אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי להגיד "אני אוהבת אותך" בספרדית. אחרי שנים של סרטים וסדרות, חשבתי שזה יהיה קל. "Te amo," אמרתי בביטחון, אבל אז ראיתי את המבט המבולבל בעיניים של בן שיחי. מסתבר שבספרדית, "Te quiero" זה הנכון ליחסים פחות מחייבים, "Te amo" שמור לאהבה עמוקה ואינטימית במיוחד. מי היה מאמין?
מאז, אני חוקרת את הניואנסים הקטנים האלה, את הדרך שבה שפות שונות מציירות את הרגש הכי אוניברסלי שיש - אהבה. האמת? גיליתי שאוהבים אחרת בכל שפה. וזה הרבה יותר מילים.
אז, למה בכלל להיכנס לזה? כי הבנה של איך תרבויות שונות תופסות אהבה יכולה לשנות הכל. זה לא רק בשביל לדעת מה להגיד, אלא איך להרגיש, איך להתחבר. וזה מה שאני רוצה שתקחי איתך מכאן - לא רק מילים, אלא נקודת מבט חדשה.
"אהבה" זה לא מילה גסה - זה מושג מורכב
נתחיל מהמובן מאליו: בכל שפה יש לפחות כמה דרכים להגיד "אני אוהב/ת אותך". באנגלית, למשל, יש את ה-"I love you," אבל יש גם את ה-"I'm in love with you," שהוא הרבה יותר אינטנסיבי. אבל האם זה באמת משנה?
כאן נכנסת לתמונה אחת התגליות המפתיעות שלי. מחקר של אוניברסיטת אוקספורד (Dunbar, R. I. M. (2017). The Anatomy of Love: The Natural History of Monogamy, Adultery, and Divorce.) הראה שדווקא דרכי הביטוי הלא מילוליות הן אלה שקובעות באמת. מגע, מבט, אינטונציה - אלה האלמנטים שמפענחים את המסר האמיתי.
אבל רגע, זה לא סותר את העניין של שפות שונות? לא בהכרח. כי גם האינטונציה והמחוות מושפעות מהתרבות שממנה אנחנו באים.
מילים מספרות סיפורים, תרבויות מספרות מילים
תחשבי על זה: שפה היא לא רק אוסף של מילים, היא מערכת שלמה של ערכים, אמונות והיסטוריה. לכן, כשאנחנו אומרים "אהבה" בשפה מסוימת, אנחנו גם מזמינים לתוכנו את כל העולם התרבותי הזה.
קחי לדוגמה את המושג "Saudade" בפורטוגזית. אין לו תרגום ישיר לעברית, אבל הוא מתאר תחושה עמוקה של געגוע, נוסטלגיה ועצב מתוק על משהו או מישהו שאבד או רחוק. זה הרבה יותר מ"אני מתגעגע/ת". זו תחושה שמושרשת עמוק בתרבות הפורטוגזית, תחושה שמכירה בכך שהחיים מורכבים, שיש גם יופי בכאב.
הבנת את הרעיון?
אני זוכרת תקופה שהייתי ממש תקועה במערכת יחסים. הייתי אומרת "אני אוהבת אותך" בלי סוף, אבל הרגשתי שזה לא מגיע לשום מקום. רק אחרי שקראתי על ה-"Saudade" הבנתי שאולי אני מתגעגעת לאיזושהי גרסה של האדם הזה, או של הקשר שלנו, שהיא כבר לא קיימת. זה כאב, אבל זה גם נתן לי כוח להמשיך הלאה. לפעמים, להבין את המורכבות של הרגשות זה הצעד הראשון לקראת ריפוי.
אבל היי, אני לא מבטיחה שזה קל. יש ימים שאני עדיין מתבלבלת בין "Te quiero" ל-"Te amo". ואני גם לא אומרת שצריך ללמוד פורטוגזית כדי להבין את החיים. אבל אני כן אומרת שלהיות פתוחים לרעיונות חדשים, גם אם הם באים משפה ותרבות רחוקות, יכול לפתוח לנו את הלב.
רגע, אז מה עושים עם כל הידע הזה?
אז אחרי שדיברנו על מילים ורגשות ותרבויות, מה עושים עם כל זה בפועל?
הנה כמה רעיונות:
- תקשיבי. באמת תקשיבי. לא רק למילים, אלא גם לטון, למבט, לשפת הגוף. נסי להבין מה האדם שמולך מנסה להגיד, מעבר למילים שהוא משתמש בהן.
- תחקרי. אם את מתעניינת בשפה או בתרבות מסוימת, תחקרי קצת על איך הם תופסים אהבה. קראי ספרים, תראי סרטים, תדברי עם אנשים. תתני לעצמך להיחשף לעולמות חדשים.
- תנסי. אל תפחד להיפתח ולנסות לבטא את עצמך בדרכים חדשות. תגידי "אני אוהב/ת אותך" בשפה אחרת, תשלחי מכתב אהבה בסגנון אחר, תפתיעי את בן/בת הזוג שלך במחווה לא צפויה.
אבל הכי חשוב: תהיי אותנטית. אל תנסי להיות מי שאת לא. תמצאי את הדרך שלך לבטא אהבה, דרך שמדברת אלייך, דרך שמרגישה לך טבעית. כי בסופו של דבר, זה מה שחשוב.
אני מודה, אין לי תשובות מוחלטות. אני עדיין לומדת, עדיין מגלה דברים חדשים. אבל אני יודעת דבר אחד: המסע הזה, המסע להבנת האהבה בשפות ותרבויות שונות, הוא מסע ששווה לעשות. זה מסע שיכול לשנות את החיים שלך.
ומה איתך? איזו מילה או ביטוי בשפה זרה גרם לך לחשוב מחדש על אהבה? אני באמת רוצה לשמוע. שתפי אותי!
