היי, זו נעמה. ותשמעו, יש לי וידוי קטן. פעם הייתי בטוחה שאם אני לא אומרת משהו ממש חכם או חשוב, עדיף בכלל לשתוק. שטויות במיץ!
כמה פעמים יצא לכם להיות באירוע, או אפילו סתם במעלית, ולחשוב לעצמכם: "אוף, מה אני אגיד עכשיו? שלא יהיה מביך"? אני יודעת שזה קרה לי לא מעט. הייתי עסוקה בלנסות להרשים, להוכיח שאני שווה, במקום פשוט להיות נוכחת וליהנות מהרגע.
אבל אז קרה משהו ששינה לי את כל התפיסה.
הייתי בכנס גדול, מוקפת באנשים שאני מעריכה. התרגשתי, נלחצתי, ניסיתי להכין מראש את כל מה שאני הולכת להגיד. ובסוף, כשניגשתי לאחת הנשים שאני הכי מעריכה, כל מה שיצא לי מהפה זה: "וואו, איזה נעליים יפות!".
מביך? אולי. אבל יודעים מה? היא חייכה, סיפרה לי על הנעליים, ופתאום השיחה זרמה. גיליתי שהיא ממש כמוני, אוהבת נוחות וסטייל, ושזה בכלל פתח לנו פתח לשיחה הרבה יותר עמוקה.
מאז הבנתי משהו חשוב: הקסם האמיתי הוא לא במה שאומרים, אלא באיך שגורמים לאנשים להרגיש.
אז בואו נדבר על שיחות קטנות, על איך הן יכולות לבנות קשרים גדולים, ועל למה זה בכלל חשוב. אני מבטיחה לכם, זה לא רק נחמד – זה קריטי לאושר, להצלחה, ולחיים מלאים יותר.
למה בעצם טורחים על שיחות קטנות? זה לא בזבוז זמן?
הרבה אנשים חושבים ששיחות קטנות הן שטחיות ולא מועילות. "בשביל מה לדבר על מזג האוויר?", הם שואלים. "עדיף ישר לעניין!".
אני מבינה את הגישה הזו, אבל אני גם חושבת שהיא טעות. שיחות קטנות הן כמו מגרש משחקים – הן מאפשרות לנו לבדוק את המים, להרגיש את האווירה, ולראות אם יש כימיה עם האדם שמולנו. הן יוצרות קרקע פורייה לשיחות עמוקות יותר בהמשך.
למעשה, מחקרים מראים (למשל, מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review על ידי ג'ין גריגורי) ששיחות קטנות יכולות להפחית חרדה חברתית, להגביר את תחושת השייכות, ולשפר את מצב הרוח. מי היה מאמין?
אבל רגע, זה לא רק מחקרים. זה גם מה שהרגשתי בעצמי. פעם, כשעבדתי על פרויקט מורכב, הייתי מתוסכלת. ניגשתי לקולגה רק כדי להתלונן על המזג אוויר. השיחה הקצרה הזו, כביכול חסרת משמעות, גרמה לי להרגיש פחות לבד, פחות לחוצה, ויותר מסוגלת להתמודד עם האתגר. זה היה רגע קטן, אבל הוא שינה את כל היום שלי.
אוקיי, הבנתי. אבל איך עושים את זה נכון?
פה מתחיל החלק המעניין. כי שיחה קטנה מוצלחת היא לא סתם לירות באוויר משפטים רנדומליים. היא דורשת קצת מחשבה, קצת הקשבה, והרבה אותנטיות.
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי הוא להיות סקרנית. במקום לחשוב מה אני הולכת להגיד, אני מנסה להתעניין באמת באדם שמולי. מה מעסיק אותו? מה מרגש אותו? מה מטריד אותו?
אני זוכרת פעם שהייתי בפגישה עם לקוח חדש. במקום ישר לדבר על העסקים, שאלתי אותו על התחביבים שלו. הוא סיפר לי שהוא אוהב לטייל בהרים, ופתאום גילינו שיש לנו אהבה משותפת לטבע. השיחה הזו יצרה חיבור מיידי, ובסופו של דבר גם הובילה לעסקה מוצלחת.
אבל שימו לב, סקרנות לא צריכה להיות חטטנית. היא צריכה לבוא ממקום אמיתי, ממקום של רצון להכיר את האדם שמולכם.
וזה מביא אותי לנקודה הבאה: אותנטיות. אל תנסו להיות מי שאתם לא. אל תנסו להרשים. פשוט תהיו אתם.
אני יודעת שזה קל להגיד, אבל קשה לעשות. במיוחד כשמרגישים לחוצים או לא בטוחים בעצמכם. אבל תאמינו לי, אנשים קולטים כשאתם מזויפים. ואותנטיות, לעומת זאת, מושכת כמו מגנט.
אני מודה, גם אני נופלת בזה לפעמים. אני מנסה להיות "מגניבה" או "חכמה", ובסוף זה רק יוצא מאולץ. אבל כשאני מרשה לעצמי להיות פשוט אני, עם כל המוזרויות והחולשות שלי, אנשים מתחברים אליי הרבה יותר בקלות.
הטריק הוא להיות פגיעים.
פגיעות? כן, שמעתם נכון. להיות פגיעים זה לא אומר לחשוף את כל הסודות הכמוסים שלכם בשיחה הראשונה. זה אומר להיות מוכנים להראות קצת חולשה, להודות כשאתם לא יודעים משהו, או לשתף בחוויה מביכה שעברתם.
פגיעות יוצרת חיבור אנושי. היא מראה שאתם לא מושלמים, ושאתם לא מפחדים להודות בזה. והיא מזמינה אחרים לעשות את אותו הדבר.
אני זוכרת פעם שהייתי בהרצאה על תקשורת בין-אישית. המרצה, ד"ר ברנה בראון (שדרך אגב, מומלצת בחום!), אמרה משהו ששינה לי את החיים: "פגיעות היא לא חולשה. היא הכוח האמיתי שלנו".
מאז אני מנסה ליישם את זה בכל תחום בחיים שלי, גם בשיחות קטנות. אני מודה, זה מפחיד. אבל זה גם משחרר.
אז מה עושים בפועל? כמה טיפים קטנים לסיום
- התחילו עם שאלה פתוחה: במקום לשאול "האם אתה נהנה מהאירוע?", תשאלו "מה הכי נהנית עד עכשיו באירוע?".
- הקשיבו באמת: תנו את מלוא תשומת הלב שלכם לאדם שמולכם. תשאלו שאלות המשך. תראו שאתם מקשיבים לא רק למילים, אלא גם לרגשות.
- שתפו משהו על עצמכם: אחרי ששאלתם שאלה, תשתפו גם אתם משהו דומה. זה יוצר איזון בשיחה ומראה שאתם לא רק חוקרים, אלא גם משתתפים.
- היו סבלניים: לא כל שיחה הופכת לקשר עמוק. לפעמים זה פשוט נעים לדבר עם מישהו כמה דקות ולהמשיך הלאה. וזה בסדר גמור.
אז מה הלאה? איך לוקחים את התובנות האלה ומיישמים אותן בחיים? אני משאירה אתכם עם שאלה אחת: מה הדבר הקטן שאתם יכולים לעשות היום כדי ליצור קשר יותר משמעותי עם מישהו בסביבתכם? שתפו אותי, אני ממש אשמח לשמוע!
