אוי, חולשה שלי. יד מורמת לכולנו?
אני זוכרת את עצמי עומדת מול מדף עמוס קרמים. הבטחתי לעצמי שאני קונה רק מה שנגמר, כן? אבל אז העין שלי נפלה על איזו סדרה חדשה, מבטיחה פלאים. תוך חמש דקות, עם חיוך קצת מטורף בעיניים, יצאתי עם שקית מלאה בדברים שאני לא צריכה. התירוץ? "אני ראויה לזה!" נשמע מוכר?
אז למה אנחנו עושות את זה לעצמנו? למה אנחנו קונות דברים שאנחנו לא צריכות? זה לא רק עניין של חולשה רגעית, זה הרבה יותר עמוק מזה.
תחשבו על זה רגע: כמה פעמים קניתן משהו רק בגלל שהוא היה במבצע? או כי ראיתן אותו על מישהי אחרת והרגשתן צורך להשוות? או אפילו, רק כי הרגשתן משועממות?
פסיכולוגים קוראים לזה "קנייה אימפולסיבית", והיא הרבה יותר נפוצה ממה שנדמה לנו. אבל מה גורם לנו לפעול בצורה הזאת? האם זה באמת רק פרסומות מתוחכמות או שיש משהו יותר עמוק שקורה לנו בפנים?
אז צללתי פנימה. קראתי מחקרים (מאוניברסיטת סטנפורד, למשל, שחקרו את הקשר בין רגשות לקניות - מטורף, נכון?), ניתחתי את ההרגלים שלי (והאמיני לי, היו לי לא מעט רגעי "אאוץ'"), ובעיקר - הקשבתי לנשים סביבי. ומה גיליתי?
זה לא רק על החפץ עצמו.
זה על איך שאנחנו מרגישות באותו רגע. זה על הצורך בתחושת שליטה, בתחושת אושר רגעי, בתחושת שייכות.
פסיכולוגית בשם קייטלין דוהי מציינת בספרה "הרגלים" כי קניות יכולות להפוך להרגל אוטומטי כתגובה לטריגר רגשי. תחשבו על זה - משעמם לי? קנייה! עצוב לי? קנייה! הגיע הבוס החדש? קנייה!
רגע, אבל אם זה כל כך פשוט, למה אנחנו לא פשוט בוחרות משהו אחר? למה אנחנו לא יוצאות לריצה, או מתקשרות לחברה טובה?
פה נכנס לתמונה המוח שלנו, גאון קטן (ומעצבן). הוא יודע שהריגוש של הקנייה הוא מהיר ונגיש. ריצה? דורשת מאמץ. שיחה עם חברה? דורשת פתיחות. קנייה? כרטיס אשראי ובום! אושר (זמני) בידיים.
אבל הנה הפאנץ' - האושר הזה לא מחזיק מעמד. הוא מתפוגג מהר מאוד, ואז אנחנו נשארות עם תחושת אשמה, חרטה, ו… ניחשתן נכון, צורך לקנות עוד משהו כדי להרגיש טוב יותר. מעגל קסמים מרושע, הא?
אז מה עושים? האם אנחנו גזורות לחיות לנצח במעגל הקניות הזה? ממש לא!
אני מודה, לי לקח זמן להבין את זה. היו לי לא מעט נפילות בדרך. אבל למדתי כמה דברים שעוזרים לי (ולא, זה לא קשור ל"תקציב חודשי" משעמם).
- לזהות את הטריגרים הרגשיים: מה גורם לי לרצות לקנות משהו שאני לא צריכה? שעמום? תסכול? בדידות? ברגע שאני יודעת מה מפעיל אותי, אני יכולה להתמודד עם זה בצורה יעילה יותר.
- למצוא חלופות בריאות: במקום לקנות משהו, אני יוצאת להליכה, כותבת ביומן, או מתקשרת לחברה טובה. משהו שממלא אותי באמת, ולא רק באופן זמני.
- לשאול את עצמי את השאלה הקשה: האם אני באמת צריכה את זה? או שאני רק מנסה למלא חלל ריק? לפעמים, התשובה מפתיעה אותי.
אבל הטיפ הכי חשוב שלמדתי הוא… לסלוח לעצמי.
כי כולנו טועות, כולנו נופלות לפעמים בפח. העיקר הוא ללמוד מהטעויות שלנו, ולא להלקות את עצמנו עליהן.
אני עדיין לא מושלמת. עדיין יש לי רגעים חלשים. אבל אני עובדת על זה כל יום. ואני יודעת שגם את יכולה.
עכשיו תגידי לי, מה הדבר הכי לא שימושי שקנית לאחרונה? ואם בא לך, שתפי אותי מה הטריגרים שלך. אולי ביחד נמצא דרכים להתמודד איתם?
אני באמת רוצה לדעת!
