אוי, הקשר הזה. הדבר היפה הזה שיכול למלא אותנו באור, אבל לפעמים... קצת לטשטש אותנו בדרך. אני זוכרת את עצמי, צעירה ונלהבת, נכנסת לקשרים בתחושה שאני משתלבת, מתמזגת. ואז, אחרי כמה חודשים, הייתי מסתכלת במראה ולא מזהה את עצמי. מוכר לך?
זה לא אומר שהקשר רע, כן? זה פשוט אומר שאיפשהו בדרך שכחנו משהו מאוד חשוב: אותנו.
אז איך עושים את זה אחרת? איך נותנים מקום לעצמנו בתוך קשר, בלי לוותר על האהבה ובלי לאבד את הזהות שלנו? זו שאלה שאני חוקרת כבר שנים, ואני חייבת להודות – אין לי תשובות קסם. אבל יש לי כמה תובנות שאולי יעזרו גם לך.
למה זה קורה לנו בכלל?
לפני שניגש לפתרונות, חשוב להבין למה אנחנו בכלל נוטות לטשטש את עצמנו בקשר. אני חושבת שהרבה פעמים זה נובע משילוב של:
- פחד מדחייה: אנחנו רוצות כל כך שיאהבו אותנו, שאנחנו מפחדות להראות את הצדדים הפחות "מושלמים" שלנו. (היי, כולנו כאלה!)
- רצון לרצות: גדלנו בחברה שמלמדת אותנו שנשים צריכות להיות נחמדות, מתחשבות ודואגות. אז אנחנו מנסות לעמוד בציפיות האלה, גם במחיר של ויתור על הצרכים שלנו. (תקראו על "נעימות יתר" – זה שם המשחק.)
- אמונה שאהבה זה וויתור: מישהו פעם אמר לי שאהבה זה לתת את כל כולך. אבל מה קורה כשאין לך יותר "כול"? (מקור: תרפיית גשטאלט – שימו לב איך אנחנו "משליכים" את עצמנו על אחרים)
אבל האמת היא, שאהבה אמיתית לא צריכה להיות כרוכה בוויתור על עצמנו. להיפך, היא צריכה לאפשר לנו להיות יותר אנחנו.
הצעד הראשון: להכיר את עצמך מחדש
אוקיי, אז החלטת שאת רוצה לתת לעצמך יותר מקום בקשר. מצוין! אבל מאיפה מתחילים?
אני מציעה להתחיל במסע קטן של גילוי עצמי. תשאלי את עצמך:
- מה אני אוהבת לעשות, גם אם אף אחד אחר לא אוהב את זה? (אפילו אם זה לראות סרטים מצוירים בדיבוב ספרדי...)
- מה גורם לי להרגיש חיה, מלאת אנרגיה?
- מהם הערכים הכי חשובים לי בחיים? (כנות, חופש, יצירתיות – מה מדבר אלייך?)
- מהם הגבולות שלי? מה אני לא מוכנה לעשות, בשום פנים ואופן?
אני יודעת, זה נשמע קצת קלישאתי, אבל האמת היא שרובנו לא עוצרות לשאול את עצמנו את השאלות האלה. אנחנו עסוקות בלרצות אחרים, שאנחנו שוכחות מה אנחנו רוצות.
טיפ קטן ממני: תכתבי את התשובות שלך. זה יעזור לך למקד את המחשבות שלך ולהבין מה באמת חשוב לך. תתייחסי לזה כמו אל "מפת הזהות" האישית שלך.
לדבר, לדבר, לדבר (אבל באמת)
אוקיי, אז עכשיו את קצת יותר מחוברת לעצמך. השלב הבא הוא לדבר עם בן הזוג שלך. כן, אני יודעת, זה מפחיד. אבל זה הכרחי.
תסבירי לו שאת רוצה לתת לעצמך יותר מקום בקשר, ושזה לא אומר שאת אוהבת אותו פחות. תסבירי לו שאת רוצה לשמור על התחביבים שלך, על החברים שלך, על הזמן שלך לעצמך.
וזה הכי חשוב: תקשיבי לו. תקשיבי לפחדים שלו, לחששות שלו. תנסי להבין מאיפה הם באים.
אבל אל תוותרי על הצרכים שלך. זה בסדר להגיד "לא" לפעמים. זה בסדר לבקש דברים. זה בסדר להיות את. (מקור: "שבעת העקרונות להצלחת נישואין" של ג'ון גוטמן – ספר חובה לכל זוג!)
האתגר האמיתי: להציב גבולות
הצבת גבולות היא אחד הדברים הכי קשים שיש, אבל היא גם אחד הדברים הכי חשובים שיש.
גבולות זה לא אומר להיות קשוחה או אגואיסטית. זה אומר להגן על הצרכים שלך, על הזמן שלך, על האנרגיה שלך.
לדוגמה, אם את צריכה זמן לעצמך כדי לקרוא ספר, תגידי את זה. אם את צריכה ללכת לחוג ריקוד, גם אם זה לא הכי מתאים לבן הזוג שלך, תלכי.
ואם הוא לא מקבל את זה? אם הוא מנסה לשכנע אותך לוותר על הצרכים שלך? אז אולי הוא לא האדם הנכון בשבילך. (מקור: "גבולות" של הנרי קלאוד וג'ון טאונסנד – ספר שיעזור לך להבין את החשיבות של גבולות בריאים)
מה למדתי על בשרי?
אני יכולה להגיד לכם שהדרך הזו רצופה מהמורות. היו לי לא מעט כישלונות. היו לי קשרים שבהם ניסיתי לתת לעצמי יותר מקום, וזה פשוט לא עבד.
אבל למדתי משהו חשוב: שאני לא יכולה לשנות אף אחד אחר. אני יכולה לשנות רק את עצמי. ואם אני לא יכולה להיות אני בקשר, אז הקשר הזה לא שווה את זה.
רגע של תובנה: לפעמים, לתת לעצמך מקום בקשר אומר להבין שהקשר הזה לא מתאים לך יותר. וזה בסדר. זה אפילו אמיץ.
אז מה עכשיו?
אני יודעת, זה הרבה מידע. אבל אני מקווה שזה נתן לך קצת חומר למחשבה.
אני רוצה להזמין אותך לשאול את עצמך: מהו הצעד הקטן ביותר שאת יכולה לעשות היום כדי לתת לעצמך יותר מקום בקשר שלך?
אולי זה לקבוע ערב אחד בשבוע שבו את עושה רק מה שאת אוהבת. אולי זה לדבר עם בן הזוג שלך על משהו שמפריע לך. אולי זה פשוט להגיד "לא" כשאת לא רוצה לעשות משהו.
לא משנה מה זה, תעשי את זה. תתחילי בקטן. ותזכרי: את ראויה לאהבה שמאפשרת לך להיות את עצמך במלוא מובן המילה.
ואם יש לך שאלות, מחשבות, או סתם צורך לשתף – אני כאן. ספרו לי, מה הכי מאתגר אתכן במציאת המקום שלכן בתוך הקשר?
