היי, נעמה כאן! בואו נדבר על משהו שכולנו נאבקות איתו – זמן משפחתי. לא הזמן הזה שמצולם לאינסטגרם עם חיוכים מושלמים, אלא הזמן האמיתי. עם הבלאגן, הריבים הקטנים, והרגעים הקסומים שבאים משום מקום. אני זוכרת תקופה שבה ניסיתי לתכנן כל דקה, הכל היה חייב להיות מאורגן כמו שעון שוויצרי. ניחשתן נכון, זה לא עבד. הבית שלי הפך לשדה קרב של דפים מודפסים ומבטים מאוכזבים. אופס.
אז, מה למדתי? תכנון זמן משפחתי לא צריך להיות משימה מורטת עצבים, אלא כלי שעוזר לנו ליהנות יותר ביחד. וכן, זה אפשרי.
אני רוצה להציג לכן תבניות פרינטביליות לתכנון זמן משפחתי. אבל לא סתם תבניות. אלו תבניות שנוצרו מתוך ניסיון, מתוך כישלונות, ומתוך הבנה שמשפחה זה דבר דינמי, משתנה וקצת... משוגע.
למה בכלל פרינטבילי?
לפני שנגיע לתבניות, שאלה קטנה: למה בכלל להדפיס משהו בעידן הדיגיטלי? אני יודעת, נשמע קצת מיושן. אבל יש משהו במגע של הנייר, בעובדה שאפשר לתלות את זה על המקרר, שפשוט עובד. זו דרך ויזואלית, ממשית, להזכיר לעצמנו מה חשוב. חוץ מזה, אחרי יום שלם מול מסכים, העיניים שלנו קצת מבקשות הפסקה, לא?
התבניות – לא מה שחשבתן
אוקיי, הגיע הזמן לחלק הכיפי. אבל לפני שאתן מורידות הכל, קחו נשימה עמוקה. התבניות האלה הן לא מתכון להצלחה מיידית. הן כלי, נקודת התחלה. הן נועדו להתאים את עצמן אליכן, למשפחה שלכן, ולא להיפך.
- לוח השבוע המשפחתי – גרסת האמת:
* מה זה: לוח שבועי עם מקום לכל הפעילויות, החוגים, הפגישות… והכאוס.
* הטוויסט: במקום לכתוב הכל בכתב קטן ומסודר, תנו לילדים להוסיף ציורים, מדבקות, או סתם קשקושים. זה הופך את הלוח ליותר אישי, יותר שלהם, ופחות כמו עוד מטלה.
* טיפ ממני: תלו את הלוח במקום מרכזי, אבל לא כזה שיושב לכם על הווריד. תנו לו להיות שם, אבל לא להשתלט על החיים.
* מקור השראה: מחקרים מראים (Kross, E., Berman, M. G., Mischel, W., Smith, R. E., & Ayduk, O. (2011). Social cognitive and affective neuroscience, 6(2), 113-121.) שאובייקטים פיזיים שמזכירים לנו מטרות יכולים לעזור לנו לשמור על מיקוד ומוטיבציה. אבל, וזה אבל גדול, חשוב שהם לא יהפכו למקור ללחץ.
- רשימת "רגעים קטנים" – אוצר הזיכרונות:
* מה זה: רשימה ריקה שאפשר למלא ברגעים קטנים של שמחה, חיבור, או סתם שטויות.
* הטוויסט: במקום לחכות לחופשה המשפחתית המושלמת, תתחילו להעריך את הדברים הקטנים. ארוחת ערב משותפת, סיפור לפני השינה, או אפילו סתם חיבוק ספונטני.
* טיפ ממני: בסוף כל שבוע, שבו ביחד ודברו על הרגעים האלה. מה הכי אהבתם? מה גרם לכם לצחוק? זה הזמן ליצור זיכרונות משותפים.
* מקור השראה: אני שאבתי השראה מהפילוסופיה הבודהיסטית שמתמקדת בהווה (Hayes, S. C., & Feldman, G. C. (2004). Mindfulness and acceptance: Expanding the cognitive behavioral tradition. Guilford Press). כי האמת? רוב הזמן אנחנו כל כך עסוקים בתכנון העתיד שאנחנו שוכחים ליהנות מהרגע הזה.
- "קופסת האפשרויות" – כשמשעמם:
* מה זה: קופסה שמלאה בפתקים עם רעיונות לפעילויות ספונטניות.
* הטוויסט: הרעיונות צריכים להיות מגוונים ומתאימים לגילאים שונים. מסרט משפחתי ועד משחק בחוץ, הכל הולך.
* טיפ ממני: תנו לילדים להכין את הפתקים בעצמם. זה מעודד יצירתיות ועצמאות.
* מקור השראה: שיטת מונטסורי (Montessori, M. (1964). The Montessori method. Schocken Books) מלמדת אותנו לתת לילדים את החופש לבחור, לבטא את עצמם, וליצור את הסביבה שלהם.
אבל רגע, מה אם זה לא עובד?
הנה האמת המרה: לא כל יום יהיה מושלם. יהיו ימים שבהם הילדים יריבו, אתן תהיו עייפות, והכל ירגיש כמו כאוס אחד גדול. זה בסדר. באמת.
היופי בתבניות האלה הוא שהן גמישות. אפשר לשנות אותן, להתאים אותן, או אפילו לזרוק אותן לפח ולהתחיל מחדש. העיקר הוא לזכור שהמטרה היא לא ליצור משפחה מושלמת, אלא משפחה שמחה.
התובנה המפתיעה?
אולי התובנה הכי גדולה שקיבלתי היא שתכנון זמן משפחתי לא צריך להיות משהו שמכתיב לנו איך לחיות, אלא משהו שעוזר לנו לחיות טוב יותר. הוא לא אמור להוסיף לחץ, אלא להוריד אותו. הוא לא אמור להיות מושלם, אלא אמיתי.
לסיום…
אז קדימה, תורידו את התבניות, תדפיסו, תתחילו לתכנן… אבל הכי חשוב, תזכרו ליהנות. כי בסופו של דבר, הזמן הכי חשוב הוא הזמן שאנחנו מבלים ביחד, עושים שטויות, צוחקים, ופשוט אוהבים אחד את השני.
מה אתן חושבות? איזה רגע קטן הכי עשה לכן את השבוע? שתפו אותי!
