קסם התודה: איך להפוך 'תודה' למשנה חיים אמיתי במשפחה

A young woman with curly blonde hair is smiling warmly. She is looking directly at the viewer with a kind and inviting expression.
איך להפוך את ה'תודה' למשנה חיים אמיתי בתוך המשפחה? נעמה חושפת את כוחה של הכרת תודה אמיתית ומשתפת טיפים פרקטיים ליצירת אווירה חיובית ותומכת בבית.

אני זוכרת את עצמי יושבת מול שולחן השבת, אוכלת מהמרק של אמא. תמיד אמרתי "תודה", מן נימוס אוטומטי כזה. אבל האם באמת התכוונתי לזה? האם התודה שלי שינתה משהו? האמת? לא ממש.

הרבה פעמים הרגשתי שה'תודה' הפכה למילה ריקה מתוכן, סוג של וידוא שהנה, עשיתי מה שמצופה ממני. ואז נתקלתי במחקר (של אוניברסיטת ברקלי, אגב) שהראה שתודה אמיתית, כזו שמרגישים אותה, משפיעה לא רק על מי שמקבל אותה, אלא בעיקר על מי שנותן אותה. תודה אמיתית משנה את המוח שלנו, משפרת את מצב הרוח ואפילו מחזקת את המערכת החיסונית. רגע, מה?!

אז הבנתי שיש פה משהו עמוק יותר. הבנתי ש'תודה' יכולה להיות כלי עוצמתי, במיוחד בתוך המשפחה. אבל איך הופכים 'תודה' רגילה לקסם אמיתי? איך יוצרים בבית אווירה של הכרת תודה עמוקה, כזו שמשנה את הדינמיקה?

זו השאלה שהתחלתי לשאול את עצמי, והתשובות, כמו שתראו, היו מפתיעות.

למה קשה לנו להודות באמת? (וזו לא שאלה רטורית)

תחשבו על זה רגע. למה קשה לנו להגיד תודה? לא סתם לזרוק מילה, אלא באמת להרגיש ולהביע את זה? לי זה לקח זמן להבין.

אני חושבת שהרבה פעמים זה קשור לציפיות. אנחנו מצפים מההורים שלנו שידאגו לנו, מהבן זוג שיהיה שם בשבילנו, מהילדים שיעזרו בבית. וכשזה קורה, אנחנו מרגישים שזה מובן מאליו. "נו, ברור שהוא עשה את זה, זה התפקיד שלו".

אבל מה אם נשנה את הגישה? מה אם נתחיל להסתכל על כל מעשה טוב, קטן ככל שיהיה, כמתנה? מתנה שמגיעה מאהבה, מדאגה, מרצון לעזור. פתאום, ה'תודה' הופכת למשהו אחר לגמרי.

עכשיו, אני יודעת מה אתן חושבות. "נו באמת, נעמה, זה נשמע נחמד, אבל זה לא עובד במציאות". ואני אומרת, אני מבינה את הספקנות. גם אני הייתי שם. אבל מה אם ניתן לזה צ'אנס? מה אם ננסה לשנות את הפרספקטיבה שלנו?

הניסוי הקטן שלי: איך התחלתי להודות באמת

אז החלטתי לעשות ניסוי קטן בבית. החלטתי להודות על דברים קטנים, כאלה שבדרך כלל הייתי מתעלמת מהם.

למשל, בעלי תמיד מכין לי קפה בבוקר. פעם, הייתי לוקחת את הקפה, שותה אותו, ואומרת "תודה" תוך כדי גלילה באינסטגרם. עכשיו? אני עוצרת, מסתכלת עליו בעיניים, ואומרת לו "תודה אהוב שלי, זה בדיוק מה שהייתי צריכה".

ולא תאמינו, אבל זה עשה הבדל עצום. לא רק לו, גם לי. פתאום, הקפה הזה קיבל טעם אחר. פתאום, הרגשתי יותר מחוברת אליו.

ואז המשכתי עם הילדים. במקום לכעוס עליהם על הבלאגן בחדר, התחלתי להודות להם על הדברים שהם כן עושים. "תודה שהכנת את השולחן לארוחת ערב", "תודה שעזרת לאחותך עם השיעורים".

ומה גיליתי? שהם הרבה יותר מוכנים לעזור, כשהם מרגישים מוערכים. כאילו אמרתי להם - אני רואה אתכם, אני רואה את המאמץ שלכם.

זה לא תמיד עובד (ואוקיי להודות בזה)

עכשיו, לפני שאתן חושבות שהפכתי למעין גורו של הכרת תודה, אני חייבת להודות שזה לא תמיד עובד. יש ימים שאני עייפה, עצבנית, וכל מה שאני רוצה זה לצעוק. ואז, ה'תודה' נשמעת כמו משהו מאולץ, לא אמיתי.

וזה בסדר. זה בסדר לא להיות מושלמים. זה בסדר להרגיש לפעמים אחרת. העיקר זה לחזור למסלול, לזכור את הכוח של התודה, ולנסות שוב.

אבל הנה נקודה שאף אחד לא מדבר עליה - לפעמים צריך להודות גם על דברים קשים. להודות על האתגרים, על הקשיים, על הכאב. זה נשמע אולי מוזר, אבל זה יכול להיות מאוד משחרר.

כי כשמודים על הקושי, אנחנו מקבלים אותו, אנחנו משחררים את ההתנגדות שלנו אליו. ואז, אנחנו יכולים להתחיל להתמודד איתו בצורה יותר יעילה.

תודה זה לא מספיק: מה עוד צריך?

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון. 'תודה' זה חשוב, אבל זה לא הכל. כדי ליצור אווירה של הכרת תודה אמיתית בבית, צריך עוד דברים.

צריך קודם כל להקשיב. להקשיב באמת, בלי לשפוט, בלי לתת עצות, פשוט להיות שם בשביל מי שמדבר. להקשיב לילדים, לבן הזוג, להורים. להבין מה הם מרגישים, מה הם צריכים.

וצריך גם להיות אמפתיים. לנסות להבין את נקודת המבט של האחר, גם אם אנחנו לא מסכימים איתה. לראות את העולם דרך העיניים שלו.

ואולי הכי חשוב, צריך להיות סלחניים. לסלוח לעצמנו על הטעויות שלנו, ולסלוח לאחרים על הטעויות שלהם. להבין שאנחנו כולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות.

טיפ קטן напоследок: כתב תודה משפחתי

אחד הדברים שעזרו לנו מאוד בבית זה להתחיל לכתוב כתב תודה משפחתי. פעם בשבוע, כל אחד מבני המשפחה כותב משהו שהוא מודה עליו. זה יכול להיות משהו גדול או קטן, משהו שקרה אתמול או משהו שקרה לפני שנים.

ואז, אנחנו קוראים את הכתבים האלה בקול רם, ומשתפים אחד את השני ברגשות שלנו. זה יוצר אווירה מדהימה של חום, אהבה והערכה.

אני לא יודעת אם זה יפתור את כל הבעיות שלכם בבית, אבל אני מבטיחה לכם שזה ישנה משהו. זה יזכיר לכם כמה דברים טובים יש לכם בחיים, וזה יחזק את הקשרים ביניכם.

עכשיו, אני רוצה לשאול אתכן שאלה: על מה אתן מודות היום? קחו רגע לחשוב על זה. ואז, שתפו את זה עם מישהו שאתן אוהבות. זה יכול להיות הבן זוג, הילד, ההורה, החברה הכי טובה.

כי תודה, כמו אהבה, רק מתרבה כשמשתפים אותה.

אז קדימה, תפיצו את הקסם.