האמת? פעם הייתי צוחקת על כל הקטע הזה של מיינדפולנס. "נו באמת," הייתי אומרת לעצמי, "למי יש זמן לשבת ולבהות בנר כשה יש רשימת מטלות באורך הגלות?" אבל החיים, כמו שאומרים, תמיד מוצאים דרך ללמד אותנו שיעור.
השיעור שלי הגיע בדמות התקף חרדה באמצע ישיבת צוות. כן, מביך. אבל גם מעורר. כי הבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה. שאני חייבת למצוא דרך להוריד הילוך, בלי לוותר על הכל. אז התחלתי לחקור. והופתעתי.
מיינדפולנס זה לא רק מדיטציה. זה הרבה יותר מזה. זה להביא את תשומת הלב שלך לרגע הזה, בלי שיפוט. נשמע פשוט? נסו את זה.
אבל רגע, לפני שנצלול פנימה, אני חייבת להתוודות. גם אחרי שהבנתי את החשיבות של מיינדפולנס, עדיין היה לי קשה ליישם. ניסיתי אפליקציות, סרטוני יוטיוב, אפילו סדנה של סוף שבוע. כלום לא באמת התאים לי. הרגשתי כמו רובוט שמנסה להרגיש. אבל אז הבנתי משהו חשוב:
מיינדפולנס צריך להתאים לחיים שלך, לא להיפך.
איך עושים את זה? הנה כמה רעיונות שלמדתי בדרך הקשה (וגם כמה תובנות ששאבתי ממקורות קצת פחות שגרתיים, כמו למשל הספר "האמנות העדינה של לא לשים זין" של מארק מנסון, שלימד אותי להכיר במגבלות שלי ולבחור במה להתמקד).
1. נשימה אחת, עולם שלם:
זה אולי נשמע קלישאתי, אבל לנשום עמוק זה באמת עוזר. ואני לא מדברת על מדיטציה של 20 דקות. אני מדברת על שנייה אחת של תשומת לב לנשימה שלך. רגע לפני שאת עונה למייל מעצבן, רגע לפני שאת מתפרצת על הילדים, רגע לפני שאת נכנעת לאוטומט. עצמי עיניים, קחי נשימה עמוקה, והרגישי את האוויר ממלא את הריאות. זה הכל.
זה נשמע פשוט מדי? אולי. אבל תחשבי על זה: כמה פעמים ביום את בכלל שמה לב לנשימה שלך? כמה פעמים את פשוט רצה קדימה, בלי לעצור לרגע?
2. חושים בהילוך גבוה:
העולם מלא בגירויים, אבל אנחנו לרוב במצב של טייס אוטומטי. במקום לבהות במסך תוך כדי אכילת ארוחת צהריים, נסי להתמקד במה שאת אוכלת. שימי לב לטעם, לטקסטורה, לריח. או בזמן שאת הולכת ברחוב, שימי לב לצבעים, לקולות, לאנשים. התמקדות בחושים שלך יכולה להחזיר אותך לרגע הזה, ולהרגיע את המוח.
ואל תדאגי אם המחשבות שלך נודדות. זה טבעי. פשוט תחזירי אותן בעדינות לרגע הזה. בלי שיפוט. כמו שפסיכולוגית הקוגניטיבית-התנהגותית, ד"ר שרון בר-דגן, מסבירה, "המטרה היא לא להפסיק לחשוב, אלא לשנות את היחס שלנו למחשבות." (מקור: אתר פסיכולוגיה עברית).
3. מצאו את ה"מדיטציה" שלכם:
אולי מדיטציה מסורתית לא מתאימה לכם. בסדר גמור! מיינדפולנס יכול לבוא בכל מיני צורות. אולי זה בישול, אולי זה גינון, אולי זה ציור, אולי זה ריקוד. כל דבר שגורם לך להתרכז ברגע הזה ולהרגיש חי.
אני, למשל, גיליתי שאני הכי רגועה כשאני מכינה קפה. הריח של הקפה הטחון, המים הרותחים, הטקס הקטן הזה של הכנת הקפה - זה מרגיע אותי. זה הזמן שלי.
4. קבלה עצמית, גם ברגעים הקשים:
הדבר הכי חשוב במיינדפולנס זה להיות סלחנית כלפי עצמך. יהיו ימים שבהם יהיה לך קשה להתרכז, יהיו ימים שבהם המחשבות שלך יהיו בשליטה. וזה בסדר. אל תכעסי על עצמך. פשוט קחי את זה כחלק מהמסע.
אני מודה, לקח לי זמן לקבל את זה. פעם הייתי שופטת את עצמי על כל כישלון קטן. אבל אז הבנתי שמיינדפולנס זה לא תחרות. זה לא משנה כמה "טוב" את במיינדפולנס. מה שמשנה זה שאת מנסה.
אז מה הלאה?
אני לא יודעת. באמת. אני עדיין לומדת. אבל אני יודעת דבר אחד: מיינדפולנס יכול לשנות את החיים. הוא יכול לעזור לך למצוא שקט באמצע הכאוס, להעריך את הרגע הזה, ופשוט להיות יותר מאושרת.
אבל רגע לפני שאני מסיימת, אני רוצה לשאול אותך: מה הדבר הקטן שאת יכולה לעשות היום כדי להיות קצת יותר מודעת? מה הדבר הזה שגורם לך להרגיש הכי חיה? ואיך את יכולה לשלב אותו בחיים שלך, גם אם יש לך רק כמה דקות ביום?
אני מחכה לשמוע את התשובות שלך. ובינתיים, אני הולכת להכין לעצמי קפה. מיינדפולנס סטייל.
