אוקיי, בואו נדבר על דייטים גרועים. כולנו היינו שם, נכון? ההוא שמדבר רק על עצמו, ההיא שמגיעה שעה אחרי הזמן, ההוא שמזמין מנה שהיא בעיקרון מרקחת קסמים מוזרה. לי היה דייט כזה, שחשבתי שהוא סוף העולם. בדיעבד? הוא היה אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי.
לפני שאגלה למה, קצת רקע. הייתי תקופה ארוכה בזוגיות, יצאתי ממנה קצת מבולבלת, ונכנסתי לשוק הדייטים עם ציפיות בשמיים. רציתי אהבה מהסרטים, התרגשות מתפרצת, את ה"זהו זה!" הזה. אז כשהבחור הזה, נקרא לו גיא, הזמין אותי לדייט, הייתי מוכנה לרומנטיקה. מה שקיבלתי היה... משהו אחר.
הוא איחר, כמובן. אחר כך התברר שהוא שכח את הארנק. הוא דיבר בלי הפסקה על הקריפטו שלו, ולא שאל עליי כלום. בקיצור, אסון. בדרך הביתה בכיתי. הרגשתי דחויה, לא מעניינת, ובעיקר, שוב לבד.
אבל הנה התפנית. ביום שאחרי, אחרי שהתאבלתי על חיי האהבה שלי, שאלתי את עצמי: "למה זה כל כך הציק לי?". זו לא הייתה רק העובדה שהדייט היה גרוע. זו הייתה העובדה שאני הסכמתי לזה. הסכמתי להיות שם, הסכמתי להיות שקופה, הסכמתי לתת למישהו אחר להגדיר את הערך שלי.
ופה, חברות, הייתה נקודת המפנה.
מה למדתי מהדייט הגרוע ההוא?
- גבולות הם סקסיים (באמת!): הבנתי שאני צריכה להגדיר מה אני מוכנה לקבל ומה לא. אם מישהו מאחר, אם הוא לא מתעניין, אם הוא מזלזל – אני קמה והולכת. נקודה. מחקרים מראים שגבולות ברורים לא רק מגנים עלינו, אלא גם גורמים לנו להיראות מושכות יותר (מקור: Psychology Today). מי היה מאמין?
רגע, זה אומר שאני צריכה להפסיק להיות נחמדה מדי? יכול להיות שכן.
- להכיר את עצמך זה הטרנד הכי חם: במקום לחפש את ה"אחד", התחלתי לחפש את עצמי. מה אני אוהבת? מה חשוב לי? מה החלומות שלי? כשאני מכירה את עצמי, אני יודעת מה אני רוצה בזוגיות, ולא מתפשרת על פחות. בראיון לפודקאסט של טים פריס, אסתר פרל מדברת על החשיבות של אינדיבידואליות בתוך מערכת יחסים. זה נכון גם לפני שמתחילים מערכת יחסים, לא?
אגב, זה לא אומר שצריך להיות מושלמים. אף אחד לא מושלם!
- הדייט המושלם לא קיים: הפסקתי לחפש את הניצוץ המיידי. הבנתי שרומנטיקה אמיתית נבנית עם הזמן, דרך שיחות, חוויות משותפות, ובעיקר, דרך קושי. פרופ' טרי אורבוך, פסיכולוגית ידועה, כתבה בספרה "5 צעדים לאהבה מתמשכת" על הצורך בסבלנות ובהשקעה כדי ליצור קשר עמוק.
אז מה, אני צריכה לצאת לדייטים משעממים בכוונה? לא בדיוק. אבל אל תפסלי מישהו רק בגלל שהוא לא עשה לך פרפרים בבטן בדקה הראשונה.
ומה קרה אחרי הדייט ההוא?
האמת? התחלתי ליהנות מהדייטים. הפסקתי לנסות להיות מי שאני חושבת שאני צריכה להיות, והתחלתי להיות פשוט... אני. כן, היו עוד כמה דייטים לא מוצלחים בדרך, אבל כל אחד מהם חידד לי עוד קצת מה אני רוצה.
בסופו של דבר, הכרתי את בן זוגי הנוכחי. הוא לא היה מושלם, כמובן. אבל הוא היה אמיתי, כן, ומתעניין. והכי חשוב? הוא כיבד את הגבולות שלי.
אז כן, הדייט הגרוע ההוא היה אסון. אבל הוא גם היה שיעור חשוב. הוא לימד אותי לאהוב את עצמי, להעריך את עצמי, ולדעת מה אני שווה. ובזכות זה, מצאתי את האהבה שמגיעה לי.
אולי השאלה האמיתית היא לא "איך למנוע דייטים גרועים?", אלא "איך להפוך כל דייט, גם את הגרוע ביותר, להזדמנות לצמיחה?". מה את חושבת?
