האמת ככלי נשק? איך להגיד את האמת בלי לרסק את הלב של אף אחד

A young woman with curly blonde hair, a bright smile, and lively eyes looks directly at the viewer, creating a sense of warmth and connection.
איך להגיד את האמת בלי לפגוע? נעמה חולקת טיפים וניסיון אישי על תקשורת כנה ואמפתית, עם תובנות מפתיעות וגישה אנושית.

אוי, האמת. איזו מילה טעונה, נכון? כולנו גדלנו על "להגיד את האמת", אבל מה קורה כשזה כואב? כשהאמת הופכת לכלי נשק במקום כלי ריפוי? תאמינו לי, אני יודעת. פעם פלטתי איזו הערה "כנה" לחברה טובה שלי על הבחור שהיא יצאה איתו, וראיתי איך האור בעיניים שלה כבה. רגע, מה קרה פה? חשבתי שאני עושה לה טובה! 💔

אז מה עושים? ממשיכים לשקר? ברור שלא. אבל יש הבדל עצום בין לומר "השמלה הזו עושה אותך שמנה" לבין "אני דואגת לך, כי אני רוצה שתבחרי משהו שגורם לך להרגיש הכי יפה בעולם". זה לא רק עניין של ניסוח, זה עניין של כוונה.

אני חושבת שאחת הטעויות הכי גדולות שלנו היא שאנחנו חושבים שהאמת היא עובדה מוחלטת. כאילו יש איזה ספר חוקים שמישהו כתב ואנחנו צריכים לצטט אותו. אבל האמת היא הרבה יותר מורכבת מזה. האמת היא סובייקטיבית, היא מושפעת מהרגשות שלנו, מהניסיון שלנו, מהערכים שלנו.

האמת היא לא רק מה שאנחנו אומרים, אלא איך אנחנו אומרים את זה.

אני זוכרת שקראתי פעם מחקר של ד"ר ברנה בראון (Brene Brown) על פגיעות (Vulnerability). היא טענה שאחת הדרכים הכי טובות ליצור קשר עמוק עם אנשים היא להיות פגיעים. זה אומר לחשוף את החולשות שלנו, את הפחדים שלנו, את הספקות שלנו. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות כשאנחנו אומרים את האמת. (בראון, ב', Daring Greatly: How the Courage to Be Vulnerable Transforms the Way We Live, Love, Parent, and Lead, 2012).

אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה דברים שלמדתי בדרך הקשה:

  1. תתחילו עם עצמכם: לפני שאתם רצים להגיד למישהו אחר מה אתם חושבים, תשאלו את עצמכם: למה אני רוצה להגיד את זה? מה המטרה שלי? האם אני מנסה לעזור או סתם לפרוק תסכול?

  1. בחרו את הזמן והמקום: להגיד למישהו שהוא צריך להתפטר מהעבודה שלו ביום ההולדת שלו זה לא רעיון טוב. תבחרו זמן שבו שניכם רגועים ויכולים לדבר בצורה פתוחה.

  1. השתמשו ב"אני" ולא ב"אתה": במקום להגיד "אתה תמיד מאחר", תגידו "אני מרגישה שאני צריכה לחכות הרבה ואני מצפה להגיע בזמן". זה עוזר להימנע מהאשמות ונותן לצד השני להבין איך ההתנהגות שלו משפיעה עליכם.

  1. תהיו אמפתיים: תנסו לראות את הדברים מנקודת המבט של הצד השני. מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? אולי יש סיבה להתנהגות שלו שאתם לא מודעים אליה.

  1. תהיו מוכנים לתגובה: לא תמיד הצד השני יקבל את האמת שלכם בצורה טובה. תהיו מוכנים לכעס, להתגוננות, להכחשה. זה בסדר. תנסו להישאר רגועים ואמפתיים.

אני זוכרת שקראתי פעם מאמר ב"הרווארד ביזנס רוויו" על תקשורת בין-אישית (Interpersonal Communication). הם דיברו על חשיבות של הקשבה פעילה (Active Listening). זה אומר לא רק לשמוע את מה שהצד השני אומר, אלא גם להבין את מה שהוא מרגיש. זה אומר לשאול שאלות, להבהיר דברים, ולהראות שאתם באמת מקשיבים. (HBR, The Importance of Interpersonal Communication, 2018).

אבל מה קורה כשאתם יודעים שהאמת תפגע בכל מקרה? כשאין דרך לרכך אותה? זה קרה לי פעם כשחברה טובה שלי גילתה שהבן זוג שלה בוגד בה. לא היה לי איך להגיד את זה בעדינות. זה היה פשוט נורא.

אז מה עשיתי? הייתי שם בשבילה. הקשבתי לה. נתתי לה לבכות. חיבקתי אותה. לא ניסיתי לתת לה עצות או פתרונות. פשוט הייתי שם. לפעמים זה כל מה שצריך.

לפעמים הדבר הכי אמיתי שאנחנו יכולים לעשות זה פשוט להיות שם בשביל מישהו.

ויש עוד משהו חשוב: תזכרו שגם לכם מותר לטעות. גם אתם לא תמיד יודעים מה הכי טוב בשביל מישהו אחר. גם אתם יכולים להגיד משהו לא במקום. וזה בסדר. תתנצלו. תלמדו. ותמשיכו הלאה.

אז, אחרי כל זה, אני עדיין תוהה – האם יש בכלל דרך "נכונה" להגיד את האמת? אולי התשובה היא שאין כזה דבר. אולי כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות להיות הכי טובים שאנחנו יכולים, עם הכוונות הכי טובות שאנחנו יכולים, ולקוות לטוב. אולי זה מספיק.

מה אתן חושבות? שתפו אותי בתגובות!