אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. עמדתי במטבח, מוקפת בהרי טיטולים מלוכלכים, בקבוקים שלא נוקו וצעצועים פזורים לכל עבר. הילדים, תאומים בני שנה, צרחו בו זמנית כאילו זו תחרות. ואני? אני פשוט רציתי לברוח.
באותו רגע, הבנתי משהו. הבנתי שהמרדף הבלתי פוסק אחרי שלמות רק גורם לי להיות אמא גרועה יותר. ניסיתי לעמוד בסטנדרטים בלתי אפשריים שהצבתי לעצמי, סטנדרטים ששאבתי מרשתות חברתיות, מבלוגים של "אימהות מושלמות" ומספרים מלאי עצות זהב. אבל האמת היא, שהמציאות שלי הייתה רחוקה מאוד מהתמונה הזוהרת הזו.
הבטחה רגשית: אחרי שתקראי את המאמר הזה, תרגישי הקלה. הבטחה פרקטית: תקבלי כלים להוריד מעצמך לחץ ולהתחיל ליהנות מהאימהות, על כל רגעיה - הטובים והפחות טובים.
מאיפה הגיע הרעיון הזה של "אמא מושלמת"?
זה מצחיק, אבל אני חושבת שחלק גדול מזה מגיע בכלל מהילדות שלנו. זוכרות את הסיפורים על נסיכות מושלמות? או את הציפייה שתהיינה ילדות "טובות"? זה חלחל לנו לתודעה. מחקרים מראים שציפיות חברתיות לא מציאותיות מאימהות עלולות להוביל לחרדה ודיכאון לאחר לידה (Brown & Lumley, 2000).
ואז הגיעו הרשתות החברתיות. אושר מצוחצח, בתים מעוצבים, ילדים מצייתים, ארוחות גורמה... הכל נראה מושלם. רק שלי היה בלגן בבית, הילדים סירבו לאכול ירקות, ואני הייתי עייפה מדי מכדי לחשוב על עיצוב הבית.
אבל רגע, למה בכלל אנחנו שופטות את עצמנו בחומרה כזו?
האמת על "שלמות" (ספוילר: היא לא קיימת)
האמת היא, שאף אחת לא באמת מושלמת. כולנו עושות טעויות, כולנו מתמודדות עם קשיים, וכולנו מרגישות לפעמים שאנחנו לא מצליחות לעמוד בקצב. וזה בסדר גמור!
אחת התובנות הכי חשובות שלי הייתה להבין שה"שלמות" הזו היא אשליה. שאנחנו רואות רק חלק קטן מהתמונה, ושמאחורי כל תמונה מושלמת יש גם רגעים של בכי, תסכול וכאב.
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ הזה של שיפוטיות עצמית וציפיות לא מציאותיות?
צעדים קטנים לשינוי גדול
- הפסיקי להשוות את עצמך לאחרות. זכרי שהחיים של כל אחת מאיתנו שונים, ומה שמתאים לאחרת לא בהכרח מתאים לך. התמקדי בחוזקות שלך ובמה שאת עושה הכי טוב.
- הרשי לעצמך לעשות טעויות. טעויות הן חלק בלתי נפרד מהלמידה וההתפתחות. במקום להלקות את עצמך על כל טעות, נסי ללמוד ממנה ולהשתפר.
- הציבי גבולות. למדי להגיד "לא" לדברים שלא עושים לך טוב, גם אם זה אומר לא להשתתף בפעילות חברתית או לא לענות להודעות מיד. הגדירי לעצמך זמן לעצמך, זמן למנוחה וזמן לפעילויות שאת אוהבת.
- קבלי עזרה. אל תפחדי לבקש עזרה מחברים, מבני משפחה או מאנשי מקצוע. לפעמים, רק לדבר עם מישהו יכול לעשות את כל ההבדל.
- זכרי את ה"למה". למה רצית להיות אמא מלכתחילה? מה חשוב לך באמת בגידול הילדים שלך? חזרי למקורות, לערכים שלך, למה שממלא אותך באהבה. זה יעזור לך לשמור על פרספקטיבה.
אני מודה, גם אני נופלת לפעמים. יש ימים שבהם אני עדיין מרגישה שאני לא מספיק טובה, שאני לא מצליחה לעמוד בכל הדרישות. אבל אז אני מזכירה לעצמי את כל מה שלמדתי, ומתחילה מחדש.
אגב, גיליתי משהו מפתיע – לפעמים דווקא הכאוס הזה, הבלגן, הוא המקום שבו קורים הדברים הכי יפים.
למשל, פעם אחת הילדים צבעו את כל הקיר בסלון בטושים. הייתי יכולה לכעוס עליהם, להעניש אותם. אבל במקום זה, החלטתי להצטרף אליהם. צחקנו, התלכלכנו, ויצרנו יחד יצירת אמנות מטורפת. הקיר הזה עדיין שם, תזכורת לכך שלפעמים דווקא הרגעים הלא מושלמים הם אלה שהכי חשובים.
מחשבה לסיום
אני לא אומרת שצריך לוותר על שאיפה לשיפור. אבל אני כן אומרת שצריך להוריד את רף הציפיות, להפסיק לרצות להיות מושלמים, ולהתחיל ליהנות מהמסע. כי בסופו של דבר, הילדים שלנו לא זוכרים את הבית המצוחצח או את הארוחות הגורמה. הם זוכרים את האהבה, את הצחוק, את הרגעים הקטנים שהפכו את הילדות שלהם למיוחדת.
ואולי, בסופו של דבר, זו השלמות האמיתית.
עכשיו תורי שלך. שתפי אותי – מה הדבר הכי לא מושלם שקרה לך השבוע, ואיך הפכת את זה לטוב?
מקורות:
Brown, S., & Lumley, J. (2000). Physical health problems after childbirth and maternal depression. Birth, 27*(3), 183-189.
