אוקיי, בואו נדבר רגע על בוקר. לא על ה"קום תעשה יוגה, שייק ירוק ומדיטציה" המושלם הזה שכולם מנסים למכור לנו. אלא על הבוקר האמיתי. זה שבו את קמה עם שיער סומר, טעם מוזר בפה ותחושה כזו ש... משהו לא לגמרי במקום.
אני יודעת, אני יודעת, נשמע כמו פתיחה דיכאונית. אבל רגע, יש פה טוויסט! כי מה אם הבדיקה הכי חשובה שאת יכולה לעשות כל בוקר היא לא בדיקה של כמה קילוגרמים ירדת או כמה קמטים נוספו לך, אלא משהו אחר לגמרי?
אני זוכרת תקופה שהייתי שקועה כל כולי במדידות. מדדתי הכל! משקל, אחוזי שומן, היקפים... היה לי אובססיה למספרים. זה היה מטורף. ואז, יום אחד, פשוט התפוצץ לי הראש. הבנתי שאני שוכחת למדוד את הדבר הכי חשוב: איך אני מרגישה.
אז מה עושים? איך בודקים את זה? הנה הבדיקה העצמית היומית שלי, בלי שטויות:
1. מה הדבר הראשון שאת רוצה לעשות, בלי קשר ל"צריך"?
זה לא משנה אם זה לקרוא ספר, לשתות קפה בשקט או סתם להסתכל על השמיים. מה הדבר הראשון שהנשמה שלך צועקת לו? זה הסימן הראשון למצב הרוח שלך.
תובנה קטנה: זה בסדר אם הדבר הראשון שאת רוצה זה לחזור לישון. זה מידע חשוב!
2. איפה בגוף שלך את מרגישה את היום הזה?
כן, כן, זה נשמע קצת מוזר. אבל תחשבי על זה: לחץ מתבטא בשרירים תפוסים, עצב מתבטא בכיווץ בחזה, התרגשות מתבטאת בפרפרים בבטן. הגוף שלנו הוא מצפן.
מחקרים מראים (למשל, זה של Candace Pert בספר "מולקולות של רגש") שהרגשות שלנו מתבטאים פיזית בגוף שלנו ברמה המולקולרית. מטורף, נכון?
אני יודעת, אני יודעת, קשה לקלוט את זה בהתחלה. אבל פעם אחת קמתי עם כאב חד בכתף שמאל. בהתחלה חשבתי שפשוט ישנתי לא טוב. אבל אחרי כמה דקות של התבוננות פנימית, הבנתי שהכאב הזה הוא ביטוי פיזי של תחושת אחריות כבדה מדי שלקחתי על עצמי. זה שינה הכל.
3. מה הדבר האחד, הקטן, שאת יכולה לעשות היום כדי להזין את עצמך?
זה יכול להיות להגיד "לא" למשהו שאת לא רוצה לעשות, לקחת הפסקה של 5 דקות לנשימות עמוקות, או לאכול משהו טעים בלי רגשות אשם. אל תזלזלי בכוח של דברים קטנים.
אגב, אני שואבת הרבה השראה מהפילוסופיה הסטואית. הם דיברו על זה כל הזמן - להתמקד בדברים הקטנים שאנחנו יכולים לשלוט בהם.
4. מה הסיפור שאת מספרת לעצמך על היום הזה?
תקשיבי לי טוב: הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו משפיע על איך אנחנו חווים את המציאות. אם את מתחילה את היום עם "אוף, איזה יום מעפן הולך להיות", אז ניחשת נכון - סביר להניח שזה מה שיהיה.
אבל! מה אם במקום זה תגידי לעצמך: "אוקיי, היום הזה יכול להיות מאתגר, אבל אני חזקה ואני יכולה להתמודד עם הכל"? זה משנה את כל המשוואה.
זוכרת את "אפקט הפלצבו"? זה בדיוק זה. האמונה שלנו בכוח של עצמנו יכולה לעשות פלאים.
רגע של כנות: אני מודה, לא תמיד מצליח לי. יש ימים שאני קמה מבואסת, מתעלמת מהכל ופשוט גוררת את עצמי דרך היום. אבל כשאני זוכרת לעשות את הבדיקה הזו, אפילו באופן חלקי, זה תמיד משפר את המצב.
הנה משהו שאולי לא חשבת עליו: הבדיקה הזו היא לא רק בשבילך. היא גם בשביל האנשים סביבך. כי כשאת מחוברת לעצמך, כשאת מודעת לצרכים שלך, את הופכת להיות אדם נעים יותר, סבלני יותר ונוכח יותר.
אז כן, הבדיקה העצמית היומית הזו היא אולי לא מה שציפית. היא לא קסם, היא לא פתרון מהיר, והיא בטח לא תעשה אותך מושלמת. אבל היא יכולה לעזור לך להתחיל את היום ממקום מודע יותר, אוהב יותר ואמיתי יותר. וזה, לדעתי, שווה הכל.
אני באמת רוצה לדעת: מה הדבר הראשון שאת מרגישה כשאת קוראת את זה? ספרי לי בתגובות, אני ממש סקרנית לשמוע.
