אוקיי, בואו נדבר על משהו שמטריף אותי – הרצון הזה, הכמעט כפייתי, "לסדר הכל". אתן מכירות את זה? מרגישות שאתן חייבות שהבית יהיה מצוחצח, הקריירה מוגדרת, הזוגיות מתוקתקת, ורשימת המטלות… אה, רשימת המטלות הזאת לעולם לא נגמרת.
זוכרת את הפעם ההיא, לפני כמה שנים, כשעברתי דירה? חשבתי שברגע שאסדר את כל הקופסאות, אארגן את הספרים בסדר אלפביתי (נו, אני!), ואתלה את התמונות בדיוק בגובה הנכון, סוף סוף ארגיש "בבית". ניחשתן נכון – זה לא קרה. משהו תמיד היה חסר, תמיד היה משהו "לסדר".
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ הזה? איך מפסיקים לרדוף אחרי שלמות בלתי אפשרית ומתחילים לחיות באמת?
הנה האמת המפתיעה: הבלגן הוא לא הבעיה. הוא רק סימפטום. הבעיה האמיתית היא הפחד. פחד ממה יחשבו עלינו, פחד מכישלון, פחד מלהרפות משליטה.
פעם שמעתי את ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות המדהימה, אומרת משהו ששינה לי את החיים: "שלמות היא אויבת הטוב". וואו. כמה שזה נכון. אנחנו כל כך עסוקות בלשאוף לשלמות, שאנחנו שוכחות ליהנות מהמסע, מהטוב שיש לנו כבר עכשיו. (מקור: "Dare to Lead" מאת Brené Brown).
אבל איך עושים את זה בפועל? איך משחררים את האחיזה?
1. תשאלו את עצמכן "למה?"
לפני שאתן מנסות לסדר משהו, שאלו את עצמכן למה זה כל כך חשוב לכן. האם זה משרת אתכן באמת, או שאתן מנסות לעמוד בציפיות של מישהו אחר? האם זה מגיע ממקום של אהבה עצמית או ממקום של פחד?
לדוגמה, תשאלי את עצמך, למה חשוב לי שהבית יהיה מצוחצח? האם זה בשבילי, כי אני מרגישה יותר רגועה בסביבה נקייה? או שזה בשביל שאנשים לא ישפטו אותי אם יקפצו לביקור?
2. קבלו את הבלתי צפוי
החיים הם כאוס. נקודה. ככל שתנסו לשלוט בהם יותר, כך תסבלו יותר. במקום זה, נסו לקבל את הבלתי צפוי, את השינויים, את הטעויות. הן חלק מהחיים, ובלעדיהן לא היינו לומדות וצומחות.
אני זוכרת פעם אחת שתיכננתי חופשה מושלמת. הכל היה מתוקתק – טיסות, מלונות, מסעדות. ואז… הכל השתבש. הטיסה התעכבה, המזוודה הלכה לאיבוד, והמלון היה ממש לא כמו בתמונות. הייתי יכולה לתת לזה להרוס לי את החופשה, אבל החלטתי לשנות גישה. צחקתי על זה, זרמתי עם מה שיש, ובסוף גיליתי מקומות מדהימים שלא היו בתכנון המקורי.
3. תנו לעצמכן קרדיט
אנחנו נוטות להיות קשות עם עצמנו. אנחנו רואות רק את מה שלא עשינו, את מה שלא הספקנו, את מה שלא מושלם. במקום זה, נסו להתמקד במה שכן עשיתן, במה שכן הספקתן, במה שכן טוב. תנו לעצמכן קרדיט על כל צעד קטן, על כל ניצחון קטן.
למשל, במקום לחשוב "אוף, לא הספקתי לעשות כביסה", תחשבו "וואו, היום עשיתי פגישה חשובה בעבודה, בישלתי ארוחת ערב טעימה, ועוד הספקתי לצאת להליכה קצרה". זה משנה הכל.
4. תהיו פגיעות
אני יודעת, זה מפחיד. אבל האמת היא שפגיעות היא כוח. כשאנחנו מרשות לעצמנו להיות פגיעות, אנחנו מתחברות לאנשים אחרים ברמה עמוקה יותר, אנחנו מקבלות תמיכה, ואנחנו מרגישות פחות לבד.
פעם הסתרתי את העובדה שאני מתמודדת עם חרדות. פחדתי שישפטו אותי, שיחשבו שאני חלשה. אבל ברגע שהתחלתי לדבר על זה בפתיחות, גיליתי שאני לא לבד, וקיבלתי כל כך הרבה אהבה ותמיכה. (מקור: "Daring Greatly" מאת Brené Brown).
5. שאלו את עצמכן מה הכי חשוב באמת
בסוף היום, מה הכי חשוב לכן? האם זה שהבית יהיה מצוחצח, או שתהיו מאושרות? האם זה שהקריירה תהיה מושלמת, או שתהנו מהחיים?
תזכרו, החיים קצרים מדי כדי לבזבז אותם על רדיפה אחרי שלמות. תתמקדו במה שחשוב באמת – המשפחה שלכן, החברים שלכן, התחביבים שלכן, החלומות שלכן. תנו לעצמכן לחיות, לאהוב, לצחוק, לטעות, וליהנות מהמסע.
וכן, לפעמים זה אומר לתת לקצת בלגן להישאר. ואת יודעת מה? זה בסדר גמור. באמת.
אני יודעת שזה לא קל. זה תהליך. אבל אני מבטיחה לכן – ברגע שתתחילו לשחרר, תרגישו הרבה יותר חופשיות, מאושרות ומסופקות.
אז… מה הדבר הראשון שאתן הולכות לשחרר היום? ספרו לי בתגובות! מעניין אותי לשמוע את התובנות שלכן.
