אני זוכרת את עצמי, אמא צעירה ונלהבת, מתכננת ערב משחקים משפחתי מושלם. קניתי משחקי קופסה חדשים, הכנתי חטיפים בריאים, ודמיינתי ערב של צחוק וחיבור. בפועל? תוהו ובוהו. מריבות, רמאויות, ובסוף כולם הלכו לישון עצבניים ומאוכזבים. הרגשתי כישלון. אבל בדיוק שם, בתוך הכאוס הזה, התחילה המסע שלי אל אמנות המשחק המשפחתי האמיתית.
אז, מה הופך ערב משחקים משפחתי לחוויה מעצימה ולא לסיוט מתמשך? זו שאלה שמטרידה הורים רבים. אני מבטיחה לך, לא מדובר רק במשחק הנכון, אלא ביצירת מרחב בטוח ומהנה שבו כל אחד יכול לבטא את עצמו. היום נצלול לעומק, נבין איך להפוך את זמן המשחק להזדמנות לצמיחה אישית ומשפחתית, ונגלה יחד איך גם הכישלונות יכולים להיות הזרעים להצלחה.
המיתוס של "המשחק המושלם": למה ניצחון הוא לא תמיד המטרה
האמת היא, שגדלנו על התפיסה שהמשחק הוא תחרות. מי מנצח, מי מפסיד. אבל מה אם נשנה את הפרספקטיבה? מה אם המטרה העיקרית תהיה חיבור, שיתוף פעולה ולימוד הדדי? מחקרים מראים (לדוגמה, המחקר של ד"ר סטיוארט בראון על חשיבות המשחק בהתפתחות מוחית - Brown, S. (2009). Play: How it shapes the brain, opens the imagination, and invigorates the soul. Avery) שמשחק חופשי ולא מובנה מעודד יצירתיות, פתרון בעיות וגמישות מחשבתית.
הניסיון האישי שלי לימד אותי שילדים לא זוכרים מי ניצח ב"מונופול". הם זוכרים את הצחוק, את הריבים המטופשים, ואת ההרגשה שהיו חלק ממשהו מיוחד.
המטרה היא לא משחק מושלם, אלא רגעים מושלמים.
ממגרש קרב לשדה משחקים: יצירת מרחב בטוח רגשית
אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות לכפות משחקים או כללים. תחשבו על זה, גם אתם לא אוהבים שמכריחים אתכם לעשות משהו. במקום זאת, נסו להציע אפשרויות ולתת לילדים לבחור. חשוב לאפשר לילדים להביע את הרגשות שלהם, גם אם הם שליליים. כעס, תסכול, אכזבה - כל אלה חלק מהמשחק. המפתח הוא ללמד אותם איך להתמודד עם הרגשות האלה בצורה בריאה.
אגב, גיליתי משהו מדהים כשצפיתי בתוכנית דוקומנטרית על שיטות חינוך אלטרנטיביות (לדוגמה, הסדרה "הכיתה הניסויית"). ראיתי איך ילדים לומדים לפתור קונפליקטים בעצמם, בלי התערבות של מבוגרים. זה נתן לי השראה לנסות את זה בערבי המשחקים שלנו. וזה עבד! לא תמיד בצורה מושלמת, כמובן, אבל ראיתי שיפור משמעותי ביכולת של הילדים לפתור בעיות ביחד.
אבל רגע, מה קורה כשהמריבות גולשות לפסים אישיים? כאן נכנסת לתמונה ההקשבה האמפתית. נסו להבין מה עומד מאחורי הכעס או התסכול. האם הילד מרגיש שהוא לא מקבל מספיק תשומת לב? האם הוא מתקשה להתמודד עם תחרות?
ההקשבה היא המשחק האמיתי.
מעבר למשחקי קופסה: יצירתיות והמצאה ככלי לחיבור
לפעמים, המשחקים הכי טובים הם אלה שלא קנינו בחנות. אפשר להמציא משחקים חדשים לגמרי! תנו לילדים להוביל את היצירתיות שלהם. זה יכול להיות משחק תפקידים, בניית מגדל מקוביות, או אפילו סתם סיפור סיפורים משותף.
זוכרים את הפעם ההיא שפשוט התחלנו לספר סיפור בתורות? כל אחד הוסיף משפט, והסיפור הפך למשהו הזוי ומצחיק בטירוף. זו היתה אחת החוויות הכי כיפיות שהיו לנו כמשפחה.
משחק הוא לא רק פעילות, הוא מצב תודעה.
להודות בטעויות וללמוד מהן: האותנטיות ככלי חיבור עוצמתי
אני מודה, לא תמיד הצלחתי. היו ערבים שהסתיימו בצעקות ובדמעות. אבל למדתי להודות בטעויות שלי. להגיד "טעיתי", "אני מצטערת", "אני מבינה שזה היה לא הוגן". השקיפות הזו יוצרת מרחב בטוח לילדים לעשות את אותו הדבר.
אחת התובנות הכי גדולות שלי הגיעה דווקא מספרו של ברנה בראון על פגיעות ואותנטיות (Brown, B. (2012). Daring greatly: How the courage to be vulnerable transforms the way we live, love, parent, and lead. Gotham). היא מדברת על כך שאותנטיות היא לא רק להראות את הצדדים החזקים שלנו, אלא גם את החולשות שלנו.
אבל, אני חייבת להיות כנה, לפעמים גם אני מתקשה. יש ימים שאני פשוט עייפה מדי או חסרת סבלנות. וזה בסדר. חשוב לזכור שאנחנו לא מושלמים.
השלמות היא האויבת של הטוב.
אז מה הלאה?
אני לא יודעת מה יהיה המשחק המשפחתי הבא שלכם, אבל אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כמה נקודות למחשבה. זכרו, אמנות המשחק המשפחתי היא לא על ניצחון, אלא על חיבור. לא על שלמות, אלא על אותנטיות.
אני באמת סקרנית לשמוע מהניסיון שלכם. אילו משחקים עובדים הכי טוב אצלכם? אילו אתגרים אתם מתמודדים איתם? שתפו אותי, בואו נלמד אחד מהשני! אולי יחד נגלה טריקים חדשים, נשבור תבניות חשיבה, וניצור משחקים משפחתיים בלתי נשכחים.
