האמת היא, שפעם הייתי בטוחה שהמרחב הקדוש של זוגיות נמצא בחדר השינה. נרות, מוזיקה רכה, שיחות נפש אל תוך הלילה. טעיתי בגדול. זה לא שלא היו רגעים יפים, אבל משהו תמיד הרגיש חסר. כאילו אנחנו מנסים בכוח לייצר משהו שבמקום אחר כבר קיים באופן טבעי.
מה שהכי מצחיק זה שהתשובה הגיעה ממקום שבו הכי פחות ציפיתי למצוא אותה – דווקא מהמטבח, בזמן הכי פחות רומנטי שיש: ניקוי אחרי ארוחת ערב מבולגנת.
אני יודעת, זה נשמע קצת אנטי-קליימטי, אבל תסמכו עליי. לפני שאתן את ה"ספוילר", בואו נבין רגע מה זה בכלל "מרחב קדוש" בזוגיות. כי זה לא רק סקס טוב, למרות שגם זה חשוב כן? 😉
מה זה בעצם "מרחב קדוש" בזוגיות?
זה מרחב שבו שניכם מרגישים בטוחים, פגיעים, אהובים ובעיקר - נראים. זה לאו דווקא מקום פיזי, אלא יותר מצב תודעתי. פרופ' ברנה בראון, חוקרת הפגיעות האנושית, טוענת ש"פגיעות היא לא חולשה, אלא הכוח האמיתי שלנו." (Brown, B. (2012). Daring greatly: How the courage to be vulnerable transforms the way we live, love, parent, and lead. Gotham). ואני לגמרי מסכימה.
אבל איך יוצרים מרחב כזה? הרי כולנו מגיעים עם מטען רגשי, פחדים, ציפיות לא ריאליות. איך אפשר להניח את כל זה בצד ולהיות פשוט... שם?
הרבה פעמים אנחנו מחפשים את המרחב הזה במחוות גדולות - מתנות, חופשות, הצהרות אהבה. אבל האמת, המרחב הקדוש נבנה דווקא בדברים הקטנים, היומיומיים.
רגע, רגע, לפני שאת חושבת לעצמך "נו, עוד פעם הקלישאה הזאת על הדברים הקטנים"... אני לגמרי מבינה את הסקפטיות. גם אני הייתי שם. אבל תני לי להסביר לך איך זה עובד בפועל, מתוך הניסיון האישי שלי.
בחזרה למטבח: גילוי המרחב הקדוש במקום הכי פחות צפוי
אז כן, חזרנו למטבח. אני שוטפת כלים, בן הזוג שלי מנגב. ריח של סבון כלים וארוחת ערב שעוד מרחף באוויר. ואז, אני מעיפה מבט ורואה אותו. הוא מנגב את הצלחת האחרונה, ומחייך אליי.
ובאותו רגע הבנתי.
המרחב הקדוש לא נוצר משיחות נפש עמוקות או נרות ריחניים. הוא נוצר מהעובדה שאנחנו שם אחד בשביל השני, גם ברגעים הכי פחות זוהרים. הוא שם כדי לעזור לי לשטוף כלים אחרי יום עבודה מתיש, ואני שם כדי להקשיב לו כשהוא צריך לפרוק.
זה לא תמיד קל. יש ימים שאני מעדיפה פשוט לברוח למיטה עם ספר טוב. ויש ימים שהוא מעדיף לשקוע בתוך הטלפון שלו. אבל ברגעים האלה, אנחנו מזכירים לעצמנו את הבסיס: שאנחנו צוות, ושאנחנו כאן אחד בשביל השני, לא משנה מה.
אגב, יש מחקרים שמראים שעבודות בית משותפות דווקא משפרות את שביעות הרצון בזוגיות (Kira S. Birditt, Vicki Freedman, Norbert Schwarz, & Linda J. Chatters (2010). Wives' and Husbands' Daily Task Involvement and Marital Quality. Journal of Marriage and Family, 72(2), 249-264). מי היה מאמין? 🤯
אז מה למדתי? כמה תובנות לא מושלמות על זוגיות
- האותנטיות מעל הכל. אל תנסי להיות מי שאת לא. אל תנסי בכוח לייצר רגעים רומנטיים אם זה לא מרגיש לך טבעי. פשוט תהיי את, והוא יהיה הוא.
- פגיעות היא לא בושה. תחשפי את הפחדים שלך, את החולשות שלך. רק ככה הוא יוכל לראות אותך באמת.
- המרחב הקדוש נמצא בדברים הקטנים. בהודעת טקסט באמצע היום, בחיבוק סתמי, ב"אני אוהב/ת אותך" בלי סיבה מיוחדת.
- תקשורת, תקשורת, תקשורת. זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל אין ברירה. תדברו, תקשיבו, תנסו להבין אחד את השני.
מילה על ציפיות וטרנדים פופולריים
בעידן האינסטגרם, קל ליפול למלכודת של השוואות. לראות זוגות אחרים עושים דברים "מדהימים" ולהרגיש שאתם לא מספיק טובים. אבל תזכרו: מה שאתם רואים ברשת זה רק חלק קטן מהתמונה. אל תתנו לזה להשפיע על מה שקורה בתוך הבית שלכם.
אני אתגר אפילו את טרנד ה- "self care". כן חשוב לדאוג לעצמך, אבל לפעמים "self care" אמיתי הוא פשוט להכין ארוחת ערב לבן הזוג שלך אחרי יום קשה.
אז מה עכשיו?
אני לא אגיד לכם "תרוצו עכשיו למטבח ותתחילו לשטוף כלים יחד". מה שאני כן אומרת זה תנסו להיות מודעים לרגעים הקטנים, הפשוטים, היומיומיים. שם נמצא הקסם האמיתי.
וכן, גם בחדר השינה. 😉
אבל באמת – איפה אתם מוצאים את המרחב הקדוש שלכם בזוגיות? אשמח לשמוע.
