אוקיי, בואו נדבר על זה. על סופי שבוע משפחתיים. אני יודעת, רק המחשבה על זה מעוררת תגובות מעורבות – החל מציפייה מתוקה ועד חרדה קלה (או גדולה, תלוי את מי שואלים). בתור מישהי שמגיעה ממשפחה גדולה, ססגונית וקצת... אינטנסיבית, אני יכולה להגיד שחוויתי את כל הסקאלה הרגשית הזו בעצמי.
זוכרים את סופי השבוע האלה, שהתחילו בהבטחה לחופשה נינוחה, והסתיימו בוויכוחים על פוליטיקה ליד שולחן השבת, כשהדודה מנסה לדחוף לכם עוד מנת גפילטע פיש? כן, גם אני. ואם להיות כנה, לקח לי שנים להבין איך לא רק לשרוד את הדבר הזה, אלא אפילו... ליהנות ממנו קצת.
פעם הייתי בטוחה שהפתרון טמון בשליטה מוחלטת – תכנון מראש, הגדרת גבולות ברורים, ואפילו ניסיון (כושל) לתאם בין כל הניצים במשפחה. מהר מאוד הבנתי שזה כמו לנסות לנהל תנועה של נמלים עם משרוקית. בזבוז אנרגיה טוטאלי.
היום אני רוצה לחלוק איתכם את מה שלמדתי בדרך הקשה – לא רק עצות מעשיות, אלא גם שינוי תודעתי קטן שעושה הבדל עצום. זה לא יהיה מדריך מושלם (כי אין דבר כזה), אבל אולי הוא יתן לכם כיוון חדש, זווית ראייה שונה.
אז מה מצפה לנו? נדבר על איך להוריד את רמת הציפיות, איך לתקשר בצורה אסרטיבית בלי ליצור מלחמה, ואיך למצוא את הפינות הקטנות של השקט בתוך הכאוס המשפחתי.
אז, מוכנים לצלול פנימה?
הפיל הורוד בחדר: למה סופי שבוע משפחתיים כל כך מאתגרים?
לפני שנתחיל בפתרונות, בואו נהיה כנים לגבי האתגר. למה המפגשים האלה כל כך מטעינים, לעיתים קרובות בצורה שלילית? הרי אלה האנשים שאנחנו אוהבים (בדרך כלל), אז מה הבעיה?
האמת היא שהבעיה טמונה בדיוק שם – באהבה. או יותר נכון, במה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות כדי לקבל את האהבה הזו. הפסיכולוגית סוזן פורוורד, בספרה "Blackmail Emotional", מסבירה איך לעיתים קרובות אנחנו נכנעים לדפוסי התנהגות הרסניים כדי לרצות את המשפחה שלנו, מתוך פחד לאבד את הקשר.
וזה נכון, לא? אנחנו חוזרים לדפוסי ילדות, מתנהגים בצורה שונה מאיך שאנחנו מתנהגים בשאר הזמן, רק כדי להימנע מעימותים או כדי לקבל אישור. וזה מתיש.
אבל רגע, יש עוד משהו. אנחנו מביאים איתנו לסופי השבוע האלה מטען של ציפיות – ציפיות מעצמנו, ציפיות מהמשפחה, ציפיות לאיך "צריך" להיות. ואז המציאות טופחת לנו בפנים.
כמה פעמים קרה לכם שהגעתם לסוף שבוע משפחתי עם רשימה של דברים שרציתם לעשות, וסיימתם בתחושה של פספוס ותסכול?
זה קרה לי יותר מדי פעמים.
אבל הנה האמת: סופי שבוע משפחתיים הם לא חופשה מושלמת מפרסומת. הם חיים אמיתיים, עם כל הבלגן, הרעש והרגשות המעורבים.
אז מה עושים? טקטיקות ששרדו את המבחן (ואת הדודה פנינה)
אחרי שנים של ניסוי וטעייה (ויותר מדי ויכוחים ליד השולחן), גיבשתי לעצמי כמה כללים פשוטים שעוזרים לי לשמור על שפיות.
- הורידו את רף הציפיות, דרסטית. באמת. אל תצפו לשלמות. אל תצפו שהדוד יפסיק לספר את אותם סיפורים משעממים. אל תצפו שאמא תפסיק לשאול מתי תתחתנו. פשוט קבלו את זה שזה מה שיש.
אני יודעת, זה נשמע פסימי, אבל זה משחרר. במקום לנסות לשנות את כולם, התמקדו במה שאתם יכולים לשלוט בו – התגובה שלכם.
- גבולות זה שם המשחק (ואפשר להציב אותם בנימוס). מותר לכם להגיד "לא". מותר לכם לקחת הפסקה. מותר לכם ללכת לחדר ולקרוא ספר.
הדבר הכי חשוב הוא לעשות את זה בצורה אסרטיבית, אבל לא תוקפנית. במקום להגיד "אני לא מאמינה שאתם שוב מדברים על פוליטיקה, זה משעמם אותי!", נסו "אני אוהב/ת אתכם, אבל אני צריכ/ה קצת הפסקה מהדיון הזה. אני אלך לקרוא קצת ואצטרף אליכם מאוחר יותר".
טיפ קטן: תמיד תציעו אלטרנטיבה. במקום פשוט לדחות, הציעו פעילות אחרת שאתם כן רוצים לעשות. זה עוזר לרכך את המכה.
- מצאו את הפינות הקטנות של השקט. סופי שבוע משפחתיים יכולים להיות אינטנסיביים, אז חשוב למצוא לעצמכם רגעים של שקט ושלווה. זה יכול להיות טיול קצר לבד, מדיטציה, או סתם ישיבה בשקט עם כוס קפה.
אני למדתי לאחרונה על "מיקרו-פרצות" – רגעים קצרים של ניתוק במהלך היום, שיכולים להטעין אתכם מחדש. זה יכול להיות אפילו רק דקה של נשימות עמוקות בשירותים. זה יותר מכלום.
- תקשורת מקרבת זה נשק סודי. למדתי המון מהתקשורת המקרבת של מרשל רוזנברג. הרעיון הוא לדבר על הרגשות והצרכים שלכם, במקום להאשים אחרים. במקום להגיד "את תמיד מעצבנת אותי כשאת שואלת על החיים שלי!", נסו "אני מרגיש/ה לחוצ/ה כשאת שואלת על זה, כי אני עדיין לא יודע/ת מה אני רוצה לעשות".
זה קשה, אני יודעת. אבל זה משנה את כל הדינמיקה.
מחוץ לקופסה: מקורות השראה לא שגרתיים (שעובדים!)
אני אוהבת לשלב ידע ממקורות שונים, גם כאלה שלא קשורים ישירות לפסיכולוגיה משפחתית.
- פילוסופיה סטואית: הפילוסופים הסטואים לימדו אותנו להתמקד במה שאנחנו יכולים לשלוט בו, ולקבל את מה שאנחנו לא יכולים. זה גישה מצוינת להתמודדות עם סופי שבוע משפחתיים.
- אימפרוביזציה: טכניקות של אימפרוביזציה יכולות לעזור לכם להיות יותר ספונטניים ויצירתיים בשיחות. תנסו את זה – זה כיף!
- ספרות ילדים: כן, קראתם נכון. ספרות ילדים מלאה בחוכמה פשוטה על איך להתמודד עם רגשות וקונפליקטים. תאמינו לי, זה עובד.
המגבלה הכנה: מה שלא יעבוד (ותאמינו לי, ניסיתי)
אני רוצה להיות כנה איתכם – אין פתרונות קסם. יש דברים פשוט לא יעבדו. ניסיתי הכל, החל מלהזמין פסיכולוג משפחתי לסוף שבוע (טעות!), ועד להתעלם מכל מה שמפריע לי (עוד טעות!).
מה שלמדתי זה שצריך למצוא את האיזון הנכון בין קבלה עצמית, גבולות ברורים ותקשורת אסרטיבית. וזה תהליך מתמשך.
אבל הנה משהו שאני כן יכולה להבטיח לכם: אם תתחילו להתמקד בעצמכם, בצרכים שלכם וברווחה הנפשית שלכם, סופי השבוע המשפחתיים יהפכו להיות נסבלים יותר, ואולי אפילו... מהנים.
וזוכרים את הדודה פנינה עם הגפילטע פיש? אולי תגלו שהיא דווקא די חמודה, אם רק תסתכלו עליה מזווית אחרת.
אני יודעת, זה קשה. אבל זה שווה את זה.
מה אתכם? מה האתגר הכי גדול שלכם בסופי שבוע משפחתיים? אני באמת רוצה לדעת. אולי ביחד נמצא פתרון.
