אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. מעקב הרגלים. כמה פעמים התחלתם בבום והתרסקתם אחרי שבוע? אני? אינספור. וזה לא שאני לא אוהבת את הרעיון – לרשום, לראות את ההתקדמות, להרגיש בשליטה. אבל משהו תמיד השתבש. עד ש... הבנתי משהו קטן, אבל ענק.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי ברצינות. קניתי מחברת מהממת, צבעונית, עם מדבקות מנצנצות. כתבתי "אני הולכת להיות הגרסה הכי טובה שלי!" יום ראשון? ניצחון. יום שני? בסדר. יום שלישי? שכחתי. יום רביעי? בכלל התביישתי לפתוח את המחברת. מוכר לכן?
האמת המפתיעה? זה לא אתן, זה התבנית.
אז מה עשיתי אחרת? הפסקתי לחפש את התבנית המושלמת והתחלתי ליצור אחת שלי. כזאת שלא תעשה לי רגשות אשם. כזאת שתחגוג גם את הצעדים הקטנים.
איך עושים את זה?
- הגדירו מה באמת חשוב לכן, למה זה חשוב, ואיך תרגישו כשתצליחו. לא סתם "לשתות יותר מים", אלא "לשתות יותר מים כדי שאוכל להתרכז בעבודה בלי כאבי ראש ולהרגיש אנרגטית בסוף היום". זה משנה הכל.
התנסות אישית: פעם ניסיתי לעקוב אחרי פעילות גופנית רק כי "צריך". שנאתי את זה. עד שהבנתי שאני רוצה לזוז יותר כדי להרגיש חזקה ובטוחה בגוף שלי. פתאום זה הפך למשהו שאני רוצה* לעשות.
* מקור מקצועי: מחקרים מראים שהצמדת משמעות רגשית למטרות מגדילה את הסיכוי להתמיד בהן (Locke & Latham, 2002).
- אל תשאפו לשלמות. תשאפו להתקדמות. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה כל כך נכון. החמיצו אימון? לא נורא. כתבו את זה. תהיו כנות. שאלו את עצמכן למה. ופשוט תמשיכו הלאה.
* התנסות אישית: היו לי שבועות שהמחברת שלי נראתה כמו אסון. אבל דווקא הכנות הזאת גרמה לי לא לוותר לגמרי. היא הזכירה לי שאני בן אדם, לא רובוט.
- תעשו את זה כיף! מדבקות? צבעים? עטים מגניבים? הכל הולך! זה לא אמור להיות עונש, אלא משחק. אני, למשל, אוהבת להשתמש בצבעים שונים לכל הרגל.
* התנסות אישית: גיליתי שאם אני מקשיבה לפודקאסט שאני אוהבת בזמן שאני ממלאת את הטבלה, זה הופך את זה לחוויה נעימה.
- תעקבו אחרי התחושה, לא רק אחרי ה"וי". הרבה פעמים אנחנו כל כך עסוקים בלסמן וי, שאנחנו שוכחים להקשיב לגוף ולנפש שלנו. איך הרגשתי אחרי ששתיתי את המים? האם האימון באמת עשה לי טוב? זה הרבה יותר חשוב מהסימון עצמו.
* מקור מקצועי: גישת מיינדפולנס (Mindfulness) יכולה לעזור לכם להתחבר לתחושות הפנימיות שלכם ולזהות מה באמת מועיל לכם (Kabat-Zinn, 2003).
- תתאימו את התבנית למציאות שלכן. אל תפחדו לשנות, להתאים, להוסיף, למחוק. זה לא חקוק בסלע. אם משהו לא עובד, פשוט תשנו אותו. זו התבנית שלכן.
* מחשבות "אמצע הדרך": רגע, אולי אני צריכה להוסיף גם מעקב אחרי שעות שינה? או אולי דווקא לוותר על מעקב אחרי כמות קפה? וואי, זה באמת מבלבל לפעמים.
* תובנות לא מושלמות: האמת היא, שאין לי מושג מה יעבוד הכי טוב לכולן. אבל אני יודעת שהניסוי והטעייה האלה הם חלק מהכיף.
ועכשיו, לתבנית עצמה:
אז מה התבנית שלי כוללת? היא פשוטה יחסית, אבל יעילה לי. אני משתמשת בגוגל שיטס, אבל אפשר גם מחברת נייר, אפליקציה – מה שנוח לכן.
- עמודה אחת: רשימת ההרגלים שאני רוצה לעקוב אחריהם (למשל, "לשתות 8 כוסות מים", "לעשות 30 דקות פעילות גופנית", "לקרוא 15 דקות בספר").
- עמודות אחרות: ימי השבוע.
- שורה אחת בסוף: "איך הרגשתי השבוע (פיזית ונפשית)?". זה הסוד שלי. זה מה שגורם לי לעצור רגע ולחשוב מה באמת עבד ומה לא.
* חיבור רגשי: האם ההרגלים האלה באמת תרמו לאושר שלי? ליחסים שלי? לסיפוק שלי מהחיים? אם לא, אולי כדאי לשנות משהו.
מגבלות וגילוי נאות:
חשוב לי להגיד – התבנית הזאת עובדת בשבילי כרגע. זה לא אומר שהיא תעבוד לכולן, וזה לא אומר שהיא תעבוד לי לנצח. החיים משתנים, אנחנו משתנים, וההרגלים שלנו צריכים להשתנות בהתאם.
לסיום (או אולי להתחלה?):
אני מקווה שהטיפים והתובנות האלה יעזרו לכן ליצור תבנית מעקב הרגלים שתעבוד בשבילכן. אבל יותר חשוב מזה, אני מקווה שתזכרו להיות נחמדות לעצמכן, להקשיב לגוף שלכן, וליהנות מהדרך.
אז… מה ההרגל הראשון שאתן רוצות לעקוב אחריו? ומה התחושה שהכי הייתן רוצות להרגיש בזכותו? ספרו לי בתגובות! אני ממש סקרנית לשמוע.
