אני חייבת להודות, יש משהו קצת מצחיק בסיטואציה הזו. כולנו היינו שם, נכון? את שולחת לו מבטים, רמזים עדינים (או שלא כל כך עדינים), ואוויר – פשוט כלום. כאילו דיברת סינית. מצד שני, האם אנחנו תמיד מבינות את כל הרמזים שהחיים זורקים עלינו? אני לא בטוחה...
זה לא שהוא טיפש, חלילה. פשוט המוח שלו עובד אחרת. וזה בסדר גמור! אבל איך בכל זאת גורמים לו להבין מה את רוצה, בלי להפוך למילולית מדי או, גרוע מזה, מתוסכלת?
אז בואי נצא למסע הזה ביחד. אני נעמה, ואני ממש לא מומחית לאהבה (תשאלו את האקסים שלי!), אבל יש לי כמה תובנות שצברתי במהלך השנים, גם מכישלונות מפוארים וגם מהצלחות קטנות, שאולי יעזרו לך.
"הוא לא קולט רמזים" – זה בכלל נכון?
לפני שאנחנו מתחילות לתכנן אסטרטגיות מתוחכמות, עצרי רגע. האם באמת ניסית להיות ברורה? לפעמים אנחנו חושבות שאנחנו משדרות רמזים עבים, אבל בפועל, הם דקים כמו נייר.
רגע של וידוי: פעם הייתי בטוחה שפלירטוט מתוחכם הוא שם המשחק. מבטים חודרים, נגיעות קלות, בדיחות סודיות… האמת? הבחור חשב שאני פשוט ידידותית.
מחקרים מראים שגברים ונשים מפרשים תקשורת לא מילולית בצורה שונה (אוקיי, לא גיליתי כאן את אמריקה, אבל עדיין). גברים נוטים יותר להסתמך על תקשורת ישירה ומילולית, בעוד שנשים יותר רגישות לניואנסים לא מילוליים. זה לא אומר שהוא "לא קולט", אלא שאולי הוא פשוט צריך מפה מפורטת יותר.
אז מה עושים? מדברים! (אבל לא כמו אמא)
אני יודעת, זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל תקשורת ישירה היא המפתח. תאמיני לי, אני יודעת כמה זה מפתה לרמוז ולצפות שהוא יקלוט את הרמז, אבל זה פשוט בזבוז אנרגיה (של שניכם!).
אבל רגע, יש תקשורת ויש תקשורת. אנחנו לא רוצות להפוך לאמא שנוזפת, נכון? איך עושים את זה נכון?
- השתמשי ב"אני מרגישה": במקום להגיד "אתה אף פעם לא מקשיב לי!", תנסי "אני מרגישה לא מובנת כשאני צריכה לחזור על עצמי". זה הופך את השיחה לפחות מאשימה ויותר פתוחה.
- היי ספציפית: במקום "הייתי רוצה שתהיה יותר רומנטי", תגידי "הייתי מאוד שמחה אם היית מכין לי ארוחת ערב פעם בשבוע". זה נותן לו משימה ברורה וקלה ליישום.
- בחרי את הטיימינג: אל תנסי לנהל שיחות חשובות כששניכם עייפים, רעבים או עסוקים. תבחרי רגע רגוע ונעים, שבו שניכם פנויים רגשית להקשיב.
עוד רגע של וידוי: פעם ניסיתי לדבר עם בן זוג שלי על בעיה רצינית בזמן שהוא צפה במשחק כדורגל חשוב. תנחשו איך זה נגמר… (רמז: לא טוב).
מעבר למילים: מה עוד אפשר לעשות?
אוקיי, דיברנו על תקשורת מילולית, אבל מה אם הוא עדיין מתקשה להבין מה את רוצה? הנה כמה רעיונות יצירתיים:
- השתמשי בהומור: קצת הומור יכול לשבור את הקרח ולהפוך את הסיטואציה לקלילה יותר. תוכלי להגיד משהו כמו "אני חושבת שאני צריכה ללמד אותך קורס רמזים למתחילים!".
- תני לו פידבק חיובי: כשבפעם הבאה הוא יצליח לקלוט רמז, תני לו מחמאה גדולה! תראי לו שאת מעריכה את המאמץ שלו. מחמאות עובדות פלאים, תאמיני לי.
- תני לו זמן: לפעמים אנשים צריכים זמן לעבד מידע. אל תצפי שהוא יגיב מיד. תני לו קצת מרחב ותראי מה קורה.
- תזכרי – זה לא תמיד עניין שלך: לפעמים, חוסר היכולת לקלוט רמזים נובע מסיבות אחרות לגמרי, כמו לחץ, חוסר ביטחון עצמי או פשוט חוסר עניין. אל תיקחי את זה אישית.
תובנה מפתיעה: אולי הוא לא צריך לקלוט רמזים?
וזו אולי התובנה הכי מפתיעה: אולי אנחנו צריכות להפסיק לנסות לגרום לו לקלוט רמזים בכלל? אולי במקום זאת, אנחנו צריכות לאמץ תקשורת ישירה וברורה כדרך חיים?
זה לא אומר לוותר על הרומנטיקה או המסתורין, אלא פשוט להיות יותר כנות וישירות לגבי הצרכים והרצונות שלנו.
האם אנחנו מפחדות להיות פגיעות? אולי.
האם אנחנו מפחדות שהוא ידחה אותנו? אולי.
אבל האמת היא, שאם אנחנו לא יכולות להיות אותנטיות וישירות עם בן הזוג שלנו, אז אולי משהו ביחסים האלה לא עובד.
אז מה הלאה?
אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלך. אני רק מקווה שנתתי לך קצת חומר למחשבה. זכרי, אין פתרון קסם. כל מערכת יחסים היא ייחודית, ומה שעובד עבור זוג אחד לא בהכרח יעבוד עבור זוג אחר.
אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות: תקשורת פתוחה, כנה וישירה היא הבסיס לכל מערכת יחסים טובה.
אז קחי נשימה עמוקה, חייכי, ותתחילי לדבר.
מה דעתך? האם אי פעם חווית חוסר הבנה דומה? איך התמודדת עם זה? אני באמת רוצה לשמוע את הסיפורים שלך!
