היי, אני נעמה. וכן, גם אני הסתכלתי פעם על משפחות אחרות ותהיתי אם אני עושה משהו לא נכון. האמת? חשבתי שיש בכלל "נכון". גירושים? טאבו. חד-הוריות? מסכנות. זוגות חד מיניים עם ילדים? משהו "אחר".
ואז החיים לימדו אותי שיעור חשוב. אין "אחר", יש "שונה". ושונה זה יפה.
מה זאת בכלל משפחה בעידן המודרני?
זוכרים את הציור הקלאסי של אבא, אמא ושני ילדים? נו, זה שהיה תלוי במסדרונות בתי הספר? אז זהו, שהמציאות קצת יותר מורכבת. והאמת? הרבה יותר מעניינת.
פעם, "משפחה" הייתה מילה נרדפת ל"גרעין ביולוגי". היום? מדובר יותר על הקשרים שאנחנו בוחרים. על האנשים שאנחנו סומכים עליהם, שאוהבים אותנו ללא תנאי, שתומכים בנו גם כשקשה.
לבד זה לא תמיד בדידות
פעם חשבתי שאם אני לא מתחתנת עד גיל 30, נגזר עליי חיי בדידות נצחיים. שטויות. היום אני מוקפת באנשים מדהימים – חברים שהם כמו משפחה, משפחה ביולוגית תומכת, ואפילו חתול שמקשיב לי בסבלנות (טוב, לפחות עד שהוא רעב).
אגב, מחקרים מראים שאיכות הקשרים שלנו חשובה יותר מכמותם. לא חייבים להיות נשואים פלוס שלושה כדי להרגיש אהובים ושייכים.
אז מה השתנה?
הטכנולוגיה חיברה אותנו לאנשים מכל העולם, הערכים השתנו, ופתאום הבנו שאפשר אחרת. שמותר אחרת.
- שינוי תרבותי: פתיחות גדולה יותר לנושאים כמו להט"ב, חד-הוריות, וגירושים.
- שינוי כלכלי: נשים עצמאיות יותר כלכלית, מה שמאפשר להן לבחור את המסלול המתאים להן.
- שינוי טכנולוגי: אפליקציות היכרויות, קבוצות תמיכה אונליין – הכל נגיש יותר.
האתגרים של המשפחות החדשות
אבל כמובן, שיש גם אתגרים. איך מגדלים ילדים בעולם מורכב? איך מתמודדים עם שיפוטיות חברתית? איך בונים זוגיות יציבה בעידן של שינויים תמידיים?
פרופ' סוזן גולדין-מדו מהאוניברסיטה של שיקגו (Goldin-Meadow, S. (2003). Hearing gesture: How our hands help us think. Belknap Press of Harvard University Press.) חוקרת את הקשר בין שפה לגוף, ומגלה שהאופן שבו אנחנו מדברים על משפחה משפיע על התפיסה שלנו אותה. אם אנחנו ממשיכים להשתמש במונחים מיושנים, אנחנו מגבילים את עצמנו.
הפתרון? גמישות מחשבתית. להבין שאין דרך אחת "נכונה" להיות משפחה. להתאים את עצמנו לצרכים של הילדים שלנו, של בני הזוג שלנו, ושל עצמנו.
התובנה המפתיעה?
הכי מפתיע אותי זה לגלות שאנשים מחפשים פתרונות מבחוץ, במקום להקשיב לקול הפנימי שלהם. כאילו שיש איזה מדריך הפעלה אוניברסלי למשפחה. אין. יש רק את האינטואיציה שלכם.
אבל רגע, מה עושים אם האינטואיציה שלי אומרת לי משהו אחד, והחברה מצפה ממני למשהו אחר?
שאלה מצוינת. ופה נכנסת לתמונה היכולת שלנו לאתגר נורמות חברתיות. לעמוד על שלנו. לדעת שאנחנו לא חייבים להצדיק את הבחירות שלנו לאף אחד.
לפני כמה שנים, יצא לי להשתתף בסדנה על הורות אלטרנטיבית. ציפיתי לשמוע על שיטות חינוך חדשות, אבל במקום זה, המנחה גרמה לנו לחשוב על הערכים שלנו. מה באמת חשוב לנו בחיים? מה אנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו?
ואז הבנתי. זה לא משנה אם אנחנו הורים גרושים, חד-הוריים, או זוג חד מיני. מה שמשנה זה האהבה, התמיכה, והביטחון שאנחנו נותנים לילדים שלנו.
המאמר של ד"ר ברנה בראון על פגיעות ואותנטיות (Brown, B. (2010). The gifts of imperfection: Let go of who you think you’re supposed to be and embrace who you are. Hazelden) עזר לי להבין שאם אני לא אותנטית, אני לא יכולה להיות הורה טוב. אם אני מנסה להיות מישהי שאני לא, הילדים שלי ירגישו את זה.
אז מה הלאה?
אני לא יודעת. וזה בסדר. מה שאני כן יודעת זה שאני הולכת להמשיך ללמוד, להתפתח, ולאתגר את עצמי כל הזמן. אני הולכת להקשיב ללב שלי, ולעשות את מה שנכון לי ולמשפחה שלי.
ואתם? מה אתם הולכים לעשות? אילו מודלים משפחתיים מעוררים בכם השראה? ספרו לי בתגובות!
