אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. המסעדה האיטלקית, הריח של הרוטב עגבניות שהבטיח ערב חמים, הנרות הדולקים... ואז הוא הגיע. כבר במבט הראשון ידעתי שמשהו לא בסדר, אבל הייתי נחושה לתת לזה צ'אנס. אחרי הכל, כולנו קצת לחוצים בדייט ראשון, נכון?
טעיתי. ובגדול.
במקום שיחה קלילה, קיבלתי הרצאה בת שעתיים על התיאוריות הכלכליות של מילטון פרידמן. בלי שום ניסיון לשאול עלי, בלי שום שמץ של סקרנות. הייתי שבויָה של מונולוג מתיש, מרגישה כאילו אני בהרצאה כפויה באוניברסיטה. בסוף הערב, כשסוף סוף הצלחתי לברוח בנימוס, הרגשתי מרוקנת לחלוטין.
אבל כאן מגיע הטוויסט.
אמנם סבלתי מדייט נורא, אבל בדיעבד, זה היה אחד הדברים הטובים שקרו לי. למה? כי זה גרם לי להבין משהו חשוב על עצמי. משהו שלא הייתי מבינה בשום דרך אחרת.
אז מה לקחתי מהדייט הכי גרוע שלי? בואו נצלול פנימה.
1. להכיר את הגבולות שלך זה כוח.
לפני הדייט ההוא, תמיד ניסיתי לרצות אחרים. חשבתי שחובה עלי להיות נחמדה, חייכנית ומקבלת, גם אם זה אומר להתעלם מהתחושות האמיתיות שלי. אבל ההרצאה הבלתי נגמרת הזכירה לי משהו מכריע: אני לא חייבת לאף אחד כלום. אני לא חייבת להקשיב לשיחות משעממות, אני לא חייבת להעמיד פנים שאני מתעניינת במשהו שלא מעניין אותי, ואני בהחלט לא חייבת להסכים לדברים שמנוגדים לערכים שלי.
הידיעה איפה עובר הקו האדום שלך היא לא סנוביות - היא שמירה על האנרגיה הנפשית שלך.
אחרי אותו דייט, התחלתי להקשיב יותר לאינטואיציה שלי. אם אני מרגישה שמשהו לא בסדר, אני לא מתעלמת מזה. אני שמה לב לדגלים האדומים (red flags) ומגיבה בהתאם. זה לא תמיד קל, אבל זה בהחלט משתלם.
2. אותנטיות חשובה יותר מחן.
כולנו רוצים להרשים בדייט ראשון. אנחנו מתאמצים להיראות במיטבנו, מנסים להיות מצחיקים וחכמים, ולפעמים אנחנו אפילו משנים את עצמנו כדי להתאים לציפיות של הצד השני. אבל האמת היא, שאותנטיות תמיד מנצחת.
ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, מסבירה בספרה "אומץ להיות פגיעים" (Daring Greatly) כי אותנטיות היא לא רק להיות עצמך, אלא גם לאהוב את עצמך כמו שאתה, עם כל הפגמים והחולשות. ברגע שאתה מקבל את עצמך, אתה משדר ביטחון עצמי ואמינות, וזה הרבה יותר מושך מכל ניסיון מלאכותי להרשים.
אחרי הדייט הכושל, החלטתי להפסיק לשחק משחקים. אני אהיה אני - עם השיער הפרוע, האהבה שלי לספרים היסטוריים וההומור המוזר שלי. אם מישהו לא יאהב את זה, אז הוא לא בשבילי. וזה בסדר גמור.
3. דייט גרוע יכול להיות שיעור על עצמך, לא רק על הצד השני.
קל להאשים את הצד השני בדייט גרוע. קל לחשוב שהוא משעמם, לא רגיש או פשוט לא מתאים. אבל האמת היא, שלפעמים הדייט הגרוע הוא שיקוף של משהו שקורה בתוכנו. אולי אנחנו לא יודעים מה אנחנו מחפשים, אולי אנחנו לא מעריכים את עצמנו מספיק, או אולי אנחנו פשוט לא מוכנים לאהבה.
פסיכולוגים חברתיים טוענים שדפוסים ביחסים חוזרים על עצמם עד שאנחנו מודעים אליהם ומשנים אותם. במילים אחרות, אם את מוצאת את עצמך בדייטים גרועים שוב ושוב, אולי הגיע הזמן לבדוק מה את משדרת, מה את מחפשת ומה את מוכנה לקבל.
אז אחרי הדייט ההוא, שאלתי את עצמי שאלות קשות. מה אני באמת רוצה מבן זוג? האם אני מעריכה את עצמי מספיק? האם אני מוכנה להיפתח ולתת אמון? התשובות לא תמיד היו נעימות, אבל הן עזרו לי לצמוח ולהתפתח.
אז מה אני אומרת? אל תפחדו מדייטים גרועים. תסתכלו עליהם כעל הזדמנות ללמוד על עצמכם ולהפוך לאנשים טובים יותר.
אולי זה יישמע מוזר, אבל אני אפילו קצת אסירת תודה לאותו בחור עם התיאוריות הכלכליות. הוא עזר לי למצוא את הקול שלי, להעריך את עצמי ולחיות בצורה אותנטית יותר. וזה, בעיניי, שווה הרבה יותר מדייט מושלם.
עכשיו תורכן. מה הדייט הכי גרוע שלכן לימד אתכן? שתפו אותי בתגובות!
