היי, נעמה כאן. זוכרות את הפעמים האלה שאתן מנסות משהו חדש, ומיד הקול הזה בראש מתחיל לצעוק "זה לא יעבוד לך!", "את לא מספיק טובה!", "מה יגידו?"? אני מכירה את זה טוב מדי. שנים חייתי עם מבקר פנימי נוקשה שהרס לי כל חלקה טובה.
אבל מה אם הייתי אומרת לכן שאפשר להשתיק את המבקר הזה? לא, לא לגמרי (הלוואי!), אלא להפוך אותו מטורף מציק לבעל ברית תומך ואוהב? זה אפשרי, ואני הולכת לשתף אתכן איך.
הפער בין מה שחשבתי פעם למה שגיליתי בפועל
פעם חשבתי שהדיבור הפנימי שלי הוא פשוט המציאות. אם חשבתי שאני כישלון, אז כנראה שאני כישלון. כמה נאיבית הייתי! גיליתי שהדיבור הפנימי שלנו הוא בסך הכל אוסף של מחשבות, רגשות ואמונות שלמדנו במהלך החיים. הוא לא אמת מוחלטת, אלא פרשנות שאנחנו נותנות לעולם.
אני רוצה להבטיח לכן משהו: אחרי שתקראו את המאמר הזה, תבינו איך הדיבור הפנימי שלכן משפיע על כל תחום בחייכן, ותקבלו כלים פרקטיים להפוך אותו מכוח הרסני לכוח בונה ומעצים. יחד נלמד להקשיב לקול הפנימי שלנו, להבין אותו, ולאתגר אותו כשצריך.
הבסיס: איך הדיבור הפנימי משפיע עלינו?
הקול הפנימי שלנו, או ה"מבקר הפנימי" כפי שנהוג לכנותו, הוא לא סתם רעש רקע – הוא מעצב את החוויות שלנו. מחקרים פסיכולוגיים מראים קשר ישיר בין דיבור פנימי שלילי לבין חרדה, דיכאון וערך עצמי נמוך (למשל, ראו את העבודה של ד"ר כריסטין נף על חמלה עצמית). אני מניחה שרובנו מכירות את זה אינטואיטיבית.
זה לא רק מחשבות - זה רגשות ופעולות.
ואני אספר לכן משהו אישי. לפני כמה שנים, רציתי להתחיל פרויקט חדש בעבודה. אבל הקול הפנימי שלי מיד התחיל לצעוק: "את לא מספיק טובה לזה! תיכשלי ותביישי את עצמך!". כתוצאה מכך, דחיתי ודחיתי את הפרויקט, הרגשתי חרדה עצומה, ובסוף בכלל ויתרתי עליו. הפסדתי הזדמנות מדהימה רק בגלל הדיבור הפנימי שלי.
שני מקורות השראה מפתיעים (וטיפה הזויים)
אז איך משנים את הדיבור הפנימי? אני גיליתי ששני דברים ממש עזרו לי. הראשון, באופן מפתיע, הוא ספרו של הארי פוטר. כן, שמעתן נכון! זוכרות את הבוגארט שהופך לדבר שהכי מפחיד אותך? לופין מלמד אותם להילחם בבוגארט באמצעות צחוק. זה לימד אותי משהו חשוב: לפעמים, הדרך הכי טובה להתמודד עם הפחדים שלנו היא לצחוק עליהם. כשאני שומעת את המבקר הפנימי שלי, אני מנסה לדמיין אותו בצורה מגוחכת ולצחוק עליו. זה עוזר!
מקור ההשראה השני הוא...הכלבה שלי, לונה. היא תמיד שמחה, תמיד אופטימית, ותמיד מאמינה בי. היא מזכירה לי לאהוב את עצמי, גם כשאני לא מושלמת. נשמע קלישאתי, אבל זה עובד!
התנסות אישית: הכישלון שלי (והניצחון שלי)
ניסיתי פעם טכניקות מתוחכמות של מיינדפולנס כדי להשקיט את המבקר הפנימי, זה לא עבד. ניסיתי להדחיק אותו, זה רק גרם לו להיות חזק יותר. בסוף, מה שעבד זה פשוט להתחיל להקשיב לו. כן, שמעתן נכון!
אבל לא סתם להקשיב, אלא להקשיב בסקרנות וחמלה. שאלתי את עצמי: למה הוא אומר את זה? מה הוא מנסה להגן עלי מפניו? גיליתי שהמבקר הפנימי שלי, למרות שהוא לפעמים נורא, בסך הכל רוצה להגן עלי מפני כאב וכישלון. הוא מפחד שאפגע, שאדחה, שלא אהיה מספיק טובה.
הקשבה חומלת היא המפתח.
ברגע שהבנתי את זה, יכולתי להתחיל לדבר אליו בצורה אחרת. במקום להילחם בו, התחלתי להקשיב לו, להודות לו על הדאגה, ואז להסביר לו שאני יכולה להתמודד עם הכישלון, ושאני סומכת על עצמי.
איך זה משפיע על החיים האמיתיים?
אז איך כל זה מתקשר לחיים האמיתיים? הנה דוגמה. לפני כמה חודשים, רציתי להתחיל לצלם סרטונים ליוטיוב. מיד המבקר הפנימי שלי התחיל: "את נראית מגוחך! הקול שלך מעצבן! אף אחד לא יצפה בזה!".
אבל הפעם, הייתי מוכנה. הקשבתי לו, הודיתי לו על הדאגה, ואז אמרתי לו: "אני יודעת שזה מפחיד, אבל אני רוצה לנסות. אני לא חייבת להיות מושלמת, אני רק צריכה להתחיל".
וניחשתן נכון – צילמתי את הסרטון הראשון. הוא לא היה מושלם, היו בו המון טעויות, אבל עשיתי את זה! וזה היה ניצחון עצום. הוכחתי לעצמי שאני יכולה להתגבר על הפחדים שלי, ושאני יכולה להגשים את החלומות שלי, למרות הקול הפנימי שלי.
המגבלות של השיטה
חשוב לי להיות כנה איתכן: השיטה הזו לא תמיד עובדת. יש ימים שהמבקר הפנימי שלי חזק מדי, ואני לא מצליחה להשתיק אותו. בימים האלה, אני פשוט מנסה להיות סבלנית עם עצמי, ולא לכעוס על עצמי שאני לא מושלמת. אני מזכירה לעצמי שזה תהליך, ושלוקח זמן לשנות הרגלים.
סבלנות היא חלק מהפתרון.
מחשבה לסיום
אני עדיין עובדת על הדיבור הפנימי שלי. זה לא קסם, זה תהליך מתמשך. אבל אני יכולה להגיד לכן בוודאות: כשאנחנו לומדות להפוך את המבקר הפנימי שלנו לבעל ברית, אנחנו פותחות לעצמנו דלת לעולם שלם של אפשרויות.
אז מה אתן אומרות, מוכנות לנסות? שתפו אותי בתגובות – איך הדיבור הפנימי שלכן משפיע עליכן? אילו טכניקות אתן מנסות כדי לשנות אותו? בואו נצא למסע הזה יחד.
