אוי, הנושא הזה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שחשבתי שאני הכי ברורה בעולם... הוא חייך, הנהן, ואז שאל אם בא לי לראות איתו סרט פעולה. סרט פעולה! כאילו, לא סיפרתי לו חצי שעה קודם שאני חולמת לראות סרט צרפתי נוגע ללב? ברור שלא.
אז מה עושים כשנדמה שהוא פשוט לא קולט?
קודם כל, בואי ננשום. עמוק. באמת. כי התסכול הזה, הו התסכול! הוא יכול לגרום לנו לפעול בצורה שלא בדיוק תורמת לסיטואציה.
אז למה זה קורה בעצם? ולמה זה קורה לי?
יש הרבה סיבות. יכול להיות שהוא גדל במשפחה שבה תקשורת ישירה היא שם המשחק, ואילו את רגילה לרמזים מתוחכמים כמו באופרה איטלקית. קולטורה משפיעה.
ויכול להיות, וזה קורה יותר ממה שאנחנו חושבות, שהוא פשוט לא מודע. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מראים שלגברים ונשים יש לעיתים קרובות סגנונות תקשורת שונים, ויש נטייה גדולה יותר מצד נשים להשתמש ברמזים עקיפים. (Deborah Tannen, "You Just Don't Understand: Women and Men in Conversation"). אז זה לא שהוא טיפש, חלילה, אלא שאנחנו מדברים בשפה אחרת.
עכשיו, אני יודעת מה את חושבת: "אבל נעמה, אני לא צריכה ללמד אותו איך לתקשר! זה אמור לבוא לו טבעי!". ואני מבינה את זה לגמרי. תאמיני לי, גם אני חשבתי ככה פעם. אבל מה שאני למדתי זה שאם אנחנו רוצות לקדם את העניינים, לפעמים צריך לעשות את הצעד הזה.
תקשורת היא גשר, לא תחרות.
אז מה עושים בפועל?
1. שיחה פתוחה, בלי האשמות.
דמייני את זה ככה: אתם יושבים בבית קפה, או בטיול נינוח בטבע, ופשוט אומרת משהו כמו: "שמע, שמתי לב שלפעמים אני מרגישה שאני מנסה לרמוז לך דברים, ואתה לא תמיד קולט. זה לא בא ממקום של ביקורת, פשוט אני רוצה לראות איך אנחנו יכולים לתקשר בצורה טובה יותר".
2. דוגמאות קונקרטיות.
במקום להגיד "אתה אף פעם לא מבין אותי", תני דוגמה ספציפית. "אתמול אמרתי שאני 'קצת עייפה', וקיוויתי שנצא לאכול במסעדה שאני אוהבת. אבל מה שאני באמת התכוונתי זה שאני מאוד עייפה ורוצה פינוק אמיתי".
הבהרה מצמצמת פרשנויות שגויות.
3. הומור, הומור, הומור.
צחוק יכול לשבור את הקרח ולהפוך את השיחה לקלילה יותר. "תראה, אני יודעת שאני לפעמים מדברת כמו ספר מתח, אבל בוא נסכים שאני אנסה להיות קצת יותר כמו ספר ילדים, ואתה תנסה לפענח את הרמזים שלי כמו שרלוק הולמס".
4. תגמול חיובי.
כשהוא כן קולט רמז, גם אם זה אחרי שהסברת את עצמך חמש פעמים, תני לו חיזוק חיובי. "וואו, ממש הקשבת לי! אני מרגישה כל כך מובנת כשאתה מבין אותי". מחקרים מראים שחיזוקים חיוביים הם דרך מצוינת ללמד התנהגויות חדשות (B.F. Skinner, "Beyond Freedom and Dignity").
5. להבין את ההבדלים, לא להילחם בהם.
אולי הוא פשוט לא בנוי לרמזים? אולי הוא מעדיף תקשורת ישירה ופשוטה? זה לא הופך אותו לפחות טוב, זה רק אומר שהוא שונה.
אבל רגע, מה קורה אם ניסית הכל וזה עדיין לא עובד? אם את מרגישה שאת כל הזמן צריכה לפענח אותו ולתקשר בשבילו, זה כבר סימן אזהרה. במערכת יחסים בריאה, יש מקום לשני הצדדים להביע את עצמם בצורה אותנטית.
אני זוכרת שלקח לי הרבה זמן להבין את זה. הייתי כל כך עסוקה ב"ללמד" אותו איך לתקשר כמו שאני רוצה, ששכחתי לשאול את עצמי אם אני בכלל מאושרת בסיטואציה הזו.
האושר שלך קודם לכל "שיעור בתקשורת".
בסופו של דבר, מצאתי את עצמי מחפשת מישהו שמדבר את השפה שלי באופן טבעי. מישהו שלא צריך לפענח רמזים, אלא פשוט מבין אותי.
אז מה הנקודה שלי?
הנקודה היא שתקשורת היא משהו שנבנה ביחד, אבל זה גם משהו שצריך להתאים לנו באופן אישי. אם את מוצאת את עצמך מתאמצת יותר מדי, אולי הגיע הזמן לשאול את עצמך אם זה בכלל שווה את זה.
אני משאירה אותך עם שאלה אחת למחשבה: האם את משקיעה את האנרגיה שלך במקום הנכון?
אני מחכה לשמוע מה את חושבת.
