פעם חשבתי שאני יודעת הכל על אהבה. כמו כל סטודנטית לקולנוע, ראיתי יותר מדי סרטים רומנטיים, ניתחתי דיאלוגים נוטפי קיטש וחשבתי שפיצחתי את הנוסחה. ואז, בנסיעה להודו אחרי התואר, פגשתי את ראג' - מדריך טיולים חייכן עם עיניים חומות עמוקות ושפה שהייתה רחוקה מלהיות שפה שלי. שם הבנתי שאני לא מבינה כלום.
איך אפשר בכלל לדבר על אהבה בשפות שונות? זה לא רק אוצר מילים, זה תרבויות שלמות, ניואנסים, רגשות שאי אפשר לתרגם אחד לאחד. זה כמו לנסות להסביר את הטעם של מנגו למישהו שמעולם לא טעם פרי טרופי. כמעט בלתי אפשרי. אבל מצד שני, אם נצליח, אולי נגלה צדדים חדשים לגמרי של הרגש הזה, של האהבה.
בטח חשבתן שנצלול מיד ל"אני אוהב/ת אותך" בעשר שפות שונות. לא הפעם. כי זה הרבה יותר מזה. זה גם למה חיכיתי עם הטקסט הזה עד עכשיו. כי הייתי צריכה קודם כל להבין בעצמי. עכשיו אני מרגישה מוכנה לשתף.
אהבה היא פאזל שמרכיבים כל החיים.
מה אומרת המדע? (וגם קצת פילוסופיה הודית)
אז נכון, אני בוגרת קולנוע, אבל האובססיה שלי לאהבה לקחה אותי למחוזות אחרים. קראתי ספרים בפסיכולוגיה, מחקרים על מוח, אפילו קצת טקסטים עתיקים. גיליתי, למשל, שבמערב נוטים להתייחס לאהבה כאל רגש אחד, עצמתי ומוחלט. אבל בתרבויות אחרות, כמו בהודו, יש הרבה סוגים של אהבה, לכל אחד שם משלו ומשמעות שונה. הנה דוגמה קטנה: ב"נאראדה בהקטי סוטרה", טקסט עתיק על אהבה מסורה, מדובר על 11 סוגי אהבה שונים, החל מ"אהבה מתוקה" (Madhurya) ועד "אהבת חברות" (Sakhya). מורכב, אה?
אבל לא צריך ללכת רחוק עד הודו. גם במחקרים מערביים מודרניים, כמו אלו של הלן פישר (אנתרופולוגית ביולוגית וחוקרת אהבה), מגלים שאנחנו מדברים על "אהבה" כשאנחנו בעצם מתכוונים למערכת מורכבת של דחפים, רגשות ומחשבות. היא מזהה שלושה מעגלים עיקריים: תשוקה מינית, משיכה רומנטית והיקשרות.
אז האם אפשר בכלל לכמת רגש כל כך אישי ומורכב? האם אנחנו מצמצמים את החוויה כשאנחנו מנסים להגדיר אותה?
"Te amo" או "Je t'aime"? יותר מסתם מילים
בואו נדבר על שפות. "Te amo" בספרדית, "Je t'aime" בצרפתית – כולנו מכירים את הביטויים הקלאסיים. אבל מה הם באמת אומרים? למדתי ספרדית במשך שנתיים, אבל רק כשהייתי בבואנוס איירס הבנתי את המשמעות האמיתית של "Te amo". זה לא סתם "אני אוהבת אותך", זה "אני מעריכה אותך", "אני רואה אותך", "אני רוצה להיות איתך". זה משהו עמוק יותר, שמגיע מבפנים.
כשניסיתי להגיד לראג' "אני אוהבת אותך" בהינדית, הוא צחק. הסתבר שהמילה הכי קרובה לזה היא "Pyar karta hoon" (אם הוא גבר) או "Pyar karti hoon" (אם אני אישה), אבל זה נשמע מאוד רשמי, כמו הצהרה, לא כמו משהו שאומרים סתם ככה. בסוף, פשוט השתמשנו במבטים. לפעמים, זה מספיק.
אולי האתגר האמיתי הוא לא למצוא את התרגום הנכון, אלא למצוא את הדרך שלנו לבטא אהבה.
טעות (אחת מיני רבות) שלמדתי על בשרי
חשבתי שאם אני אדבר על האהבה בצורה אינטליגנטית, זה יהפוך אותה ליותר אמיתית. ניסיתי להרשים את ראג' עם ציטוטים מספרים, עם תיאוריות מורכבות, עם ניתוחים פסיכולוגיים. הוא הסתכל עליי במבט מבולבל ואמר לי: "נעמה, למה את צריכה להסביר לי את מה שאנחנו מרגישים?". הוא צדק. ניסיתי לפצות על חוסר ביטחון בשפה עם אינטלקט. זה לא עבד. למדתי שאפשר פשוט להיות, להרגיש, לחבק.
אז מה למדתי? שאפשר ללמוד לדבר על אהבה בשפות שונות, אבל יותר חשוב ללמוד לדבר בשפת הלב. וזה, לפעמים, הכי קשה.
מה הלאה?
אני עדיין לומדת. עדיין טועה. עדיין מחפשת את הדרך הנכונה לבטא את הרגשות שלי. אבל אני יודעת דבר אחד: אהבה היא לא מילה גסה, גם אם לפעמים קשה לבטא אותה. היא מסע, הרפתקה, אתגר. היא משהו שמשתנה ומתפתח כל הזמן.
עכשיו תורכן. מה המילה או הביטוי הכי יפה ששמעתן על אהבה? אילו שפות פתחו לכן את הלב? שתפו אותי בתגובות. אני באמת רוצה לדעת.
