אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי באמת כמה אומץ דרוש כדי לבקש עזרה. ישבתי מול המחשב, שעות על גבי שעות, מנסה לפצח בעיה בקוד. הלחץ עלה, התסכול גבר, והאצבעות סירבו להקליד יותר. אבל משום מה, המחשבה לפנות לעזרה נראתה כמו הודאה בכישלון. משונה, נכון?
אז למה זה כל כך קשה?
אולי זה הפחד להיתפס כחלשים, כלא מספיק טובים. גדלנו בעולם שמעריך עצמאות, הישגיות, ופתרון בעיות לבד. לבקש עזרה נתפס כסימן של חוסר יכולת, ולא כצעד חכם ויעיל.
האמת היא הפוכה: לבקש עזרה זה סימן של חוזק.
הרי תחשבו על זה – כמה אנרגיה משקיעים בניסיון להסתיר את הקושי שלנו? כמה זמן מתבזבז על תקיעות במקום להתקדם? במקום להיתקע, אנחנו יכולים ללמוד מניסיונם של אחרים, לקבל נקודת מבט חדשה, ולקפוץ קדימה.
וזה לא רק עניין של יעילות. מחקרים מראים (ואני חושבת על המחקר של ד"ר ברנה בראון על פגיעות) שפגיעות – היכולת להיות חשופים ופתוחים – היא הבסיס לקשר אנושי אמיתי. לבקש עזרה מאפשר לנו להיות פגיעים, וזה מעמיק את מערכות היחסים שלנו.
אבל מה עושים עם הפחד?
אני חושבת שהצעד הראשון הוא להכיר בו. להגיד לעצמנו, "אוקיי, אני מפחדת לבקש עזרה, וזה בסדר." זה משחרר קצת מהלחץ.
ההכרה היא חצי הדרך לפתרון.
אחרי זה, אפשר להתחיל בקטן. לבקש עזרה מדברים קטנים, מחברים קרובים, מסביבה תומכת. למשל, במקום לנסות להרכיב רהיט חדש לבד, לבקש מחברה לעזור. במקום לשמור את הלחץ בעבודה לעצמנו, לשתף את הבוס או קולגה.
אני יודעת, זה לא תמיד קל. לפעמים אנחנו נתקלים בתגובות לא נעימות, בביקורת או שיפוטיות. זה כואב, זה פוגע, וזה יכול לגרום לנו לסגת.
אבל חשוב לזכור: התגובה של האחר היא לא עלינו. היא עליהם. יש אנשים שפשוט לא יודעים איך לתמוך, איך להקשיב, איך להציע עזרה. זה לא אומר שאנחנו לא ראויים לעזרה.
אגב, קרה לכם פעם שהתחרטתם שבקשתם עזרה? לי כן. היו פעמים שחשבתי לעצמי: "אוף, למה סיפרתי? עכשיו אני מרגישה יותר חשופה". אבל בדיעבד, גם בסיטואציות האלה למדתי משהו על עצמי, על האחר, ועל היכולת שלי להתמודד עם קשיים.
כישלון הוא לא סוף הדרך, הוא חלק ממנה.
אז מה עושים כשמרגישים תקועים? איך פורצים את מעגל השתיקה?
אני מציעה להתחיל לשנות את הדיבור הפנימי שלנו. במקום להגיד לעצמנו, "אני צריכה להסתדר לבד," להגיד, "מותר לי לבקש עזרה." במקום לחשוב, "אני אראה טיפשה," לחשוב, "אני ארוויח ידע וניסיון."
וטיפ קטן ממני: כשאתם פונים לעזרה, תהיו ספציפיים. אל תגידו סתם "אני צריכה עזרה," תגידו, "אני צריכה עזרה עם X, ואני מתקשה ב-Y." זה מקל על האחר להבין מה אתם צריכים, וזה מגדיל את הסיכוי שתקבלו את העזרה הנכונה.
אבל הנה משהו שאולי לא חשבתם עליו – לבקש עזרה זה לא רק לקבל, זה גם לתת. כשאנחנו מבקשים עזרה, אנחנו מאפשרים לאחרים להרגיש מועילים, משמעותיים, ובעלי ערך. אנחנו נותנים להם הזדמנות לחלוק את הידע והניסיון שלהם, ולתרום לעולם.
העולם הוא מקום טוב יותר כשאנחנו עוזרים אחד לשני.
אני חושבת שהשינוי האמיתי מתחיל בתוכנו. כשאנחנו משנים את התפיסה שלנו לגבי עזרה, כשאנחנו לומדים לבקש אותה באומץ ובפתיחות, אנחנו משנים את העולם סביבנו.
ולסיום, שאלה למחשבה: מהו הדבר הקטן שאת יכולה לבקש עליו עזרה כבר היום? זה יכול להיות טלפון לחברה, הודעה בקבוצת וואטסאפ, או אפילו רק לשתף מישהו במה שעובר עלייך.
אני מחכה לשמוע מה יצא מזה.
