השיחות שמפחידות אותי, ומסתבר שכולנו צריכים לעבור

קטגוריה: יחסים + משפחה
Read Time: 1 min
A young woman with curly blonde hair and big, bright eyes looking directly at the camera with a warm smile.
המאמר חושף את השיחות הקשות שאף אחד לא מכין אותנו אליהן - שיחות עם עצמנו, עם בני זוג ועם הבוס - ומציע דרכים להתמודד עם הפחד ולצמוח מהן.

אף אחד לא מכין אותך לזה. באמת. את יושבת מול המראה, מנסה להרגיע את הנשימה, ובפנים צועקת לך שאולי כדאי לברוח. לא, זה לא ראיון עבודה – זה שיחה. שיחה שאת יודעת שתשנה הכל.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי. חשבתי שאני חזקה, שיש לי את כל התשובות. טעיתי בגדול.

מה שאף פעם לא מספרים לך, זה שהשיחות האלה לא מגיעות עם תסריט. הן לא מופיעות בספרי הדרכה. את פשוט צריכה לקפוץ למים, לקוות לטוב, ולזכור לנשום.

אבל רגע, למה הן כל כך מפחידות?

הפחד מחשיפה: האמת שמתחבאת מתחת לפני השטח

פסיכולוגים קוראים לזה "פגיעות". אני קוראת לזה "להוריד את השריון". כולנו מסתובבים עם שריון, מגנים על הלב שלנו מכל פגיעה אפשרית. אבל השריון הזה גם מונע מאיתנו להתחבר באמת.

השיחות האלה מחייבות אותנו להסיר את השריון. להודות במה שמפחיד אותנו, במה שאנחנו מתביישים בו. להגיד את האמת, גם אם היא לא נוחה.

"אנחנו מתוכנתים לפחד מניכור חברתי," מסבירה ד"ר ברנה בראון, חוקרת הפגיעות המפורסמת, "וזה הגיוני. במשך אלפי שנים, להיות מנודה מהשבט היה גזר דין מוות." (Brown, Brené. Daring Greatly: How the Courage to Be Vulnerable Transforms the Way We Live, Love, Parent, and Lead. Gotham, 2012).

אבל מה אם האמת היא שהשיחות האלה דווקא מקרבות אותנו? מה אם דווקא החשיפה הזו היא מה שיוצרת חיבור אמיתי?

השיחה עם עצמי: המראה שמסרבת לשקר

זו אולי השיחה הכי קשה, וגם הכי חשובה. השיחה שבה את יושבת בשקט, בלי הסחות דעת, ושואלת את עצמך שאלות קשות.

מה אני באמת רוצה? מה אני מפחדת ממנו? במה אני משקרת לעצמי?

התשובות האלה לא תמיד נעימות. הן יכולות לחשוף פערים עצומים בין מי שאנחנו חושבים שאנחנו, לבין מי שאנחנו באמת.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לעשות את זה. ישבתי על המיטה, עם מחברת ועט, ופשוט התחלתי לכתוב. הופתעתי לגלות כמה דברים ניסיתי להדחיק.

וזה בסדר. זה חלק מהתהליך.

הרי אנחנו כל הזמן משתנים, גדלים, לומדים. למה אנחנו מצפים מעצמנו להיות מושלמים?

השיחה עם בן/בת הזוג: מלחמה או ריקוד?

אחת השיחות הכי מאתגרות, ללא ספק. פה הכל משתנה- אתם כבר לא לבד בעולם וזה דורש המון הקשבה, אמפתיה וויתורים. שיחות על כסף, ילדים, קריירה, חלומות – כל אלה יכולים להיות מוקשים רגשיים.

הטעות הכי גדולה שאנחנו עושים היא להתייחס לשיחות האלה כמלחמה. אנחנו נכנסים לקרב, מוכנים להגן על העמדות שלנו בכל מחיר.

אבל מה אם השיחה הזו יכולה להיות ריקוד? ריקוד שבו שני הצדדים לומדים אחד על השני, מתגמשים, מוצאים מכנה משותף?

ג'ון גוטמן, חוקר זוגיות מפורסם, טוען שרוב הבעיות בזוגיות לא ניתנות לפתרון. (Gottman, John M., and Nan Silver. The Seven Principles for Making Marriage Work. Crown Publishers, 1999). במקום לנסות לפתור את הבעיות, הוא ממליץ ללמוד לנהל אותן.

וזה אומר להקשיב אחד לשני, להבין את נקודת המבט של הצד השני, ולמצוא דרכים להתמודד עם הקשיים ביחד.

רגע, איך עושים את זה בפועל?

  • הקשיבו באמת: תנו לצד השני את מלוא תשומת הלב, בלי לשפוט או לקטוע.

  • נסו להבין: שאלו שאלות, בקשו הבהרות, נסו לראות את הדברים מנקודת המבט של הצד השני.

  • היו אמפתיים: נסו להרגיש את מה שהצד השני מרגיש.

  • היו כנים: שתפו ברגשות שלכם, בלי להאשים או לתקוף.

אבל הכי חשוב, זכרו שאתם באותה סירה. אתם צוות, לא יריבים.

השיחה עם הבוס: אני לא מפחדת ממך

אף אחד לא אוהב את השיחות האלה. את יושבת מול הבוס, מנסה להבין מה הוא רוצה ממך, ומרגישה קטנה ולא חשובה.

אבל רגע, למה?

הבוס הוא בסך הכל בן אדם. הוא לא מושלם, הוא עושה טעויות, והוא רוצה שתצליחי.

הטעות הכי גדולה שאנחנו עושים היא לפחד מהבוס. אנחנו מפחדים להביע את דעתנו, מפחדים לבקש עזרה, מפחדים להודות בטעויות.

אבל מה אם נשנה את הגישה? מה אם נתייחס לבוס כאל שותף?

הרי אנחנו עובדים ביחד כדי להשיג מטרה משותפת. למה אנחנו צריכים לפחד אחד מהשני?

נסו את זה בפעם הבאה:

  • היו מקצועיים: הכינו את עצמכם לשיחה, הביאו נתונים, הציעו פתרונות.

  • היו בטוחים בעצמכם: הציגו את הרעיונות שלכם בביטחון, אל תתנצלו.

  • היו כנים: אם אתם לא מסכימים עם משהו, תגידו את זה, אבל בצורה מכבדת.

  • היו פתוחים: הקשיבו למה שהבוס אומר, נסו להבין את נקודת המבט שלו.

וזכרו, אתם לא חייבים להסכים על הכל. אבל אתם צריכים להיות מסוגלים לדבר אחד עם השני בצורה מכבדת ומקצועית.

אז איך מתמודדים עם הפחד?

התשובה היא פשוטה: מתרגלים.

ככל שתעברו יותר שיחות כאלה, ככה יהיה לכם יותר קל.

התחילו עם שיחות קטנות, עם אנשים שאתם סומכים עליהם. שתפו ברגשות שלכם, תודו במה שמפחיד אתכם.

תגלו שאתם לא לבד. שכולם מפחדים.

הפחד הוא חלק מהחיים. אבל הוא לא צריך לשלוט בנו.

אני עדיין מפחדת מהשיחות האלה. אבל אני יודעת שהן הכרחיות. שהן עוזרות לי לגדול, להתפתח, להיות בן אדם טוב יותר.

ואולי זה כל הסיפור. לא לברוח מהפחד, אלא ללמוד לרקוד איתו.

השאלה היא, עם איזו שיחה אתם הולכים להתמודד היום? אשמח לשמוע.