היי, נעמה כאן. תודי, כמה פעמים מצאת את עצמך אומרת "כן" כשכל הגוף שלך צועק "לא!", ואחר כך מבלה את הלילה במיטה עם פרפרים בבטן, אוכלת גלידה ומרגישה רע עם עצמך? אני יודעת, זה קרה לי יותר מדי פעמים.
פעם, כשרק התחלתי את העסק שלי, חברה טובה ביקשה ממני לעצב לה לוגו. כמובן שאמרתי כן! היא חברה, איך אני יכולה לסרב? אבל בפנים... אוי, בפנים היה כאוס. הייתי עמוסה בפרויקטים אחרים, הלוגו לא היה בדיוק בתחום שלי, והאמת? גם לא רציתי לעשות אותו. ניחשתם נכון, סיימתי אותו באיחור, באיכות בינונית, וגם פגעתי בחברות שלנו כי הייתי לחוצה ועצבנית כל הזמן.
מאז למדתי שיעור חשוב: "לא" זו לא מילה גסה. זה כלי. כלי עוצמתי שיכול לשמור על השפיות, האנרגיה והיחסים שלנו. אבל איך עושים את זה בלי להרגיש כמו האדם הכי נורא בעולם?
הפחד הכי גדול שלנו:
למה כל כך קשה לנו להגיד "לא"? למה אנחנו מוכנות לשרוף את עצמנו כדי לרצות אחרים? לרוב זה נובע משני דברים: פחד מדחייה וצורך לרצות. אנחנו מפחדות שאם נסרב, אנשים יכעסו, ינטשו אותנו, או יחשבו שאנחנו אנוכיות.
פרופסור ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, מסבירה בספרה "מתנות השלמות" (The Gifts of Imperfection) שהצורך לרצות אחרים נובע מחוסר ביטחון פנימי. אנחנו חושבות שאם נהיה "בסדר", "מועילות", ו"מסורות", אז נקבל אהבה וקבלה. אבל האמת היא? כשאנחנו מתנהגות בצורה לא אותנטית, אנחנו רק מרחיקות את עצמנו מהאנשים שאנחנו רוצות להיות קרובות אליהן.
הטריק הסודי: "לא" מתוך חמלה
הסוד הוא לא להגיד "לא" באופן גס או מתנצל, אלא מתוך חמלה – גם כלפי עצמנו וגם כלפי האדם השני. זה אומר להכיר ברגשות שלנו ובצרכים של האחר, ולמצוא דרך להציב גבול בצורה מכבדת.
אבל רגע, מה זה אומר בפועל? הנה כמה טיפים קטנים שעזרו לי:
- תני לעצמך רגע לחשוב: אל תעני מיד. קחי נשימה עמוקה ותגידי משהו כמו: "אני צריכה לבדוק את היומן שלי" או "אני צריכה לחשוב על זה". הזמן הזה ייתן לך בהירות ויאפשר לך לענות ממקום רגוע יותר. הרבה פעמים הלחץ לענות מיד הוא זה שמוביל אותנו ל"כן" שאנחנו מתחרטות עליו אחר כך.
- היי כנה: אל תמציאי תירוצים שקריים. זה רק יסבך את העניינים בהמשך. פשוט תסבירי שאת עמוסה, שזה לא בתחום שלך, או שזה לא מתאים לך כרגע.
- הציעי חלופה: אם אפשר, הציעי פתרון אחר. אולי את יכולה להפנות את האדם למישהו אחר שיכול לעזור, או להציע לעזור בפעם אחרת. זה מראה שאכפת לך, אבל שאת גם מכבדת את הגבולות שלך.
- התרגלי להגיד "לא" קטן: תתחילי עם דברים קטנים ולא משמעותיים. סרבי להצעה לשתות קפה עם מישהו שאת לא באמת רוצה לפגוש, או לבקשה קטנה מהבוס שלך שאת יודעת שתעמיס עלייך יותר מדי. ככל שתתרגלי, יהיה לך קל יותר להגיד "לא" לדברים גדולים יותר. זוכרת את הפעם הראשונה שסירבת למשהו? איך הרגשת?
- תזכרי את ה"למה" שלך: למה את אומרת "לא"? האם זה כדי לשמור על האנרגיה שלך, כדי להקדיש זמן למשפחה, כדי לעבוד על פרויקט חשוב, או סתם כדי לנוח? כשיש לך סיבה ברורה, יהיה לך קל יותר לעמוד בהחלטה שלך.
דוגמאות קטנות מהחיים:
- חברה מבקשת ממך לעזור לה לעבור דירה בסוף השבוע, אבל את ממש צריכה זמן לעצמך. את יכולה להגיד: "אני ממש מצטערת, בסוף השבוע הזה אני צריכה להטעין מצברים, אבל אני יכולה להפנות אותך לכמה מובילים מומלצים שאני מכירה."
- הבוס שלך מבקש ממך לעבוד שעות נוספות, אבל את כבר עמוסה בפרויקטים אחרים. את יכולה להגיד: "אני מבינה שזה דחוף, אבל היומן שלי מלא בשבועות הקרובים. אני יכולה לעזור לך לתעדף את המשימות שלי, או להפנות את המשימה הזו למישהו אחר."
אבל מה אם בכל זאת מרגישים אשמים?
אוקיי, הנה משהו שאולי לא ציפיתן לשמוע: רגשות אשם הם נורמליים. זה בסדר להרגיש לא בנוח כשאתן מציבות גבולות. זה אומר שאתן אכפתיות ומתחשבות. אבל אל תתנו לרגשות האלה להשתלט עליכן.
תזכירו לעצמכן שאתן עושות את זה מסיבה טובה, שאתן דואגות לעצמכן, ושאתן לא חייבות להסביר את עצמכן לאף אחד. תשאלי את עצמך: מה המחיר שאשלם אם אגיד "כן"? האם המחיר הזה שווה את זה?
המקור המפתיע שלי:
אני יודעת שזה ישמע קצת מוזר, אבל אחד הדברים שהכי עזרו לי להציב גבולות היה… ספר על גינון! קראתי את הספר "Bringing Nature Home" של דאגלס טאלמי (Douglas W. Tallamy), ושם הוא הסביר איך גינה בריאה היא גינה שיש בה איזון בין צמחים שונים, בין חיות שונות, ובין הצרכים שלהם. פתאום הבנתי שזה בדיוק כמו בחיים שלנו! אנחנו צריכות ליצור איזון בין הצרכים שלנו לצרכים של אחרים, ואם אנחנו כל הזמן רק נותנות, אז אנחנו מתחילות לדלדל את עצמנו.
היום, אני עדיין לומדת להגיד "לא" בצורה טובה יותר. זה תהליך, לא תוצאה. אבל אני יכולה להגיד בביטחון שאני הרבה יותר מאושרת, רגועה ובריאה ממה שהייתי פעם. והכי חשוב? אני יודעת שאני שומרת על עצמי, וזה הדבר הכי חשוב שאני יכולה לעשות.
אז מה איתך? מה הדבר הבא שאת הולכת להגיד לו "לא"? אני סקרנית לשמוע!
