אוקיי, בואו נדבר על משהו שאף אחד לא באמת מדבר עליו, או לפחות לא מספיק. איך לאבד את עצמך בתוך קשר. לאבד את עצמך? זה נשמע דרמטי, אני יודעת. אבל תחשבו על זה רגע – כמה פעמים מצאתן את עצמכן עושות דברים רק כדי לרצות את בן/בת הזוג? מוותרות על תחביבים, על מפגשים עם חברות, אולי אפילו על חלומות קטנים? זה לא שיש רצון רע, זה פשוט קורה, לאט לאט, ואז יום אחד אתן מסתכלות במראה ושואלות: "מי זאת?"
אני זוכרת את עצמי, בתחילת הקשר הרציני הראשון שלי. הייתי כל כך להוטה להוכיח שאני "בת זוג טובה", שאני מוכנה להתפשר על הכל. וויתרתי על שיעורי הריקוד שלי (שהיו האושר שלי!), התחלתי לראות סדרות שהוא אהב (שגרמו לי להירדם כל פעם מחדש), ובעצם הפכתי לגרסה מרוככת, תואמת ציפיות, של עצמי. תוך כמה חודשים, הרגשתי ריקנות נוראית. כאילו מישהו שאב ממני את כל הצבע.
אז מה עושים? איך משלבים אהבה עם שמירה על הזהות העצמית? זה לא פשוט, אבל זה הכרחי.
הנה מה שלמדתי בדרך הקשה (והמתגמלת):
- הכירו את עצמכן (מחדש):
זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה הבסיס להכל. מה באמת חשוב לכן? מה עושה לכן טוב? מה גורם לכן להרגיש חיות? לפעמים, מתוך הרגל, אנחנו שוכחות את הדברים הפשוטים האלה.
מקור מפתיע: זוכרות את "מבחן מרשמלו"? (Mischel et al., 1989). זה לא רק על דחיית סיפוקים. זה על הידיעה* מה אתן רוצות באמת, מה יגרום לכן שמחה אמיתית, ולא רק הנאה רגעית. תחשבו על זה בתוך הקשר – מה הסיפוק האמיתי שלכן, מעבר לרצון לרצות?
התשובה היא לא רק "לרצות את בן הזוג", אלא גם לשגשג בעצמכן. וזה לא אגואיסטי, זה חיוני לקשר בריא.
שאלה למחשבה: אם הייתן צריכות לבחור משהו אחד* שמאפיין אתכן, משהו שאסור לכן לוותר עליו, מה זה היה?
רגעי תובנה כאלה הם מצפן, לא מותרות.
- תקשורת – לא רק מילים, גם גבולות:
תקשורת טובה היא מפתח לכל קשר, אבל זה לא רק לדבר על איך אתן מרגישות. זה גם להגדיר גבולות. מה מקובל עליכן, ומה לא? מה אתן צריכות כדי להרגיש מוערכות ובטוחות?
* מקור מקצועי: ברנה בראון, בספרה "אומץ להיות פגיע", מדברת על כוחה של פגיעות בבניית קשרים אמיתיים. אבל פגיעות לא אומרת חולשה. זה אומר להיות כנות לגבי הצרכים שלכן, גם אם זה מפחיד. (Brown, 2012).
* התנסות אישית: אני זוכרת שפעם פחדתי להגיד לבן זוג שלי שאני צריכה זמן לעצמי. חששתי שהוא יחשוב שאני לא אוהבת אותו. בסוף, כשעשיתי את זה, הוא הודה לי! הוא אמר שהוא שמח שאני כנה, ושהוא גם צריך את הזמן שלו. זה היה משחרר!
* מה שלא עובד: לצפות שהבן/בת זוג יקראו את המחשבות שלכן. זה מתכון לתסכול.
מהותה של תקשורת היא כנות, ולא ניחושים.
- תחזקו את הקשרים שלכן:
אל תוותרו על החברות שלכן, על המשפחה שלכן, על הקהילה שלכן. הקשרים האלה הם חלק חשוב מהזהות שלכן, והם נותנים לכן תמיכה, פרספקטיבה וחוזק.
מקור מפתיע: מחקרים מראים שאנשים עם רשת חברתית חזקה חיים יותר, בריאים יותר, ומאושרים יותר. (Holt-Lunstad et al., 2010). זה לא רק נחמד לצאת עם חברות, זה חיוני* לבריאות הנפשית שלכן!
* למה זה כל כך קשה?: כי קל להיסחף לתוך בועה זוגית, במיוחד בתחילת הקשר. אבל זה טעות.
* הפתעה: תזמנו ביומן! כן, ממש כמו פגישה חשובה בעבודה. זה מראה שאתן רציניות לגבי שמירה על הקשרים האלה.
* שאלה למחשבה: מתי בפעם האחרונה התקשרתן סתם ככה לחברה טובה? לא בשביל לבקש טובה, אלא סתם לשמוע איך היא?
קשרים הם לא בונוס, הם בסיס.
- אל תפחדו משינוי:
אנחנו משתנות כל הזמן, וזה בסדר. גם הקשרים שלנו צריכים להשתנות ולהתפתח. מה שהתאים לנו בהתחלה, אולי כבר לא מתאים לנו היום.
* גישה מאוזנת: טרנדים פופולריים מדברים הרבה על "אהבה עצמית", אבל לפעמים זה יכול להרגיש מנותק מהמציאות. אהבה עצמית לא אומרת להיות מושלמת, זה אומר לקבל את עצמכן כמו שאתן, עם כל הפגמים. ולהיות מוכנות לעבוד על הדברים שאתן רוצות לשנות.
* הנקודה שמתעלמים ממנה: השינוי הוא לא רק אישי, הוא גם זוגי. דברו על איך אתן משתנות, מה הצרכים החדשים שלכן, ואיך הקשר יכול להתאים את עצמו.
ספקנות אמיתית: האם באמת אפשר לשנות בן אדם? כנראה שלא. אבל אפשר לצמוח יחד*, ולהתאים את עצמנו אחד לשני. זה דורש מאמץ, אבל זה שווה את זה.
אז, איך נותנים מקום לעצמנו בתוך קשר? על ידי הכרה בערך שלנו, על ידי הגדרת גבולות, על ידי שמירה על הקשרים שלנו, ועל ידי פתיחות לשינוי. זה לא קל, אבל זה אפשרי. וזה שווה את זה, כי בסופו של דבר, הקשר הכי חשוב הוא הקשר שלנו עם עצמנו. ואם אנחנו מאבדות את עצמנו בדרך, מה נשאר לנו לתת לאחרים?
אני יודעת, זה הרבה לחשוב עליו. וזה בסדר גמור. אני בעצמי עדיין לומדת. אבל אני מקווה שהדברים האלה גרמו לכן לחשוב קצת אחרת על המקום שלכן בתוך הקשר שלכן. ואני באמת רוצה לשמוע – מה הדבר הכי חשוב לכן לשמור עליו בתוך הקשר?
