אני חייבת לשתף אתכן במשהו מטורף שקרה לי במעבדה השבוע. יצאתי מנקודת הנחה שאני יודעת הכל על שמנים אתריים – שנים של לימודים, ניסויים, אלפי לקוחות מרוצים... אבל אז הגיע הניסוי הזה, עם שלושה שמנים אתריים "פשוטים", והכל התהפך.
אני יודעת, אתן בטח חושבות לעצמכן: "נעמה? המומחית לשמנים אתריים? מופתעת?" כן, חברים, גם אנחנו המומחים טועים לפעמים. ואולי זה לא טעות, אלא פשוט תזכורת שהטבע תמיד יצליח להפתיע אותנו.
אז מה קרה שם בעצם? רציתי לבדוק את ההשפעה של שלושה שמנים אתריים על רמת הלחץ – לבנדר, קמומיל רומאי וברגמוט. שלושה שמנים מוכרים, שלושה "שחקני חיזוק" קלאסיים בכל תערובת הרגעה. הניסוי היה פשוט: מדדתי רמות קורטיזול (הורמון הלחץ) לפני ואחרי חשיפה לשמנים האתריים. הנחתי, כמו תמיד, שלבנדר יהיה הכוכב, הקמומיל יתמוך בו, והברגמוט ייתן את הטוויסט המעודן.
פה התחילה הדרמה.
הלבנדר הוריד את הקורטיזול, כמצופה. אבל הקמומיל? הוא העלה אותו! הייתי בשוק. איך זה יכול להיות? קמומיל רומאי, השמן המרגיע, גורם ליותר לחץ? התחלתי לחפור בספרות המקצועית, קראתי מחקרים ישנים וחדשים, ניסיתי להבין מה פספסתי.
מקור אחד, מחקר משנת 2017 שפורסם ב-Journal of Alternative and Complementary Medicine, טען שלעיתים, במינונים גבוהים או באנשים מסוימים, קמומיל רומאי יכול לעורר תגובה הפוכה, מעין "אפקט פרדוקסלי". (אני חייבת לציין שזו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה כזו בצורה כל כך מובהקת).
הייתי חייבת להבין מה קורה פה.
אז התחלתי לחקור יותר לעומק את הנושא של "אפקטים פרדוקסליים" בשמנים אתריים. גיליתי שזה נפוץ יותר ממה שחשבתי, במיוחד בשמנים שמכילים ריכוזים גבוהים של תרכובות מסוימות. זה גרם לי לחשוב על איך אנחנו מתייחסים לשמנים אתריים – כמו תרופות סבתא נעימות, אבל בפועל, הם חומרים כימיים פעילים שיכולים להשפיע עלינו בצורה משמעותית. הטבע הוא לא תמיד צפוי, ולא תמיד עדין.
אז מה עשיתי? חזרתי על הניסוי, הפעם עם מינונים שונים של קמומיל. וניחשתן נכון – במינון נמוך יותר, הקמומיל דווקא הוריד את רמות הקורטיזול. הבנתי שהמפתח הוא המינון. כמה אנחנו משתמשים זה חשוב לא פחות ממה שאנחנו משתמשים.
אבל התובנה האמיתית הגיעה כשחשבתי על האופן שבו אנחנו מתייחסים ל"שמנים מרגיעים" באופן כללי. אנחנו מניחים שאם משהו עובד בשביל מישהו, הוא יעבוד בשביל כולם. אבל האמת היא שכל אחד מאיתנו שונה. יש לנו היסטוריה שונה, פיזיולוגיה שונה, חוויות חיים שונות. מה שמרגיע אותי, יכול להלחיץ אותך.
אני זוכרת לקוחה, נועה, שסיפרה לי שהיא לא מצליחה להירדם עם לבנדר, למרות שכולם ממליצים עליו. ניסינו שמנים אחרים, בסוף גילינו שתערובת של עץ ארז ואשכולית עוזרת לה להירגע ולהירדם כמו תינוקת.
הניסוי הזה גרם לי להבין שאנחנו צריכים להקשיב לגוף שלנו, ולנסות דברים שונים עד שאנחנו מוצאים את מה שעובד בשבילנו. אין פתרונות קסם, יש רק הקשבה וניסוי.
ומה עם הברגמוט? הוא דווקא עשה את העבודה שלו בצורה טובה, הוריד את רמות הלחץ בצורה עקבית. אבל גם פה למדתי משהו חשוב – הברגמוט הוא שמן פוטוסנסטיבי, כלומר הוא יכול לגרום לרגישות לשמש. אז אם אתן משתמשות בו, שימו לב לא להיחשף לשמש ישירה במשך 12 שעות לאחר השימוש. (מקור: Tisserand & Young, Essential Oil Safety, 2nd Edition).
אז מה למדתי מהניסוי הזה?
- ששמנים אתריים הם לא תמיד מה שאנחנו חושבים שהם.
- שמינון הוא קריטי.
- שמה שעובד בשביל מישהו אחד, לא בהכרח יעבוד בשביל כולם.
- ושחייבים להקשיב לגוף שלנו ולנסות דברים שונים.
- ושהכי חשוב - תמיד יש מה ללמוד.
אני חושבת על זה הרבה בימים האחרונים – איך אנחנו מגיעים לפתרונות מהירים בלי להקשיב באמת למה שהגוף שלנו מנסה להגיד לנו? האם אנחנו סומכים יותר מדי על "טיפים" ו"טריקים" ופחות מדי על האינטואיציה שלנו?
אני מזמינה אתכן לשתף אותי – אילו שמנים אתריים עובדים בשבילכן בצורה מפתיעה? ואילו שמנים דווקא גרמו לכן לתגובה הפוכה ממה שציפיתן? בואו נמשיך את השיחה הזאת ביחד!
