אוקיי, בואו נדבר על זה רגע ברצינות. כמה פעמים מצאתן את עצמכן עושות משהו רק כדי לרצות מישהו אחר? משהו שלא באמת רציתן, משהו שאפילו סבלתן ממנו? אני יכולה להגיד לכן שבחיים שלי זה קרה יותר מדי פעמים.
פעם, הלכתי לסדנת קרמיקה כי חברה ממש התלהבה מזה. אני? אני יותר טיפוס של לצייר, או לכתוב. אבל לא רציתי לפגוע בה, אז הלכתי. שעתיים שלמות ניסיתי לעצב צלחת, שהפכה בסוף למשהו שנראה כמו קערת אוכל של חתול... ובסוף, גם היא לא אהבה את זה! אז מה הרווחתי?
הנקודה היא, שזה לא נגמר בצלחת קרמיקה. זה מתחיל שם, אבל זה זולג לכל תחום בחיים. בחירות קריירה, מערכות יחסים, אפילו מה אנחנו אוכלות לארוחת ערב. אנחנו כל כך עסוקות בלנסות לעמוד בציפיות של אחרים, שאנחנו שוכחות מה אנחנו בכלל רוצות.
וואו, רגע, זה נשמע קצת קשה מדי, לא?
יכול להיות. אבל זה גם אמיתי, נכון?
אז איך יוצאים מזה? איך מפסיקים לדאוג מה אחרים חושבים ומתחילים לחיות בשביל עצמנו?
אני לא אגיד לכם שיש איזה כפתור קסם. אין דבר כזה. אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות, צעד אחרי צעד, כדי להתחיל להחזיר לעצמנו את השליטה.
1. תכירו את עצמכן באמת:
זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה הבסיס להכל. מה חשוב לכן? מה הערכים שלכן? מה החלומות שלכן? בלי לדעת מי אתן, קל מאוד ללכת לאיבוד בדעות של אחרים. תחשבו על זה כמו מצפן פנימי – הוא תמיד שם, אבל צריך ללמוד איך להשתמש בו.
אחד הדברים שעזרו לי היה לכתוב יומן. לא יומן "מה עשיתי היום", אלא יומן "מה אני מרגישה היום". בלי צנזורה, בלי ביקורת. רק אני והמחשבות שלי. זה נשמע פשוט, אבל זה עוזר מאוד להתחבר לקול הפנימי שלנו.
2. תבינו למה אכפת לכן מה חושבים עליכן:
זו שאלה קצת יותר מורכבת. למה כל כך חשוב לנו מה אחרים חושבים עלינו? האם זה נובע מפחד מדחייה? מרצון להיות מקובלות? מפחד מביקורת?
פסיכולוגית בשם ד"ר סוזן דייויד כתבה ספר מצוין על זה, "Agility Emotional". היא מסבירה שאחד הדברים הכי משמעותיים זה להיות מודעים לרגשות שלנו, ולמה הם מניעים אותנו. [מקור: Susan David, "Emotional Agility: Get Unstuck, Embrace Change, and Thrive in Work and Life"]. ברגע שאנחנו מבינות את המקור של הפחד שלנו, אנחנו יכולות להתחיל להתמודד איתו.
אני זוכרת שגיליתי שהרבה מהדאגות שלי נבעו מפחד לאכזב את ההורים שלי. הם תמיד ציפו ממני להצליח, לעשות את הדבר "הנכון". לקח לי זמן להבין שההצלחה שלי לא חייבת להיראות כמו שהם דמיינו אותה.
3. תתחילו בקטן:
לא צריך לשנות הכל בבת אחת. תתחילו בדברים הקטנים. תגידו "לא" כשאתן לא רוצות לעשות משהו. תלבשו את הבגדים שאתן אוהבות, גם אם הם לא "אופנתיים". תאכלו את הקינוח שבא לכן עליו, גם אם זה לא "בריא".
זה נשמע טריוויאלי, אבל זה עוזר לבנות ביטחון עצמי. כל פעם שאנחנו עושות משהו בשביל עצמנו, אנחנו מחזקות את הקול הפנימי שלנו.
4. תקיפו את עצמכן באנשים שמרימים אתכן:
הסביבה שלנו משפיעה עלינו יותר ממה שאנחנו חושבות. אם אתן מוקפות באנשים שמבקרים אתכן, ששופטים אתכן, שגורמים לכן להרגיש לא מספיק טובות, יהיה לכן קשה מאוד להפסיק לדאוג מה הם חושבים.
תחפשו אנשים שמקבלים אתכן כמו שאתן, שמרימים אתכן, שמעודדים אתכן להיות הגרסה הכי טובה של עצמכן.
יש מחקרים שמראים שלהיות מוקפים באנשים תומכים זה אחד הגורמים הכי משמעותיים לאושר ובריאות נפשית. [מקור: Holt-Lunstad, J., Smith, T. B., Baker, M., Harris, T., & Stephenson, D. (2015). Loneliness and social isolation as risk factors for mortality: a meta-analytic review. Perspectives on Psychological Science, 10(2), 227-237.]
5. תזכרו שאי אפשר לרצות את כולם:
זה אולי הדבר הכי חשוב לזכור. תמיד יהיו אנשים שלא יאהבו אתכן, שלא יסכימו איתכן, שלא יבינו אתכן. וזה בסדר. אתן לא יכולות לרצות את כולם, וגם לא צריכות.
החיים קצרים מדי כדי לבזבז אותם בניסיון להיות מישהי שאתן לא. תהיו אתן, תהיו אמיתיות, תהיו נאמנות לעצמכן. זה הדבר הכי יפה שיש.
אז מה עכשיו?
אני יודעת, זה הרבה מידע. וזה לא קל ליישם את זה בבת אחת. אבל אני רוצה שתשאלו את עצמכן שאלה אחת: מה הדבר הקטן ביותר שאתן יכולות לעשות היום בשביל עצמכן? משהו שיגרום לכן להרגיש יותר חופשיות, יותר אותנטיות, יותר נאמנות לעצמכן?
תעשו את זה.
ואז תעשו עוד אחד מחר.
ואני כאן בשבילכם, במסע הזה. תכתבו לי, שתפו אותי, בואו נדבר על זה.
כי ביחד, אנחנו יכולות להפסיק לרצות את כולם ולהתחיל לחיות בשביל עצמנו.
