אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי את זה. ישבתי מול היועצת שלי, מיואשת. "אני יודעת מה אני צריכה לעשות! אני יודעת מה יעשה לי טוב! אז למה אני לא עושה את זה?!", בכיתי. היא חייכה חיוך חכם, כזה שמעיד שהיא שמעה את זה כבר מיליון פעם, ואמרה: "נעמה, הידיעה היא רק חלק קטן מהמשוואה."
וואו. זה היכה בי כמו ברק. שנים ניסיתי להבין את הפער המטריד הזה בין מה שאנחנו יודעים שצריך לעשות לבין מה שאנחנו עושים בפועל. חשבתי שאם רק אבין את הטכניקה, את הטיפ, את ה"סוד" – הכל יסתדר. טעות.
אז למה אנחנו לא עושים מה שטוב לנו? התשובה, כמו תמיד, מורכבת יותר ממה שנדמה. וגם, קצת יותר פשוטה.
במאמר הזה, לא אספר לכם על עוד שיטת ניהול זמן או טכניקת מיינדפולנס. לא, הפעם ניצלול עמוק יותר – לתוך הפסיכולוגיה, המוח, ואפילו קצת פילוסופיה, כדי להבין באמת את הדיסוננס הזה. מבטיחה שעד סוף הקריאה, תסתכלו על עצמכם ועל הבחירות שלכם אחרת לגמרי.
הבטחה רגשית: תרגישו יותר חמלה עצמית, פחות אשמה, ויותר הבנה.
הבטחה פרקטית: תקבלו כלים אמיתיים לזהות את החסמים הפנימיים שלכם ולעשות שינוי אמיתי, מבפנים החוצה.
1. הפחד מהלא נודע (גם אם הוא "טוב")
כן, זה נשמע מוזר. אבל המוח שלנו, כמו כל יצור חי, תוכנת לשרוד. הוא אוהב את מה שהוא מכיר, גם אם הוא לא הכי טוב. שינוי, אפילו שינוי חיובי, נתפס כאיום. זה מצחיק, כי מצד אחד אנחנו מחפשים שינוי, ומצד שני מפחדים ממנו.
פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מדבר על "הטיית הסטטוס קוו" – הנטייה שלנו להעדיף את המצב הקיים, גם אם יש אלטרנטיבות טובות יותר. [מקור: Thinking, Fast and Slow, Daniel Kahneman]
אני זוכרת תקופה שניסיתי להתחיל להתאמן באופן קבוע. ידעתי שזה יעשה לי טוב – יותר אנרגיה, פחות כאבי גב, יותר ביטחון עצמי. אבל כל פעם מצאתי תירוץ אחר – עייפה, אין זמן, עבודה דחופה. בסוף, גיליתי שהפחד האמיתי שלי היה הפחד מהקושי, הפחד מלהרגיש לא בנוח, הפחד מכישלון. זה היה יותר קל להישאר ב"סטטוס קוו" הנוח שלי, גם אם הוא לא היה בריא.
2. ה"מגיע לי" ההרסני
כולנו רוצים להרגיש טוב. זו טבע האדם. אבל לפעמים, אנחנו מחפשים את הקיצורי דרך – את ה"מגיע לי" המיידי. שוקולד אחרי יום קשה, עוד סרטון בטיקטוק במקום לישון, עוד סיגריה כדי להירגע.
הפסיכולוגית התנהגותית, ונדי ווד, מסבירה בספרה "הרגל", כיצד הרגלים משתלטים לנו על החיים, ולמה כל כך קשה לשנות אותם [מקור: Good Habits, Bad Habits: The Science of Making Positive Changes That Stick, Wendy Wood]. היא טוענת שהמוח שלנו מתגמל אותנו על פעולות מיידיות, בלי לחשוב על ההשלכות לטווח הארוך. זה כמו מעגל קסמים: אנחנו עושים משהו שמרגיש טוב עכשיו, גם אם הוא מזיק לנו אחר כך, ואז אנחנו מרגישים אשמים ועושים את זה שוב כדי להרגיע את עצמנו.
3. הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו
הנה פסקת משפט בודד: אנחנו אסופת הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
זה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, על העולם, על מה אפשרי ומה לא, מעצבים את המציאות שלנו. אם אתם מספרים לעצמכם שאתם לא מספיק טובים, חכמים, יפים או מוכשרים, סביר להניח שתתנהגו בהתאם. אם אתם מספרים לעצמכם שמגיע לכם לסבול, שאתם לא ראויים לאושר, שאתם תמיד נכשלים – זה מה שתקבלו.
אני זוכרת חברה שלי, תמיד אמרה שהיא "לא טובה במתמטיקה". זה היה חלק מהזהות שלה. היא אפילו לא ניסתה ללמוד או להתמודד עם זה. זה היה סיפור שהיא סיפרה לעצמה במשך שנים, והוא הגביל אותה בצורה משמעותית. עד שיום אחד, היא החליטה לשנות את הסיפור. היא לקחה קורס מתמטיקה, עבדה קשה, והפתיעה את עצמה. היא גילתה שהיא לא "לא טובה במתמטיקה", היא פשוט לא ניסתה מספיק.
אז מה עושים? (כי זה החלק שבאמת מעניין אתכם)
אז אחרי כל התובנות האלה, מה עושים עם זה? איך מצליחים לשבור את המעגל הזה ולהתחיל לעשות מה שטוב לנו?
- מודעות: זה השלב הראשון והחשוב ביותר. תשימו לב לדפוסים שלכם, לתירוצים שלכם, לסיפורים שאתם מספרים לעצמכם. בלי מודעות, אי אפשר לעשות שינוי.
- חמלה עצמית: תהיו נחמדים לעצמכם. כולנו עושים טעויות, כולנו נופלים, כולנו מתקשים. אל תשפטו את עצמכם בחומרה. תזכרו שאתם עושים את הכי טוב שאתם יכולים עם מה שיש לכם.
- צעדים קטנים: אל תנסו לשנות את הכל בבת אחת. זה מתכון לכישלון. תתחילו בצעדים קטנים, מדידים ובר השגה. במקום להחליט שתתאמנו כל יום, תחליטו שתתאמנו 10 דקות ביום. במקום להחליט שתפסיקו לאכול סוכר, תחליטו שתאכלו רק קינוח אחד בשבוע.
- תחליפו את ה"מגיע לי" המזיק ב"מגיע לי" מועיל: תמצאו פעולות קטנות שמרגיעות ומענגות, אבל גם תורמות לבריאות ולרווחה שלכם. במקום שוקולד, תצאו לטיול קצר בטבע. במקום סרטון בטיקטוק, תקראו ספר טוב.
- תשנו את הסיפור: תתחילו לספר לעצמכם סיפור חדש – סיפור של הצלחה, של אופטימיות, של אמונה בעצמכם. תזכירו לעצמכם את כל הדברים הטובים שעשיתם, את כל הכישורים שלכם, את כל הפוטנציאל שלכם.
אני מודה, גם לי קשה ליישם את הכל. לפעמים אני מוצאת את עצמי חוזרת לדפוסים הישנים, לתירוצים המוכרים. אבל אני משתדלת לזכור את השיעור של היועצת שלי – שהידיעה היא רק חלק קטן מהמשוואה. שהדבר הכי חשוב הוא להבין את עצמנו, לקבל את עצמנו, ולאהוב את עצמנו, גם כשאנחנו לא מושלמים.
אז… למה אתם לא עושים מה שטוב לכם? מה הסיפור שאתם מספרים לעצמכם שמונע מכם להגשים את הפוטנציאל שלכם? שתפו אותי בתגובות. השיחה הזו רק התחילה!
