אוקיי, בואו נדבר על הירח. אני יודעת, זה נשמע קצת… ניו אייג'י. גם אני חשבתי ככה. עד לפני כמה שנים הייתי סקפטית מושבעת, מהסוג שמגלגל עיניים כשמישהו מזכיר השפעה של גרמי שמיים על מצב הרוח.
אבל אז קרה משהו. התחלתי לשים לב.
האמת, זה התחיל מתסכול. הייתי סובלת מנדודי שינה כרוניים, משהו שהרופאים ניסו לפתור עם כדורים (שלא עזרו במיוחד, אם לדייק). חברה הציעה לי לעקוב אחרי מחזור הירח. "מה הקשר?" שאלתי בציניות. היא רק חייכה ואמרה "פשוט תנסי".
והאמת? ניסיתי. לא ציפיתי לכלום, אבל רשמתי לעצמי כל יום איך ישנתי, מה אכלתי, מה הרגשתי. אחרי חודש הבנתי שיש דפוס. באופן מוזר, בלילות של ירח מלא הייתי מתהפכת במיטה, חסרת מנוחה, עם פרץ יצירתיות בלתי נשלט שגרם לי לרצות לצייר, לכתוב, לעשות הכל – חוץ מלישון.
הבנתי משהו: הגוף שלי לא מנותק מהטבע.
מפה התחילה החקירה האמיתית. לא הסתפקתי ב"סתם" מידע באינטרנט. התחלתי לחפור במחקרים מדעיים, אבל גם בטקסטים עתיקים על אסטרולוגיה ורפואה מסורתית. גיליתי שהקשר בין הירח למים בגוף שלנו (שמהווים אחוז ניכר מאיתנו) הוא לא סתם אגדה אורבנית. מחקרים מראים, למשל, שיש קשר בין מחזור הירח למחזור החודשי של נשים (מקור: תצפיות ארוכות טווח על וסת ונסיגת ירח, ד"ר תרזה אוונס). ושימו לב לדבר המפתיע: ישנם מחקרים המצביעים על שינויים בדפוסי השינה שלנו סביב ירח מלא, גם בקרב אנשים שלא מודעים לכך (מקור: כתב העת Current Biology, מחקר של קסאיה אדוארד).
אבל להגיד שיש קשר זה דבר אחד, ולהבין איך לעבוד עם זה, זה כבר סיפור אחר.
היו לי לא מעט ניסיונות כושלים. ניסיתי דיאטות שמבוססות על מחזור הירח – אסון מוחלט. ניסיתי לעשות פעילות גופנית רק בשעות מסוימות בהתאם למיקום הירח – הרגשתי כמו אידיוטית. אבל לא ויתרתי. המשכתי לקרוא, לחקור, בעיקר להקשיב לגוף שלי.
מה למדתי? שהטריק הוא לא לבטל את ההשפעה של הירח, אלא להתאים את עצמנו אליה.
אז מה אני עושה עכשיו, בפועל? בלילות של ירח מלא אני יודעת שאני כנראה לא הולכת לישון טוב. במקום להילחם בזה, אני מתכננת פעילויות שמנצלות את האנרגיה הגבוהה. כתיבה, ציור, ריקוד – כל מה שמרגיש לי יצירתי וזורם. וכן, גם מכינה מראש תה קמומיל חזק.
בימים של ירח חסר, לעומת זאת, אני יודעת שזה הזמן להאט, לנוח, לעשות פעילויות רגועות כמו מדיטציה או יוגה. זה גם הזמן המושלם לסדר וניקיון – פיזי ונפשי.
אבל הנה משהו שאולי לא שמעתם קודם: אחד הדברים המפתיעים שגיליתי הוא שהירח משפיע לא רק על הגוף הפיזי, אלא גם על החלקים היותר… עדינים שלנו. שמתי לב שבזמן ירח מלא, הרגשות שלי מועצמים. אני מרגישה יותר שמחה, אבל גם יותר עצובה, יותר כועסת, יותר חרדה.
וזה יכול להיות קשה.
האם ידעתם שבימי ירח מלא יש עליה בפניות לחדרי מיון פסיכיאטריים? (מקור: מחקר שפורסם בכתב העת Psychiatry Research)
אז מה עושים? איך לא נותנים לירח להשתלט לנו על החיים?
אני חושבת שהתשובה טמונה במודעות. ברגע שאני מודעת לכך שהרגשות שלי מועצמים, אני יכולה להיות יותר זהירה עם עצמי ועם אחרים. אני יכולה לתת לעצמי יותר מרחב, יותר חמלה. אני יכולה לזכור שזה זמני, שזה יעבור.
וזה עזר לי גם להבין דברים על עצמי. גיליתי, למשל, שהרבה פעמים הכעס שאני מרגישה בזמן ירח מלא הוא בעצם כעס שקבור עמוק בפנים, שמחכה לצאת. הירח פשוט נותן לו את הדחיפה האחרונה.
אז כן, הירח המלא משפיע עלי. הוא גורם לי לישון פחות, להרגיש יותר, לחשוב יותר. אבל הוא גם גורם לי להקשיב יותר לעצמי, להבין יותר, לאהוב יותר.
ואולי, בסופו של דבר, זו כל המטרה.
אני עדיין לומדת. אני עדיין עושה טעויות. אבל אני כבר לא מפחדת מהירח. אני מקבלת אותו בזרועות פתוחות, כמו חבר ותיק שמזכיר לי שאני חלק ממשהו גדול יותר.
ועכשיו תורכם: האם אתם שמתם לב פעם להשפעה של הירח על עצמכם? שתפו אותי בתגובות!
