אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי להגיד "לא" לבוס שלי. הרגשתי כאילו אני בוגדת בו, כאילו אני לא מספיק טובה. גרון חנוק, דופק מואץ... מכירות את ההרגשה הזו? שנים חייתי בתחושה הזו, מרצה, מנסה לרצות את כולם, עד שהגוף שלי פשוט קרס.
כמה פעמים מצאתן את עצמכן אומרות "כן" למשהו שאתן ממש לא רוצות לעשות? לחברה שמבקשת טובה ברגע האחרון, למשימה בעבודה שמכבידה עליכן, או אפילו סתם מתוך הרגל אוטומטי לרצות אחרים? אני כאן כדי להגיד לכן: זה נגמר. או לפחות, יכול להיגמר.
אז מה יהיה לנו כאן? ניגש לזה קצת אחרת. לא נדבר רק על טכניקות, אלא גם על למה כל כך קשה לנו להגיד "לא". נחקור את הפחדים, האמונות המגבילות, ואיך אפשר לפרק אותם. וכן, גם נדבר על איך לעשות את זה בצורה נעימה ואסרטיבית, שלא תשאיר אתכן עם טעם מר בפה.
למה בכלל כל כך קשה לנו להגיד "לא"?
זה לא סתם עניין של חוסר נעימות רגעית. הרבה פעמים זה שורש עמוק של אמונות שהוטמעו בנו עוד בילדות. "תהיי ילדה טובה", "אל תאכזבי", "תמיד תעזרי לאחרים" - המשפטים האלה, שלכאורה באים ממקום טוב, יכולים לעצב אותנו ולהפוך אותנו למרצות כרוניות.
"הפחד מדחייה הוא אחד הפחדים העמוקים ביותר שלנו כבני אדם," מסבירה ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, בספרה "אומץ להיות לא מושלם". והאמת? היא לגמרי צודקת. אנחנו פוחדות שאם נגיד "לא", יכעסו עלינו, ינטשו אותנו, או יחשבו שאנחנו אגואיסטיות.
אבל הנה טוויסט בעלילה: "לא" בריא זה לא אגואיזם, זה שמירה על עצמך. כמו שמסבירים לנו בכל טיסה – קודם שימי את המסכה על עצמך, ורק אחר כך תעזרי לאחרים. אותו הדבר תקף גם בחיים.
איך מתחילים לתרגל את ה"לא"?
אני אתחיל בווידוי קטן: גם אני נפלתי בפח הזה לא פעם. הייתי אומרת "כן" אוטומטית, ואחר כך מצטערת על זה במשך שבועות. אבל עם הזמן, למדתי כמה טכניקות שעזרו לי לשנות את זה.
1. עצירה לרגע: לפני שאתן מגיבות, קחו רגע לנשום. שאלו את עצמכן: האם אני באמת רוצה לעשות את זה? האם יש לי את הזמן והאנרגיה? האם זה משרת את המטרות שלי? זה נשמע פשוט, אבל זה קריטי.
אני מודה, בהתחלה הייתי צריכה ממש להזכיר לעצמי לעשות את זה. הייתי מצמידה פתק קטן למחשב עם המילה "לעצור!", וזה עזר לי להאט את התגובה האוטומטית.
2. אמירת "אני צריכה לחשוב על זה": זה משפט קסם. הוא נותן לכן זמן לחשוב בלי להרגיש לחוצות לתת תשובה מיידית. ואז, כשאתן רגועות ויכולות לחשוב בצלילות, תוכלו לקבל החלטה מושכלת.
3. "לא" עם הסבר קצר: אתן לא חייבות להיכנס להסברים מפורטים למה אתן לא יכולות או לא רוצות לעשות משהו. הסבר קצר ומתנצל מספיק בהחלט. למשל: "אני מצטערת, אבל יש לי הרבה דברים על הראש כרגע".
4. הצעה חלופית: אם אתן מרגישות לא נעים להגיד "לא" מוחלט, תציעו פתרון חלופי. למשל: "אני לא יכולה לעזור לך עם זה עכשיו, אבל אני יכולה להפנות אותך למישהו אחר".
5. תזכרו – אתן לא חייבות להצטדק: זו נקודה חשובה. הרבה פעמים אנחנו מרגישות צורך להסביר ולנמק את ה"לא" שלנו, כאילו אנחנו צריכות לקבל אישור. אבל האמת היא שלא. אתן לא חייבות הסברים לאף אחד. "לא" זה משפט שלם.
האתגר האמיתי: להאמין שמגיע לכן להגיד "לא"
כל הטכניקות האלה יעילות, אבל הן לא שוות הרבה אם אתן לא באמת מאמינות שמגיע לכן להגיד "לא". אם אתן עדיין חושבות שאתן צריכות לרצות את כולם כל הזמן, או שאתן לא מספיק טובות, יהיה לכן קשה מאוד לשנות את ההרגל הזה.
"הגבולות שאנו מציבים הם לא רק הגנה על עצמנו, אלא גם הדרך שלנו להראות לאחרים איך אנחנו רוצים שינהגו בנו," כותבת בריאן בראון בספרה "Dare to Lead". תחשבו על זה רגע. כשאתן מציבות גבולות, אתן בעצם מלמדות את האנשים סביבכן איך להתייחס אליכן בכבוד.
כמה תרגילים קטנים לחיזוק האמונה העצמית:
- כתבו רשימה של כל הדברים הטובים שקרו לכן בזכות העובדה שהצבתן גבולות.
- הזכירו לעצמכן שאתן ראויות לזמן, אנרגיה, ומרחב לעצמכן.
- התחילו להגיד "לא" לדברים קטנים, כדי לבנות ביטחון עצמי.
זה לא יהיה קל, אני יודעת. אבל תאמינו לי, זה שווה את זה. היכולת להגיד "לא" בלי רגשות אשם היא אחת המתנות הכי גדולות שאתן יכולות לתת לעצמכן. זה יאפשר לכן לחיות חיים אותנטיים יותר, מספקים יותר, ובעיקר, שמחים יותר.
אז מה הצעד הבא שלכן? איזה "לא" קטן אתן יכולות להגיד היום כדי להתחיל את המסע הזה?
