אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי את המושג "תיקוף רגשי". ישבתי מול המטפלת שלי, מיואשת מהרגשה ש"אני משוגעת", שהתגובות שלי לא הגיוניות. היא חייכה ואמרה: "נעמה, אולי פשוט לא תיקפו אותך מספיק?". תיקוף? מה זה בכלל אומר? חשבתי שזה עוד מילה גבוהה שנועדה לגרום לי להרגיש טיפשה.
אבל אז התחלתי לחקור. לא מתוך רצון ללמוד עוד משהו תיאורטי, אלא מתוך צורך אמיתי להבין מה קורה לי. גיליתי שתיקוף רגשי הוא לא רק מילה יפה – הוא המפתח לקשר אמיתי עם עצמך ועם העולם. וזה לא תמיד מה שחושבים.
אז מה זה בעצם תיקוף רגשי? פשוט מאוד – זה להכיר, להבין ולקבל את הרגשות של עצמך ושל אחרים. בלי לשפוט, בלי לבטל, בלי לנסות "לתקן". זה לא אומר להסכים עם ההתנהגות, אלא להבין את הרגש שמניע אותה. זה בעצם להגיד "אני רואה אותך, אני שומעת אותך, אני מבינה את מה שאת מרגישה". נשמע פשוט, נכון?
אבל זה ממש לא פשוט.
כמה פעמים קרה לכם שאמרתם לעצמכם: "אני לא אמורה להרגיש ככה"? כמה פעמים ביטלתם רגשות של אחרים עם משפטים כמו "אל תהיי דרמטית", "זה לא ביג דיל", או "תחשוב/י חיובי"? אני יכולה להגיד לכם שאני עשיתי את זה יותר מדי פעמים.
למה כל כך קשה לנו לתקף רגשות? כי גדלנו בחברה שמלמדת אותנו לבטל רגשות. חברה שמעודדת אותנו להיות חזקים, רציונליים, יעילים. רגשות נתפסים כמשהו שמפריע, שמחליש אותנו. אבל האמת היא הפוכה. רגשות הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית שלנו, והם נותנים לנו מידע חשוב על מה שקורה לנו.
אז איך מתחילים לתקף? הנה כמה צעדים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול:
1. שימו לב לרגעים בהם אתם שופטים את עצמכם או אחרים על רגשות. זוהי הזדמנות מעולה לעצור ולתת מקום לרגש, גם אם לא מבינים אותו מיד.
אני זוכרת פעם שחברה שלי התקשרה אליי נסערת אחרי ראיון עבודה כושל. במקום להגיד לה "תתעודדי, יהיו עוד הזדמנויות", פשוט אמרתי: "אני מצטערת לשמוע, זה נשמע ממש מבאס". ראיתי איך זה מרגיע אותה באופן מיידי. הכרה ברגש היא צעד ראשון וחיוני.
2. נסו להבין מה הרגש מנסה להגיד לכם. רגשות הם כמו שליחים שמביאים לנו מידע. כעס יכול להצביע על תחושת חוסר צדק, עצב יכול להעיד על אובדן, חרדה יכולה להזהיר אותנו מפני סכנה. אל תתעלמו מהשליחים האלה, הקשיבו להם.
3. תנו לעצמכם ו/או לאחרים להיות לא בסדר. כולנו טועים, כולנו חווים רגשות לא נעימים, וזה בסדר. זה חלק מהיותנו אנושיים. אל תנסו להיות מושלמים, תנסו להיות אותנטיים.
אני יודעת, זה נשמע קלישאתי, אבל זה כל כך נכון. מושלמות היא אשליה, אותנטיות היא מתנה.
4. זכרו: תיקוף רגשי הוא לא הסכמה. אפשר להבין ולתקף רגש, גם אם לא מסכימים עם ההתנהגות שהוא הוביל אליה. אפשר להגיד: "אני מבינה שאתה כועס, אבל זה לא מצדיק את הצעקות שלך".
אבל רגע, מה אם הרגשות "לא הגיוניים"?
זאת שאלה מצוינת, וזאת בדיוק הנקודה שרציתי להגיע אליה. אחד המקורות החשובים ביותר שלי בנושא הזה הוא מחקר של ד"ר מרשה לינהאן, מייסדת ה-DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי). היא טוענת שגם רגשות שנראים "לא הגיוניים" הם תמיד בעלי סיבה. אולי הסיבה היא טראומה מהעבר, אולי זו רגישות מולדת, אולי זו סביבה לא תומכת. אבל תמיד יש סיבה. (Linehan, M. M. (1993). Cognitive-behavioral treatment of borderline personality disorder. Guilford Press.)
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים "לא בסדר", עצרו רגע ותשאלו את עצמכם: "מה הסיפור מאחורי הרגש הזה?". תתפלאו מה תגלו.
הנה משהו שאני רוצה שתחשבו עליו: כמה פעמים ויתרתם על החלומות שלכם כי פחדתם מה יגידו? כמה פעמים הסתרתם את הרגשות שלכם כי לא רציתם להיראות "חלשים"? אני יודעת שאני עשיתי את זה יותר מדי פעמים.
תיקוף רגשי הוא לא רק כלי לשיפור היחסים שלנו עם אחרים – הוא כלי לשיפור היחסים שלנו עם עצמנו. כשאנחנו לומדים לקבל את הרגשות שלנו, אנחנו לומדים לקבל את עצמנו. וכשאנחנו מקבלים את עצמנו, אנחנו משחררים את עצמנו להיות מי שאנחנו באמת.
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קטן. לפני כמה שנים, הייתי צריכה להרצות בפני קהל גדול. הייתי לחוצה בטירוף. ניסיתי להרגיע את עצמי עם כל מיני טכניקות הרפיה, אבל שום דבר לא עבד. ואז, ברגע של חוסר אונים, פשוט אמרתי לעצמי: "אוקיי, נעמה, את לחוצה. זה בסדר. זה אומר שאת לוקחת את זה ברצינות". ברגע שאפשרתי לעצמי להרגיש את הלחץ, הוא פשוט התפוגג. ההרצאה הייתה מוצלחת, אבל השיעור שלמדתי היה חשוב הרבה יותר. (Brown, B. (2010). The gifts of imperfection: Let go of who you think you're supposed to be and embrace who you are. Hazelden Publishing.)
תיקוף רגשי הוא לא תרופת פלא. הוא לא יפתור את כל הבעיות שלכם, והוא לא יהפוך אתכם לאנשים מושלמים. אבל הוא כן יכול לעזור לכם להיות יותר מודעים לעצמכם, יותר אמפתיים לאחרים, ויותר חופשיים לחיות חיים מלאים יותר.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים משהו, אל תנסו לבטל אותו. תנו לו מקום. הקשיבו לו. תקפו אותו. אתם תופתעו מה זה יכול לשנות.
אני משאירה אתכם עם שאלה אחת: מהו הרגש שאתם הכי מתקשים לקבל בעצמכם, ולמה?
