אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי עד כמה מותגים משפיעים עלינו. הייתי סטודנטית מרוטת כסף, אבל חסכתי חודשים כדי לקנות תיק של מותג מסוים. לא בגלל האיכות, נו באמת, אלא בגלל מה שזה ייצג בעיניי. זו הייתה קנייה רגשית טהורה. מאז אני חוקרת את הנושא הזה, וגיליתי דברים מדהימים. אז, למה אנחנו באמת קונים מותגים?
זה לא רק הלוגו. זה הסיפור. זה הרגש. זה אנחנו.
אבל רגע, לא לרוץ ישר למסקנות! אני רוצה לשתף אתכם במסע שעברתי כדי להבין את הפסיכולוגיה המורכבת מאחורי הבחירות שלנו.
מה המותג גורם לנו להרגיש?
אז נכון, יש איכות, יש פרקטיות, אבל בואו נודה – הרבה פעמים מדובר ברגש. מחקרים מראים (מקור: "Brandwashed: Tricks Companies Use to Manipulate Our Minds and Persuade Us to Buy" מאת Martin Lindstrom) שמותגים יכולים לעורר בנו תחושות של שייכות, ביטחון ואפילו אושר. זה כמו לקנות כרטיס כניסה למועדון אקסקלוסיבי, או לקבל חיבוק חם מחבר ותיק.
פעם חשבתי שאני חסינה לזה. "אני בוחרת רק מה שטוב לי," אמרתי לעצמי. אבל אז קלטתי שאני תמיד קונה קפה מרשת מסוימת, למרות שיש קפה זול וטעים יותר ליד הבית. למה? כי זה נותן לי תחושה של יציבות ונוחות, כמו להיות עטופה בשמיכה מוכרת. זה הרבה יותר מסתם קפה, נכון?
זהות עצמית – המותג כהשתקפות שלנו
מותגים יכולים לשקף את מי שאנחנו רוצים להיות. פרופסורית ג'ניפר אקר מאוניברסיטת סטנפורד חקרה את הקשר בין אישיות למותגים ומצאה שאנשים בוחרים מותגים שתואמים לערכים ולשאיפות שלהם. (מקור: Jennifer Aaker, "Dimensions of Brand Personality"). זה אומר שאם אני רוצה להיראות יצירתית, אבחר מותג שמזוהה עם יצירתיות. אם אני רוצה להיתפס כספורטיבית, אבחר מותג ספורט מוכר.
היופי הוא שזה עובד גם הפוך. אם אני מתחילה להשתמש במותג מסוים, אני יכולה להתחיל להפנים את הערכים שהוא מייצג. זה יכול להיות מדהים, אבל גם קצת מפחיד, לא? האם אנחנו הופכים להיות מה שאנחנו קונים?
הפחד מפיספוס (FOMO) והשפעת הרשתות החברתיות
היום, מותגים יודעים לנצל את הפחד שלנו מפיספוס (Fear Of Missing Out). אנחנו רואים את כולם באינסטגרם עם המוצרים הכי חדשים, ואנחנו מרגישים שאנחנו חייבים גם. זה כמו משחק תחרותי שבו אנחנו מנסים להישאר רלוונטיים.
אבל רגע, האם אנחנו באמת רוצים את זה? האם אנחנו צריכים את זה? לפעמים אני מרגישה שקצת איבדנו את הפרופורציות. אנחנו קונים דברים רק כדי להצטלם איתם, ולא בגלל שאנחנו באמת צריכים אותם. עצוב, לא?
הפרסונליזציה – המותג שמכיר אותנו טוב יותר מאיתנו?
היום, מותגים משתמשים במידע שלנו כדי להתאים את עצמם אלינו באופן אישי. הם יודעים מה אנחנו אוהבים, מה אנחנו קונים, ומה מעניין אותנו. זה יכול להיות מדהים – לקבל הצעות שמתאימות בדיוק לטעם שלנו. אבל זה גם יכול להיות קצת מצמרר. האם אנחנו באמת רוצים שהם יידעו עלינו כל כך הרבה? האם אנחנו מוכנים לשלם על הנוחות הזו בפרטיות שלנו?
אני מודה, גם אני נופלת בפח הזה לפעמים. אני רואה פרסומת ממומנת בדיוק למה שחיפשתי אתמול, ואני אומרת לעצמי – "וואו, הם קראו לי את המחשבות!" אבל אז אני עוצרת ושואלת את עצמי – האם אני באמת צריכה את זה? או שאני רק מגיבה למניפולציה מתוחכמת?
אז מה עושים? איך קונים חכם יותר?
אני לא אגיד לכם להפסיק לקנות מותגים. זה לא ריאלי, וגם לא בהכרח רע. מותגים יכולים להיות דרך נהדרת לבטא את עצמנו ולמצוא דברים שאנחנו אוהבים. אבל חשוב להיות מודעים למניפולציות, ולשאול את עצמנו את השאלות הנכונות.
- למה אני באמת קונה את זה?
- מה המותג הזה גורם לי להרגיש?
- האם אני באמת צריכה את זה, או שאני רק מנסה לרצות אחרים?
האמת היא שאין תשובות חד משמעיות. אבל אני מאמינה שברגע שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות האלה, אנחנו יכולים לקחת יותר שליטה על הבחירות שלנו. ואולי, רק אולי, לקנות קצת פחות שטויות ויותר דברים שבאמת חשובים לנו.
מה אתן חושבות? האם גם אתן מרגישות את ההשפעה של מותגים על הבחירות שלכן? אשמח לשמוע את הסיפורים שלכן!
