אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. כולנו מכירות את זה: את מתמודדת עם בעיה, פותרת אותה (לכאורה), ואז...בום! היא חוזרת, לפעמים אפילו יותר גרוע. מתסכל, נכון? אני יודעת. הייתי שם, ואני מניחה שגם אחזור לשם שוב.
פעם, הייתי בטוחה שאם אני פותרת בעיה טכנית בעבודה, זהו, סגרתי את הפינה. אבל אז גיליתי שלרוב, הבעיות הטכניות הן רק סימפטום למשהו יותר עמוק. למשל, צוות לא מתקשר טוב, תהליכים לא ברורים, או אפילו תרבות ארגונית שמדכאת יוזמה.
מה ששינה את הגישה שלי, זה לא איזה קורס ניהול יוקרתי, אלא שיחה אקראית עם גנן. כן, גנן. הוא הסביר לי שאם רק גוזמים את הענפים החולים של עץ, אבל לא מטפלים בשורשים, המחלה תמיד תחזור. נשמע מוכר?
ההבנה הזו הייתה כמו סטירת לחי מצלצלת. הבנתי שאני מבזבזת אנרגיה על כיבוי שריפות קטנות, במקום להתמקד במה שבאמת חשוב: השורשים. אבל מה הם השורשים, בעצם? ואיך מוצאים אותם?
החפירה אל השורשים: מעבר לסימפטומים
אז איך מתחילים לחפור? קודם כל, צריך להודות שזה לא קל. זה דורש זמן, סבלנות, והרבה כנות עצמית. זה גם דורש לוותר על האשליה שאנחנו יודעות הכל.
אני גיליתי ששאלת "למה?" עוזרת מאוד. אבל לא רק פעם אחת. חמש פעמים. כן, שואלים "למה?" חמש פעמים ברצף, על כל בעיה. זה נשמע קצת טיפשי, אבל תאמינו לי, זה עובד.
לדוגמה, נניח שיש לך בעיה במערכת הדיוור האוטומטית שלך בעסק.
- למה המיילים לא נשלחים? - כי המערכת קורסת.
- למה המערכת קורסת? - כי יש עומס גדול.
- למה יש עומס גדול? - כי יש הרבה משתמשים שמנסים להיכנס בו זמנית.
- למה יש הרבה משתמשים שמנסים להיכנס בו זמנית? - כי יש קמפיין פרסומי גדול.
- למה יש קמפיין פרסומי גדול בלי הכנה טכנית מתאימה? - כי אין תיאום בין מחלקת השיווק למחלקת הטכנולוגיה.
בום! הגענו לשורש הבעיה: חוסר תיאום בין מחלקות. עכשיו, במקום להתמקד רק בתיקון המערכת, אפשר להתחיל לבנות תהליך עבודה מסודר יותר, שימנע את הבעיה הזו בעתיד.
מקורות מפתיעים: מחכמת הרחוב ועד למחקר אקדמי
אני לא סומכת רק על האינטואיציה שלי. אני גם אוהבת לחקור. גיליתי שהרבה פעמים, התשובות נמצאות במקומות הכי לא צפויים.
לדוגמה, הספר "The 5 Whys" של טויוטה, מסביר בדיוק את השיטה הזו של חקירה לעומק. אבל מה שהכי הפתיע אותי, זה למצוא את העקרונות האלה גם בפילוסופיה בודהיסטית. הבודהיזם מדבר על השורש של הסבל, ועל איך להתמודד איתו על ידי חקירה עצמית.
זה מדהים איך שני מקורות כל כך שונים, אחד מעולם העסקים והשני מעולם הרוח, מגיעים לאותה מסקנה: כדי לפתור בעיות אמיתיות, צריך לצלול עמוק פנימה.
הכישלונות שלי הם הלקחים שלך
אני לא רוצה להצטייר כאילו אני תמיד מצליחה. ממש לא. היו לי הרבה כישלונות בדרך. פעם אחת, ניסיתי ליישם את שיטת "חמשת הלמה" על בעיה אישית, ולא הצלחתי להגיע לשום מקום. הסתובבתי במעגלים, והרגשתי רק יותר מתוסכלת.
אז הבנתי שמשהו חסר: חמלה עצמית. לפעמים, אנחנו צריכים להיות עדינים יותר עם עצמנו, ופשוט להודות שאנחנו לא יודעים את כל התשובות. זה בסדר. זה אנושי.
העניין הוא לא הפתרון, אלא המסע
אני רוצה להשאיר אתכן עם מחשבה אחת: אל תתמקדו רק בפתרון הבעיה. תתמקדו במסע. תהנו מהחקירה, תלמדו על עצמכן, ותגלו דברים חדשים על העולם.
ואם הבעיה חוזרת? לא נורא. זה חלק מהחיים. פשוט תתחילו לחפור מחדש.
בסופו של דבר, מה דעתכן? האם אתן חושבות שהשורש הוא המפתח לפתרון בעיות? מה הניסיון שלכן בנושא? אני אשמח לשמוע.
