אוקיי, בואו נדבר על הבוקר. לא, לא על הקפה (למרות שגם הוא חשוב, מאוד!). אני מדברת על משהו קצת יותר עמוק, אבל לגמרי בר השגה – הבדיקה העצמית של הבוקר. כן, אני יודעת, זה נשמע מייגע כמו תור לרופא שיניים, אבל תאמינו לי, זה הולך להיות אחרת.
תמיד חשבתי שבדיקה עצמית זה משהו ששמור למאמנים רוחניים או לאנשים שמתחרטים על כל דבר שעשו בחיים. טעיתי. בגדול. גיליתי שהבדיקה הזו, כשהיא נעשית נכון, יכולה להפוך את היום שלך מקצה לקצה.
אז מה בעצם עושים?
לא מדובר ברשימת מטלות מטורפת או שינון מנטרות. זה הרבה יותר פשוט, ובעיקר, יותר אנושי. זה מתחיל בשאלה אחת: "מה אני מרגישה עכשיו?" כן, כן, אני יודעת. קלישאתי, נכון? אבל רגע לפני שאתם מגלגלים עיניים, תנו לי להסביר.
אני זוכרת בוקר אחד, לפני כמה שנים, התעוררתי עם תחושה מוזרה. לא עצב, לא שמחה, משהו באמצע. פשוט הרגשתי... לא מחוברת. התעלמתי מזה. דחפתי את עצמי ישר לתוך מטלות הבוקר, קפה, אימיילים, וואטסאפ. בערב, התמוטטתי על הספה, מותשת, ותוהה מה לעזאזל קרה לי היום. זה קרה לי יותר מפעם אחת, מודה. ואז, קראתי את המאמר הזה על מיינדפולנס בעבודה של אוניברסיטת הרווארד ( כן, אני יודעת, קצת גיקי, אבל תקשיבו לי רגע!). הם טענו שמודעות עצמית היא המפתח ליעילות ולרווחה נפשית. וואו!
הבנתי שאם הייתי עוצרת לרגע אחד באותו בוקר ושואלת את עצמי מה אני מרגישה, אולי הייתי יכולה לטפל בזה. אולי הייתי מגלה שאני פשוט צריכה קצת זמן לעצמי, או שיחה עם חברה טובה.
זה לא אגואיסטי, זה הכרחי.
למה זה חשוב? כי התחושות שלנו משפיעות על כל מה שאנחנו עושים. אם אנחנו מתחילים את היום עם תחושה של חוסר שקט, זה יתבטא בכל האינטראקציות שלנו, בעבודה, עם המשפחה, אפילו עם הקופאית בסופר.
אני לא אומרת שצריך להתחיל לנתח את הנפש לעומק כל בוקר. זה לא פסיכואנליזה על הבוקר. זה פשוט להיות מודעים. לשים לב.
אבל איך עושים את זה בלי להשתגע?
אז הנה כמה טיפים שאספתי בדרך (חלקם מניסיון כושל, חלקם מהרצאת TED מעוררת השראה, וחלקם פשוט אינטואיציה):
- עצרו לרגע לפני שאתם קופצים מהמיטה. כן, אני יודעת, המיטה כל כך נוחה! אבל תנו לעצמכם כמה רגעים של שקט. שימו לב לנשימה שלכם. איך הגוף מרגיש?
- שאלו את עצמכם: מה הדבר הראשון שעולה לי בראש? איזו תחושה מלווה את המחשבה הזו?
- אל תשפטו! זה החלק הכי חשוב. לא משנה מה אתם מרגישים, אל תבקרו את עצמכם על זה. פשוט תרשמו את זה לעצמכם. "אני מרגישה לחוצה." "אני מרגישה עצובה." "אני מרגישה מוכנה לכבוש את העולם!" כל תחושה היא לגיטימית.
- תנו לזה שם. "אני חושבת שזה מה שקוראים לו חרדת ביצוע". למילים יש כוח, והיכולת למצוא מילה לתחושה שלנו יכולה להוריד ממנה הרבה לחץ.
- תשאלו את עצמכם למה?: אחרי שזיהיתם את התחושה, תשאלו למה אתם מרגישים ככה. זה לא אומר שאתם חייבים למצוא תשובה מושלמת, אבל זה יכול לתת לכם כיוון. אולי אתם לחוצים כי יש לכם מצגת חשובה היום? אולי אתם עצובים כי אתמול רבתם עם חבר?
- עשו משהו קטן בשביל עצמכם. אחרי שזיהיתם את התחושה, תחשבו מה אתם יכולים לעשות כדי להקל עליה. אולי אתם צריכים קצת זמן לבד? אולי אתם צריכים לדבר עם מישהו? אולי אתם פשוט צריכים לצאת להליכה קצרה בחוץ?
* התחילו בקטן: קריאה של עמוד אחד בספר, מדיטציה של 5 דקות, מקלחת טובה - כל דבר שיטעין אתכם באנרגיה טובה.
אני יודעת, זה נשמע קצת מופרך, אבל תאמינו לי, זה עובד. אני לא אומרת שכל יום יהיה מושלם, אבל לפחות תהיה לכם יותר שליטה על איך אתם מגיבים לאתגרים של החיים.
זוכרים את אותו בוקר שהרגשתי לא מחוברת? אחרי שהתחלתי לעשות את הבדיקה העצמית הזו, גיליתי שזה קורה לי בעיקר כשאני לא ישנה מספיק. אז התחלתי להקפיד על שעות שינה קבועות, וזה עשה פלאים.
ומה הכי חשוב?
תזכרו, זה לא מדע טילים. זה פשוט להיות קצת יותר מודעים לעצמכם. זה לתת לעצמכם רגע של חסד בתוך הכאוס של הבוקר. ומי יודע, אולי זה יהפוך את היום שלכם לקצת יותר טוב.
אבל הנה הטוויסט האמיתי – הבדיקה העצמית הזו לא צריכה להיות רק בבוקר! היא יכולה להיות שם בשבילנו בכל רגע ביום. רגע לפני פגישה חשובה, רגע לפני שיחה קשה, רגע לפני שאנחנו מתפרצים על מישהו שאנחנו אוהבים.
תשאלו את עצמכם, מה אני מרגישה עכשיו?
החיים הם מסע, לא יעד. ואם ניקח לעצמנו רגע אחד בכל יום כדי להתחבר לעצמנו, אולי נגלה שהמסע הזה הרבה יותר נעים ממה שחשבנו. אני לא יודעת מה יקרה מחר, אבל אני כן יודעת שאני אקום בבוקר ואשאל את עצמי, "מה אני מרגישה עכשיו?". ואתם?
שתפו אותי! מה הבדיקה העצמית של הבוקר שלכם? אילו תובנות גיליתם על עצמכם? אני באמת רוצה לדעת.
