אוקיי, בואו נדבר על זה. על הארון הזה. על המקום הזה שאמור להיות המקדש שלנו, המקום שבו אנחנו בוחרות את עצמנו כל בוקר, אבל בפועל מרגיש יותר כמו... אממ... מערבולת כאוטית שמאיימת לבלוע אותנו חיים.
אני יודעת, כי גם אני הייתי שם. שנים הסתובבתי סביב הזנב של עצמי, קונה עוד ועוד בגדים, דוחפת אותם לארון, ואז עומדת מולו בבוקר בתסכול מוחלט. "אין לי מה ללבוש!" – מכירות את זה? אפילו כשהארון מפוצץ.
מה שהציל אותי, וזה אולי ישמע קצת מוזר, היה דווקא ספר על... מינימליזם בגינון. כן, כן, גינון. הבנתי שאם בגן אני צריכה לגזום כדי שהפרחים יפרחו, אז גם בארון שלי אני צריכה לעשות קצת "ניכוש עשבים".
אבל רגע, לפני שאתן רצות לפנות הכל ולצעוק "אני הופכת למינימליסטית!", בואו ניקח נשימה עמוקה. זה לא חייב להיות קיצוני. זה יכול להיות פשוט... חכם יותר.
אז מהם כללי הזהב שלי לארגון הבגדים? הנה הצצה:
הכלל הראשון, והכי חשוב: למה אנחנו בכלל עושות את זה? לא מדובר רק על סדר. מדובר על איך הארון הזה גורם לנו להרגיש*. האם הוא מעורר בנו השראה? האם הוא מקל על הבוקר שלנו? או שהוא מקור לתסכול תמידי? (רמז: אם הגעתן עד לכאן, כנראה שהוא מהסוג השני 😉).
- הידעתן? מחקרים מראים (כמו זה של אוניברסיטת הרווארד, שבטח שמעתן עליו) שאנשים שמסדרים את הסביבה שלהם באופן קבוע חווים פחות חרדה ומתח. זה לא פסיכולוגיה בגרוש, זה מדע! אבל מדע שאפשר ליישם אותו על... שמלות.
רגע תובנה:* סדר בארון = שקט בראש.
- בואו נדבר על בגדים ש"אולי נלבש יום אחד". אלה הבגדים שתופסים לנו הכי הרבה מקום, גם פיזי וגם נפשי. אני יודעת, קשה להיפרד. אבל תשאלו את עצמכן: האם הבגד הזה באמת משקף את מי שאני היום? האם הוא גורם לי להרגיש טוב? ואם התשובה היא לא, אז... בואו נודה בזה, הוא צריך ללכת.
התנסות אישית:* פעם שמרתי שמלת ערב מנצנצת שקניתי לחתונה לפני עשר שנים. היא הייתה יפהפייה, אבל כבר לא התאימה לי בכלל. רק גרמה לי להרגיש רע עם עצמי. בסוף תרמתי אותה, והרגשתי הקלה עצומה.
- הסידור עצמו: שיטת הקטלוג. כן, כמו בספרייה! לא חייבים לעשות הכל בבת אחת. תתחילו מקטגוריה אחת: חולצות, מכנסיים, שמלות. תמיינו לפי צבע, סגנון, עונה. זה יעזור לכן לראות מה יש לכן, וגם ליצור שילובים חדשים שלא חשבתן עליהם קודם.
מקור השראה:* אני שאבתי השראה ממארי קונדו, מלכת הסדר העולמית, אבל לקחתי את זה לכיוון שלי. לא חייבים להתנשק עם כל בגד לפני שמוותרים עליו! (אבל אם זה עושה לכן טוב, לכו על זה 😊).
- אל תפחדו לבקש עזרה! לפעמים, אנחנו פשוט צריכות עין חיצונית. חברה טובה, סטייליסטית, אפילו סתם מישהו עם טעם טוב יכול לעזור לנו לראות את הארון שלנו בצורה חדשה.
- והכי חשוב: תזכרו שזה תהליך, לא מטרה. זה לא משהו שעושים פעם אחת וזהו. זה משהו שצריך לתחזק, לשנות, להתאים אותו לחיים שלנו. החיים משתנים, אנחנו משתנות, והארון שלנו צריך להשתנות איתנו.
אבל הנה משהו שלא מדברים עליו מספיק:
הארון שלנו הוא לא רק אוסף של בגדים. הוא השתקפות של מי שאנחנו. הוא מספר את הסיפור שלנו. הוא יכול להיות מקור כוח, או מקור לתסכול. הבחירה היא בידיים שלנו.
אז אחרי כל זה, אני משאירה אתכן עם שאלה אחת: איך אתן רוצות שהארון שלכן יגרום לכן להרגיש?
אני כאן, אגב, מוזמנות לשתף ולספר! אולי ביחד נמצא את הדרך להפוך את המערבולת לגן עדן קטן.
