשמחה שאני מרגישה כשאני מצליחה ליצור רגע קסום עבור המשפחה שלי.
אבל רגע, אני לא רוצה לסיים כאן. אני רוצה לשמוע גם אתכם.
אילו משחקים מחברים את המשפחה שלכם? אילו טיפים יש לכם לערב משחקים מוצלח? ואולי הכי חשוב, איך אתם מצליחים לשלב משחק בתוך השגרה היומיומית העמוסה שלכם? שתפו אותי בתגובות! אני באמת רוצה לדעת.
